ערך ש"י ש"ס כ

ס"ס דבחזקת איסור גם סד"ר אסור מאי פריך וצ"ל דיש חז"ה לביצה דהיתה מותרת במעי אמה דאוכל דאפרת הוא כדלעיל ב' ע"ב אמנם כ"ז למאן דמוקו בעומדת לאכילה משא"כ לר"נ דמיירי בעומדת לגדל דלא הוה אוכל במעי אמה דע"כ קרינן לה לעיל ב' ע"א נולד וכמ"ש הר"ן א"כ ל"ל חז"ה דתחלת לידתה שנעשה אוכל אימר באיסור נולד ונשאר רק חזקת הגוף ולכ"ע גם בספק דרבנן לחומרא וא"ש לר"נ ועיין ר"ן דאף לס"ד מוקצה מותר מ"מ הביצה חשובה נולד דבמעי אמה העומדת לגדל לא הוי כלל וא"כ י"ל אף בחול לא הוה אוכל:

גמרא סיפא אתאן לס"ט עתוס' ובמרדכי ס"פ כל הצלמים הקשה ר"ש לפי שיטת ר"ת דל"ג ואחרות באחרו' בריש ביצה דמסקינין דספקא אסורה ונתערבה באלף אסורות והלא הוי ס"ס ותירץ דדשיל"מ חמיר והקשה פר"ח סימן ק"י א"כ דלא ס"ל נתערבה קאי אודאה כמ"ש תוס' בשם ר"ת א"כ תקשי לו לס"ד בס"ט למה נתערבה אסורות וגם למאי דאמר בשלמא לרבה הוה א"ש דספק שנתערבה אסורה אף בלא דשיל"מ עיי"ש והנה הר"י תירץ דהוה ס"א בגופו ושני עי"ת דלא מהני והרא"ה בבד"ה ביאר הטעם דס"א בגופו אסור מה"ת ושוב הוה כודאי איסור והנה לרמב"ם דס"ל סד"א מה"ת לקולא ל"ל טעם זה ובלא"ה האריכו הפוסקים בראיות דמהני ס"א בגופו ושני עי"ת והנה הקשו המפרשים דגם לרבה תקשו בשבת או י"ט לחוד ה"ל רק מדרבנן ולמה ספקא אסורה ונ"ל לפמ"ש בחו"ד בכללי ס"ס ושאר אחרונים דהיכא דכתבה תוס' עשה או ל"ת על הודאי דברה תורה עיי"ש וא"כ לרבה דיליף מוהכינו חול ויכין ליו"ט או שבת ולא שבת ליו"ט וא"כ והכינו ודאי אמרה תורה וספקה אסור מדאורייתא כודאי גם לרמב"ם ממילא הוצרכו חכז"ל לגזור על הספק ביו"ט גרידא משום יו"ט אחר השבת בספק והנה בפא"ט יליף דטרפה אינה חיה מזאת החיה חיה אכול לא חיה ל"ת וא"כ דוקא ודאי חיה אבל בנולד ס"ט מדאורייתא אסור ובמ"א תרצתי בזה דברי הטור ובריש הלכות טרפות אבל לפע"ד י"ל דלהכי צריך זאת החיה ובשר בשדה טרפה דטרפה משמע רק ודאי טרפה וחיה משמע רק ודאי אינה טרפה וי"ל לאו ליכא רק בודאי טרפה ואיסור יש גם בספק אלא בלא"ה י"ל דאטו אמרה תורה שאינה חיה ל"ת דנשמע ודאי אינה חיה רק בשר בשדה טרפה שודאי נדרסה ואפשר היה לומר אף שתוכל לחיות רק דיליף מזאת החיה דתליא בחיות א"כ י"ל אף בספק חיה אם ודאי נטרפה מארי ונדרסה אסורה אבל אם ספק נדרסה מותרת והיינו טרפה ודאי שנדרסה ודאי ולפ"ז אם נתערבה אסורה דליכא רק ס"א ספק חיה וע"כ א"ש דנתערבה אספקה קאי בין לרבה בין לאוקמתא דס"ט או לרבה ל"צ דא"ש גם אי קאי אודאי כיון דלא הפסיק בע"א כמ"ש בפלתי וע"כ לאוקמתא דס"ט היינו שנולד בה ריעותא כגון שנדרסה וספק אם יכולה לחיות אזי גם אם נתערבה אסור משא"כ בשאר ספק איסור תורה ולפ"ז א"ש דברי ר"ש הנז"ל דס"ל דשאני ס"ט אם נדרסה ודאי וכמ"ש:

