ערך ש"י ש"ס קל

דעומדת עיי"ש א"כ י"ל לפי מה שמבואר לקמן גבי נפל עליה דגלי אדעתיה דבנפילה ניחא לו דליקני ה"נ י"ל דמיירי שפיר דמנהיג ברגליו ולא צריך דבלאו הנהגתו אזלא ע"י חברו א"ו בעי לקנות בהנהגה ואינו מיכוין לקנות ברכיבה ותפיסה ושוה למנהיג אבל כי אינו מנהיגה ברגליו ומיכוין לקנות ברכיבה דתפיס בה י"ל דעדיף ממנהיג:

בא"ד ומסיפא אין להוכיח וכו' י"ל דבלא"ה לק"מ דדוקא אי רכוב מיכוין לקנותה לגמרי ולדמות המנהיג וכן מיכוין המנהיג להיפך אזי מבעיא מי נדחה אבל אם מתחלת כונתם שכ"א יקנה חצי קנה כ"א חצי:

גמרא ש"מ רכוב לחוד ל"ק והקשו תוס' ואס"ז דא"כ למה אמר שמואל רכוב ומנהיג זה במקום זה לימא רכוב לחודיה ל"ק וגם מה לו להזכיר מנהיג דפשיטא דקני כדלעיל ולפמ"ש לעיל לק"מ דקמ"ל מנהיג במקום רכוב בסימטא ואף דחשוב רשות הרוכב דמשתמש במקום זה וליכא קנין משיכה לרשותו גבי מנהיג מ"מ קני:

גמרא אילימא ר"מ השתא יושב קני רכוב מבעיא בזה נלאו חכמי לב למצוא תירץ לגודל התמיה דמעיקרא מספ"ל דאף אי רכוב קני מ"מ במקום מנהיג ל"ק א"כ שפיר קמ"ל דגם במקום מנהיג קנה פלגא והנה רמב"ם פירש המשנה במנהיג ברגליו והנה הכא מוקי לה לפי מה דבעי לאוקמה כרבנן דפטרי ובכלאים פירש דרבנן מיחייבו ור"מ פוטר וקי"ל כרבנן א"כ ל"צ לאוקמה דמנהיג ברגליו רק אי איתא כר"מ וא"כ ה"ל לסיים ואין הלכה כסתם משנה זאת ול"צ שינהיג ברגליו כדרכו לבאר הלכה בכל משנה ומדכתב סתם משמע דהכי הלכתא דצריך להנהיג ברגליו והא לרבנן ל"צ ועיין תיו"ט ונ"ל דכבר חקרו אמאי יהא עדיף אחד לדחות חברו וברכוב קאמר הש"ס משום דתפיס בה אבל להיפך אי גם רכוב קני דאזלא מחמתיה ג"כ לפ"ד התוס' ורמב"ן ורשב"א וכ"פ אמאי יהא עדיף מנהיג מרוכב ועיין ת"ח והנה כתבו הרשב"א ומפרשים אי רכוב קני לרב יוסף ורב יהודא אי אזלא מחמת כובדיה כדרך הבהמה לילך מחמת כובד הרוכב ואף דעכשיו לא ידעינן אי אזלא יותר מחמת כובדיה מ"מ כן הדרך עפ"י רוב אבל לפעמים חזינן דעומדת אף דרוכב עליה א"כ גם באזלא אינו רק עפ"י רוב ועיין ת"ח והנה אם נאמר דרוכב לא מבטל קנין המנהיג א"כ אף דרוכב קני מ"מ גם למנהיג יש לו מחצה בהאי בהמה ויש לו קנין בה ובהחולץ דף ל"ח בספק ויבם בנכסי סבא קי"ל דאין ספק מוציא מידי ודאי ופרש"י כיון דיבם יש לו בודאי חלק חשוב מוחזק בכולם ואף לתוס' שם כיון דיבם ודאי יורש לכן הספק חשוב מוציא מ"מ ה"נ כיון דמנהיג ודאי קנה האי בהמה ובא מכח קנין שלו ויש לו חלק בה וקנינו מחשב ליה למוחזק כמ"ש תוס' כאן ורכוב בא להוציא בספק קנינו שמא אזלא גם מחמת כובדיה נהי דרוב הוא אין הולכין בממון אחר הרוב להוציא ממוחזק וכ"ש לפמ"ש באס"ז לעיל דף ואו ע"ב גבי עשירי ודאי דרוב הוי רק ספק ושפיר מבעיא:

