ערך ש"י ש"ס קפב

מועיל מחילת הלוה דלא ידע אם ישיגו ידו לפדותו דהרי זה יראת המלוה וגם בתומים כתב דאם המשכון שיגבה חובו ממנו ליכא איסור חבלה ואם לזכרון דברים ולבטחון אסור אלא שהלך בדרך אחר עיי"ש ולי נראה דתחלת הלואה המשכון על שתי אלה אופנים לכן פסק הרמב"ם דאסור אבל הכא מותיב לשמואל דס"ל לעיל דף כ"א דע"מ שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה אף דלא ידע דמחיל כיון דלאו ודאי עקר ה"נ לא ודאי עקר דשמא לא יפרענו ויהא לגוביינא למפרע א"כ ל"ל דלא תחבול בשעת הלואה כיון דמרצון הלוה הוא הוי כהתנה ומהני מחילתו. אלא דקשה להרמב"ם דבשמיטה מהני תנאי אף דלא ידע ומחול וכבר תמה עליו בזה הלח"מ וכתבתי בפרק הזהב דף כ"א דשאני שמטה דל"ל אלו ידע שלא יפרענו לפני שביעית לא היה מתרצה על התנאי דא"כ לא היה מלוהו ולא היה מרויח כלום ויפה לו הלואה לשעתו ומחל משא"כ באונאה והכא הוי כאונאה דהמחילה אינו בפרעון ההלואה דאם יפרע והרחיים של לוה מפסיד מה שעמדו בבית מלוה זמן משך עד שפרע ואם לא יפרע המשכון של מלוה ולא יפסיד לוה משלו נמצא עכשיו שאינו יודע אם יפרענו אם לא אין מחילתו ברורה ולא ידע דמחול ועוד בשמיטה הוי שוא"ת ובידו שלא לפרוע א"ל יכפהו הב"ד ומחוסר גוביינא. דף קי"ד הקדש שאין מחזירין אין דין שאין מסדרין כתבו תוס' ערכין תוכיח ותרצו די"ל מה לערכין שהם קלים והקשה מהרש"ל א"כ מאי פריך בסמוך יסדרו לב"ח ק"ו מערכין דנימא מה לערכין שהן קלים עוד הקשה למה פריך ויחזרו בהקדש ולא פריך ויחזרו בערכין ק"ו מב"ח ומהרש"א הקשה מה זה דמסיק ילפינן גז"ש מיכה מיכה דא"כ ע"כ דריש הוא עד שיהא במכותו או הוא ולא אשתו א"כ גז"ש למה נילף מק"ו עוד ק"ל למה קאמר ואידך הוא עד שיהא במכותו ולא אמר הוא ולא אשתו דאתי לכ"ע ועכצ"ל כן לפי המסקנא דקי"ל מסדרין לב"ח וקי"ל כרבנן דלא דרשי עד שיהא במכותו ועוד ליפרך ואידך דס"ל הוא ולא ב"ח מנ"ל עד שיהא במכותו ואי די"ל דלא ס"ל כלל דין זה הל"ל הכי כדרך הש"ס בכ"מ ולחומר הנושא י"ל קושית התוס' דל"ל ערכין תוכיח דבשלמא ערכין דנידון בהשג יד ופטור מהמותר לעולם א"כ סדורו ופטורו באין כאחד ואינו חייב שוב יותר דינא שיסדרו לו משלו ולא משל הקדש כלל משא"כ ב"ח דנשאר חייב א"כ משל המלוה מסדרין לו ולימא לא עלי קרמית כדפריך לעיל ועוד דגבי ערכין אינו רק מניעת ריוח דא"ל היה מסדרין לו היה ההקדש מרויח יותר אבל עכשיו דמסדרין לו פטור באמת וכ"ש לרמב"ם פ"ב מערכין דאם מת עד שלא עמד בדין פטורין יורשין דאין חייב טרם ועמדו בדין ויערכינו הכהן ודאי אינו רק מניעת ריוח אבל ב"ח מפסיד ממה שהלוהו ומצינו חילוק בין הפסד למניעת ריוח בשבת ואבל וחוה"מ ועוד בערכין לא חייבה תורה רק בהשג יד חזינן דמה שצריך לכדי חייו לפי ערך הסדור לא חשבה תורה להשגת יד ליתן לכהן ותורה הקפידה בהשגת יד ליתן לכהן דוקא ויותר אינו חייב אבל ב"ח חיובו בע"כ אף שנסדר לו ואינו בהשג יד וכל אלו עולים בקנה אחד לתרץ קושית התוס' דשאני ערכין דמשלו מסדרין לו ומתורץ נמי קושיית רש"ל ומהרש"א דלא קאמר ויחזירו בערכין ק"ו מב"ח מפני שמסדרין בערכין דהך חזרה היינו אם יש לו אצטלא בת מאה מנה דע"כ צריכין למוכרו להלבישו כסות הראוי לו כמ"ש באס"ז וא"כ זהו הוא משל דיחזרו לו בעין וליכא למילף מדמסדרין לו דלאו משל הקדש הוא ואיך נילף להחזיר לו מן הקדש בשלמא בבע"ח ההחזרה קיל מסדור דסדור עד יתעשר וחזרה רק עד חדש כדאיתא בנ"י ואס"ז אף דזה וזה משל בע"ח מ"מ לא הטילה תורה רק חזרה לפי שעה אבל בערכין דחזרה משל הקדש וסדר משלו ואם הקילה לו תורה לסדר משלו מניין להחזיר לו משל הקדש אך קשה הא מצינו גם בערכין דנשאר חייב ערך עשיר ואין נידון בהשג יד בהעני והעשיר והעני לר' יהודא ומ"מ לי שעתו מסדרין לו והק"ל ערכין תוכיח ואי ה"א למה דס"ל אין מסדרין י"ל גם בזה אין מסדרין וקרא דסדור מיירי במך מתחלה ועד סוף דנידון בהשג יד דבזה אמר החייהו מערך לסדר לו וא"ש קושית התוס' וצ"ל כמ"ש המהרש"א לפי דרכו דלפיכך פריך בסמוך ויסדרו לב"ח ק"ו מערכין די"ל הקדש תוכיח אבל זה דוחק ובסמוך אברר דעכצ"ל דס"ל לר"י גם בזה מסדרין לכן נ"ל דפשוט דהא בסמוך מסיק ואידך דס"ל דמסדרין ס"ל הוא עד שיהא במכותו מתחלה ועד סוף ומאן דלית ליה ס"ל הוא ולא בבע"ח א"כ אלו אמוראים דהכא דס"ל למוכח קיים דאין מסדרין לא דרשי הוא עד שיהא במכותו א"כ ל"ל ערכין תוכיח אבל הגמרא דלא ס"ל הכי ופריך ויסדרו לבע"ח ולא דריש הוא ולא ב"ח וע"כ הוא עד שיהא במכותו א"כ שפיר י"ל ק"ו מן ערכין וע"כ תירץ לא הוא ולא בע"ח לכן מוכרח לומר ואידך דס"ל דמסדרין וס"ל השתא דטעמו משום הק"ו לא מגז"ש עכצ"ל הוא עד שיהא במכותו אבל עני והעשיר והעני חייב ערך עשיר ומ"מ מסדרין לפי שעה וע"כ יליף בק"ו אבל למה דמסיק דילפינן מיכה מיכה א"כ ל"צ לק"ו שפיר אמרינן הוא ולא אשתו דק"ל כרבנן דלא דרשי הוא עד שיהא במכותו א"כ ליכא ק"ו ונערכין דמשלו מסדרין לו משא"כ בע"ח דנשאר חייב לכן צריך גז"ש דמיכה מיכה אמנם לפ"ז קשה מאי קאמר הוא ולא בע"ח דלח לכתוב הוא כלל ולא נדרוש הוא עד שיהא במכותו וממלא ליכא ק"ו ואצ"ל הוא ולא בע"ח דמהיכי תיתי אבל המתרץ מתרץ לו לפי סברת המקשן דע"כ ס"ל בעני והעשיר והעני דחייב ערך עשיר ומ"מ מסדרין לכן פריך נילף מק"ו ע"כ מתרץ לעולם הוא ולא בע"ח ממלא בעינן ע"כ הוא לעד שיהא במכותו מתחלה ועד סוף ואל"ה נותן ערך עשיר מדאיצטרך לדרוש הוא ולא בע"א דלא נילף בק"ו ואל"ה לא הוי דרשינן עד שיהא במכותו מתחלה ועד סוף כמו לרבנן רק הדרשא הוא ולא בע"ח ומכח זה מוכח הוא עד לבסוף וקאמר ואידך הוא עד שיהא במכותו דלשון הוא בעצמו משמע כן בלא הוכחה הוא ולא בע"ח וממלא דלא דרשינן הוא ולא בע"ח לכן לא פריך ואידך עד שיהא במכותו מתחלה ועד סוף מנ"ל וא"ש ועיין בערכין דף י"ז דמפלפל הש"ס אם הוא משמע מתחלה וע"ס דוקא אלא דלפ"ז עדיין יש להקשות הא מצינו גם לרבנן בעשיר והעני נותן ערך עשיר אך אף דמצינו ברמב"ם דמשמע דגם בזה מסדרין מ"מ י"ל ה"ד לפי מה דקי"ל דמסדרין לבע"ח דקרא לא מיירי רק בנותן ערך עני ונפטר ע"כ למ"ד אין מסדרין לבע"ח גם בזה אין מסדרין אלא לר"י בעני והעשיר והעני ע"כ ס"ל דמסדרין גם כה"ג דקשה לי טובא דאיתא בערכין דף כ"ד מניין שמסדרין בערכין ואם מך הוא מערכך החייהו מערכך פרש"י דדרשינן לה מהוא יהא קיים מערכך וא"כ לר"י דדריש הוא עד