רש"י לספק טרפה לאו ביו"ט קאי ואיידי דאיירי באיסור ביצה איירי נמי בהא ולע"ד דיל"ד מה פריך דהוה סד"ר לפמ"ש המרדכי ר"פ א"צ דיש חזקת הגוף דלא נולדה עד היום וצ"ל כמ"ש הרשב"א דאם אין עקרו מה"ת מותר ספקו גם באתחזיק איסור עש"ך בכללי ס"ס וכאן אין עקרו מן התורה כמ"ש תוס' לקמן ד' ע"ב בד"ה עצים שנשרו וכ"ש הכא דבביצה ליכא למגזר שלא יעלה ויתלוש רק משום לא פלוג אך אם יש תרנגולת ס"ט ותקנתה להמתין כ"א יום ותטיל ביצים כדאיתא ביו"ד סנ"ז והיום ביו"ט כלו הכ"א יום כשנולדה הביצה היא ואמה כשרין אך י"ל נוקים הביצה אחזקת הגוף והיום נולדה ולמ"ד בפ"ק דכתובות די"ג דחזקת אמה מועיל לבתה ה"נ להיפך ועכ"פ לגופה מהני אך א"כ היא מוקצה ותו ל"ל דמותרת משום סד"ר דה"ל תרתי דסתרי וז"ש וספקה נולדה ביו"ט אסורה ואתיא לס"ט וכמ"ש וזה שדייק אתאן לס"ט דע"י ספק אימת נולד באנו לס"ט אבל בחול הוה מותר וכח חזקת הגוף דהיום נולד ופריך לענין ס"ט ליבטל גם כשנולדה אתמול ממילא לענין מוקצה הוי סד"ר דתו ליכא תרתי דסתרו ומתורץ קושית הצל"ח דמה פריך דליבטל ברוב נימא ר"י הוא דמב"מ ל"ב די"ל לפימ"ש תוס' בע"ז דט"ז ד"ה דלא ובחולין נ"ז ב' ד"ה ודלמא דלר"י טרפה יולדת וא"כ ל"ל בס"ט דתליא בספק נולדה היום ומה שייך ס"ט לכאן ולומר דהאי תנא אחריני וס"ל בהא דמב"מ כר"י ובאידך לא ס"ל לא ניחא לו לדחוקי ועכו"פ סמן ק"כ ססק"ד:

עוי"ל דאאיל ר"י הוא דבאס"ז ב"ק מ"ז הובא באהל דוד דביצה טרפה רק מדרבנן אסור והקשה א"כ גם לפי אוקמתא בס"ט קשה דהוי סד"ר ובחולין דנ"ח דושוין בביצה טרפה דאסורה משום דגדלה באיסור וכגופה דמיא וקשה לאס"ז הנזכר וי"ל מה"ת אסורה אף דלאו גופה היא לענין נזקין בב"ק שם משום שגדלה באיסור וכנתפטמה באיסור כל ימיה דאסורה כמ"ש רמ"א ביו"ד סימן סמך גם באיסור אכילה ה"נ יונקת ונגדלת מהתרנגולת והיינו מ"ש לפי שגדלה באיסור ולא אמר לפי שגופה היא נטרפה כאמה א"ו לא נטרפה רק לפי שגדלה אח"כ מאמה ועי"כ כגופה דמיא ומתורץ קושית תוס' שם בחולין ד"ה והלכתא מ"ש לענין טרפה הביצה דמיא כגופה ולא לענין נזקין אן כיון דקי"ל טרפה אינה טוענת ויולדת רק אם נתעברה טרם שנטרפה אינה כולה איסור וכח היתר מעורב בה ועוד הוי זוז"ג רק אינו שני דברים שוים כאגוז של ערלה שנטעה כמבואר פרק כל הצלמים דנ"ט בתוס' ובר"נ ס"פ ג"ה כתב דאם כח היתר מעורב בו בטל מב"מ גם לר"י ע"כ פריך הכא שפיר דליבטל ברובא דאם מן התורה אסור ע"כ משום דגדלה באיסור אלא דזה ליתא כדמוכח מסוגיא דחולין שם גבי אמימר בשחלא קמא ובשחלא בתרא ובולד טרפה עיי"ש שו"ר בפר"ח ביו"ד סימן סמך הקשה על רמ"א למה לן כל הטרחות בביצה להטריפה משום דכגופה דמיא וכן לענין עובר אי ירך אמו נימא בלא"ה דנתגדלה באיסור דינקה מאמה עיי"ש ועם כ"ז אומר אני גם אם נתפטמה שרי כש"ך ופר"ח שם מ"מ שאני ביצה מולד טרפה כדאיתא להדיא בתמורה דף ל"א ע"א אר"ה מודים חכמים לר"א באפרוח ביצת טרפה דאסור מ"ט ע"כ ל"פ עליה דר"א אלא בולד בהמה דמאוירא קרביא אבל ביצת טרפה מגופה דתרנגולת קרביא אפילו רבנן מודו א"ל רבא לר"ה תניא דמסייע לך ופרש"י ותוס' ולד במעי בהמה אינו אדוק בגופה ומעצמו נוצר וגדל והולך אבל ביצה כ"ז דלא נגמרה אדוקה באשכול וגדלה ונגמרה מגוף התרנגולת לישנא אחרינא מאוירא קרביא לאחר שנולד הולך וגדל