ובזה י"ל לפי שיטת רי"ף והרמב"ם דלא מפיק מתניתין דכלאים ורבנן מחייבו ור"מ פוטר י"ל דליכא פלוגתא חדשה וכ"א לשיטתו דר"מ חייש למיעוטא וכתב במרדכי בפרק הזרוע ולחיים דמן התורה חייש דמה דכתיב אחרי רבים היינו בסנהדרין וביטול ברוב ותשע חניות רובא דאיתא קמן עיי"ש א"כ גם מלקות ליכא ע"כ פוטר ורבנן מחייבי דעפ"י רוב אזלא מחמת כובדו ותלינן גם עכשיו מחמת הכובד אזלא יותר אך לשמואל דמפיך ור"מ מחייב עכצ"ל דעדיף מן רוב ול"ח למיעוטא דמיעוטא וכדאיתא בריש גיטין ובהא אזלא כל השקלא וטריא אי מחמתיה אזלא או ממלא א"כ גם ברוכב במקום מנהיג אי לא מבטל למנהיג עכ"פ מחצה יש לו דל"ל אין הולכין בממון אחר הרוב כיון דעדיף מרוב ע"כ פריך שפיר אי ר"מ השתא יושב קני רכוב מבעיא וא"כ לרמב"ם דלא מפיך לה הדרינן לומר דלא עדיף מרוב דאל"כ נשוי פלוגתא רחוקה וחדשה ולמעט במחלוקת עדיף ועוד יותר י"ל דלא פליגי במציאות אי אזלא מחמתיה רק י"ל דלכ"ע כרוב לבד הוי ור"מ חייש למיעוטא ובמקום מנהיג אין להוציא מן המנהיג וכנ"ל ועכצ"ל דמיירי משנה דמנהיג ברגליו אף דאתיא כרבנן ושפיר כתב בפירש המשנה דמיירי במנהיג ברגליו ואליבא דהלכתא:

דף טית גמרא אי הכי ליקני נמי רוכב במוסרה ותמהו מאי א"ה בל"ז קשה ולפמ"ש לעיל י"ל אף דרובא הוא דהולכת מחמת כובדו מ"מ במוסרה מוחזק חברו ואין להוציא ע"י רוב אבל למאי דמשני דמנהיג ברגליו ודאי אזלא מחמתיה אך לפרש"י לענין בי פגה יל"ע:

ת"ש אחד רכוב חמור פרש"י וכיון דשלא במקום מנהיג קני כולה במקום מנהיג פלגי ותמהו דלעיל איבעיא אף אי רכוב קני מ"מ במקום מנהיג אימא כלל לית לו ולפמ"ש לעיל איש דבראב"ד שבאס"ז כתב דמהכא מוכח אף דלא אזלא בשבילו מ"מ קני לה משום דתפיס בה ועומד עליה דאל"כ ליקני גם במוסרה בי פגיה ע"י משיכת החמור עיי"ש וא"כ לפמש"ל תו ל"ל דלית לו כלל במקום מנהיג דהא גם הוא עושה קנין ול"ל דאין הולכין בממון אחר הרוב דלאו מטעם אזלא מחמתיה קני לה וא"ש בגמרא אך לפרש"י לעיל א"ד מנהיג עדיף דקאזלא מחמתיה והיא הגדולה בקנין ל"ל הכי:

ע"ב גמרא בעי ר"א הרי"ף השמיט הך בעיא ונ"ל כי בעי ר"א בכפותה אי מהני משיכתה לכלי וכתב הריטב"א מה פשיטא לר"א בקני בהמה ממשוך בהמה דהא גם חצר שאולה קונה לשואל אלא משום דלא השאיל לו לשום דבר רק לקנות הכלים בעי לה אי מהני עיין באס"ז ואכתי צריך תבלין דמה נ"מ אם הוא שלו להשתמש או לקנות כלים שעליה ונ"ל דש"ך חו"מ סימן ר"ב כתב דאין חצרו קונה לו מטלטלין רק אם היה חצרו קודם לא כשמקנה למקבל החצר ומטלטלין בבת אחת ותמהו עליו מלקמן דף י"א דמקומו מושכר לו ומר"פ הזורק דגיטה וחצרה בכיא והנה ר"א שם לא ס"ל גיטה וחצרה בכ"א ותקשי עליו מהך דמקומו מושכר לו אך ל"ד דחצרה א"א להיות רק אם מתגרשה ואין מתגרשה רק אם החצר שלה לכן לא ס"ל דבכ"א אבל מקומו מושכר אף אם לא יהא מטלטלין ניקנין לשוכר נקנה לו החצר וכיון דנקנה לו החצר ממילא קונה גם המטלטלין ע"י החצר ולכן בעי ר"א ה"נ אם אמר משוך בהמה וקני כלים שעליה דבשלמא קני בהמה וכלים שעליה דקונה בהמה לבד במשיכה ממילא קנה גם הכלים מתורת חצרו אבל משוך בהמה לקנות כלים שעליה דלא השאיל לו הבהמה רק לקנות הכלים