ערך ש"י ש"ס קכט

ברוב ל"ש קבוע רק א"ל בטיל מטעם ב"ח י"ל קבוע שלא נימא כל דפריש כיון דלא נתבטל וכ"כ ר"ן פג"ה בד"ה ובנמצא דאם הוא מתבטל א"א לדונו כקבוע רק א"ל בטיל ה"ל קבוע וא"כ קשה כיון דמה"ת בע"ח בטלי ליבטל ברוב וצ"ל דכמאן דליתא דמי א"כ ל"ל דהוי קבוע וכמע"מ דמי ונימא כל דפריש מרובא פריש ומפרט דקבוע חידוש ובלא ניכר דכמאן דליתא ל"ל קבוע ע"כ תירץ דרוב אינו רק ספק לענין כל דפריש וממילא לק"מ דליבטל ברוב דכמאן דליתא דמי ואיך ישלים מנין עשרה או ליפטר השאר ועיין כו"פ סימן ק"י סקי"ב ועדיין צ"ע דלס"ד דלא ידע ולא עשירי ספק יהיו עשירי ואחד עשר קודש אך זה בלא"ה הקשו תוס':

דף חית התם האי קאמר כולה שלי והאי קאמר כולה שלי קשה א"כ חד רמאי ויהא מונח וי"ל דאפשר שניהם הגביהו וליכא גזל בחלוקה ואחרי א"א לחטפו דכ"א אומר כולה הגבהתי משא"כ לעיל בחד רמאי כיון דבחלוקה נגזל חד נמשוך ידינו ועדיין קשה איך ישבעו שניהם דיש לכ"א חצי דממ"נ שקר אי חד הגביהו כולה שלו לבד ואם שניהם הגביהו אין להם בה כלל דלא קנאוהו ומצאתי אח"כ באס"ז הקושיא והתירץ שכתבתי שכ"כ רמב"ן והר"ן דחה כמ"ש לכן נ"ל דהרי"ף ורמב"ם פסקו דא"צ לישב שיש לי בה רק שאין לי בה פחות מחציה וכתב הסמ"ע בסימן קל"ח דכל הנשבע ע"ד ב"ד נשבע ודעתינו שי"ל בה והנה לא אכפת לנו רק אם יגזל אחד לחברו וע"כ דעתינו שישבע שיש לו בה כדי שלא יגזל לחברו אבל אם שניהם הגביהו ולא קנו כלל אין אחד גוזל לחברו ולשמא לא זכו שניהם אין להשביעם דהפקר הוא א"כ דעתינו אם איתא שאחד הגביה כולה והשני רוצה לגזול ישבע על דעתינו שיש לו בה בכונה כדי שיפרוש ולא ישבע לשקר ואם איתא דשנים הגביהו יחד גם דעתינו מסכמת שלא ישבעו בכונה רק שאין להם בה פחות מחציה ואין כאן שבועה בשקר דבאמת נשבע שאין לו בה חציה רק אנו משביעין אותם מחמת ספק שמא אחד לבד הגביהו ויהא החלוקה בגזל לחברו ומ"מ אפשר שאין רמאי בהם דשניהם הגביהו ואין להם בה כלל ונשבעים אמת שאין להם בה וא"כ מזה סער לפסק ריף ורמב"ם:

ע"ב גמרא מנהיג לחודיה מי איכא למ"ד דל"ק פרש"י הא משיכה קונה בבהמה ובקדושין כ"ה ב' קאמר שמואל דבהמה נקנית במסירה פרש"י ולא במשיכה ותמהו תוס' שם דא"כ מה קאמר הכא משיכה קונה ועוד הקשו כמה קושיות על רש"י ונ"ל דרש"י פירש שם הטעם דאין דרכה בכך למשכה לפניו עיי"ש במשנה ולקמן דף טית מסיק הש"ס ברכוב בעיר דל"ק דאין דרך לרכוב בעיר והמוכר אמר לו קנה כדרך שב"א קונין אבל במציאה אף דאין דרך בכך ע"מ קנין הוא וא"כ י"ל משיכה קנין הוא רק במכר דתליא בדעת המוכר ואף בסתם הוי כאומר קני כדרך שב"א קונין וכמ"ש הסמ"ע בחו"מ סימן קצ"ז לכן דוקא קנין כדרכה צריך משא"כ מציאה דבדעת המוציא לבד תליא והוא רוצה בקנין זה ואף דלקמן גבי גמל במשיכה וחמור בהנהגה קאמר דגם לרבנן דח"ב ל"ק ואף דסתמא מיירי גם במציאה היינו אי רכוב קני ע"כ בעינן לומר דממעט חד צד דל"ק אבל אי רכוב ל"ק לרבנן בכל ענין קנה לה אף דלאו אורחה בהכי ובלא"ה מי יימר דמיירי במציאה נמי וז"ל הכא קמדחי לו ובני מאיר דוד שיחי' כתב על זה עיין הה"מ פי"ז מהלכות אבדה דין ה' שכתב בדעת הר"ם שפי' מה דחיל ל"ק ז"ד בשחברו עושה קנין כדרכו וא"כ ל"ק ממנהיג לחודא רק ממה דמבעיא במנהיג במקום רכוב וג"ז ניחא דהא גם הרוכב אינו קונה כדרכו כיון שאין מנהיג ברגליו כדרך רוכבי סוסים והוא כב' מנהיגן בגמל דהה"מ עכ"ל:

תוס' רכוב הוא דלא קני ומתניתין דאחד רכוב ותמה מהרש"א אמאי לא הקשו מרישא דשנים רוכבין ותירץ די"ל עכ"פ חשובין מוחזקין אבל לגבי מנהיג אי לא קני כה"ג ופנ"י דחהו דגם בשנים אוחזין בטלית כתבו תוס' לקמן דחשובין מוחזקין משום דכל חד היה אפשר שיקנה לבדו ובלא"ה לא אף דשוים והנה י"ל זה דהתם דאוחזין רק בכרכשתא א"כ ל"ח מוחזק בטלית כלל הר"י שבאס"ז לעיל דף ה' ע"ב ד"ה מאחר עיי"ש רק אי קנה לכל הטלית בתפיסת הכרכשתא חשוב מוחזק בכל הטלית עכצ"ל דכל חד קנה לה בכה"ג אבל הכא רוכבין ותופסין בה ממש גם בלא"ה חשוב מוחזק רק בגד מנהיג דיש לו בה קנין ל"ח מוחזק ועיין קצו"ח סימן ר"ב שכתב ג"כ דבתפוס ממש חשוב מוחזק גם כשאינו קנין כה"ג ובאינו תפוס ממש צריך שיהא באופן שקונה וצע"ק:

אבל בפשיטות י"ל קושית מהרש"א כי דרך רוכבי סוסים להנהיג ברגליהם וכפרש"י לקמן דאל"כ לא תלך עמו א"כ ברישא דשניהם רוכבין סתמא מנהיגין ברגליהן דאל"כ איך באו לב"ד אבל אחד רכוב ואחד מנהיג סתמא אין הרוכב מנהיגה דבלא"ה מנהיגה השני ועוד א"ת דמנהיגה א"כ היינו ואחד מנהיגה וכדפריך לקמן וע"כ ס"ד דאחד רוכב לאו היינו מנהיג ברגליו אבל מרישא שפיר ידעינן די"ל דמנהיגה וע"כ הקשו מסיפא וכתבו דגם זה דחי לקמן דמיירי במנהיג ברגליו:

אלא רכוב במקום מנהיג מאי רכוב עדיף ותמה הראשונים דמעיקרא פשיטא לש"ס דמנהיג עדיף וכאן אמר נגד רכוב מאי רכוב עדיף ונ"ל הא דפשוט לו דמנהיג עדיף דמשיכה קונה רק בסימטא ובחצר של שניהן דצריך שימשוך להשותו ובסימטא הוא רשותו דיכול להשתמש בו עיין רשב"ם ב"ב דף ע"ו ותוס' קדושין דכ"ה בשם הר"ח דמסירה אינו קונה בסימטא כיון שהעמיד בהמתן שם מקודם הוי רשות המוכר דסימנא כל המשתמש בו אזי רשותו הוא ואין קנין מועיל ברשות המוכר אבל משיכה עוקרה ממקומה והנה גם בחצר של שניהן כן הוא דהמשתמש בו אותו שעה שלו הוא כמ"ש ר"ן בנדרים ר"פ השותפין ולפ"ז כשאחד רכוב עליה אף דהבהמה אינה שלו מ"מ משתמש במקום שהבהמה עומדת דא"א לרכוב באויר א"כ מקום שהבהמה מהלכת שלו הוא ואין חברו יכול לקנות הבהמה, במשיכה בתורת קנין משיכה דכ"מ שמושכה ברשות רוכב היא וליכא קנין רק מצד מעשה שעושה בה וכמו רכוב אף דעומדת וכמ"ש באס"ז בשם ראב"ד וריצב"ש א"כ ל"ל דעדיף מרוכב כיון דלאו משיכה המועיל במקום אחר הוא אבל מנהיג לחוד מושכה לרשותו בסימטא ובחצר של שניהן לכן עדיף:

תוס' ד"ה א"ד וכו' ואי רכוב איירי במנהיג ברגליו כ"ש דמנהיג עדיף דאפילו וכו' ולחומר הקושיא נ"ל די"ל אפכא לפמ"ש ראב"ד וריצב"ש ומהרי"ב באס"ז דמעליותא דרכוב מצד שתפיס בה ורוכב אף