ערך ש"י ש"ס קכו

התם דלא תפסי תרוייהו אמרו חכמים הממע"ה הקשה אס"ז דא"כ משמע אם ניזק תפס אין מוציאין מידו והא קי"ל ת"כ מוציאין מידו ונ"ל דבפרק השואל דף קו"ף אמר ה"מ סומכוס וכתבו תוס' דלא קאמר רק משום דאי הוה ברשות דחד מודה סומכוס דהממע"ה והקשו א"כ מה קאמר בהמניח בשור שהיה רודף אחר שור הממע"ה דלא כסומכוס הא מודה במוחזק וחמ"ק מודה וכתב רש"ל דבזה מתורץ קושיא הנ"ל ואיני מבין דה"נ יש לו חמ"ק גם בתם דמגופו משתלם ול"ל דמיירי במועד כי הוא גופא כתב ביש"ש דבמועד ודאי הוא נגחו ונ"ל דהנה חמ"ק בשאר חזקות דילפינן בפ"ק דחולין וקי"ל שמא מת ל"ח ושמא ימות חיישינין דעל להבא ליכא למילף מנגע וכתבתי לעיל דקנס ליכא חיוב כ"ז דלא חייבוהו ב"ד וכן הוא בכתובות פרק א"נ בגרה קנסה לעצמה מה"ט וא"כ אם דנין אם נגחה ליכא חמ"ק דאפילו נגחה לא יצאה מחמ"ק וליכא רק מעלה דמוחזק עכשיו ובזה פליג סומכוס ולפ"ז י"ל דהא דת"כ מוציאין מידו דיש חמ"ק בבכור דאינו קדוש במעי אמן משא"כ בקנס דליכא רק מעלת מוחזק דהממע"ה ואי תפיס אידך הוא מוחזק:

דף גימל גמרא אר"ח הקשה ר"ן פרק שה"ד למה ישבע הא קי"ל שע"ד והוי שעבוד קרקע וי"ל הביע דטעין לא לויתי ועדים מעידין רק שלוה דמלקוחות לא גבי שמא פרע ומיניה גבי דכאומר ל"פ ואכתי איכא למידק מודה במקצת דחייב רחמנא היכא משכחת את"ד ותמוה דמיושב בתירוצו דמעיקרא שו"ר בתומים סע"ה תמה כן ונ"ל דס"ל דלא חיישינן לקנוניא רק בריעותא דנפל דלקמן די"ג ואף דמ"מ אינו רק עד אחד י"ל בע"ד דדייק במלתא דרמיא עליו נאמן כשנים כמו דנאמן מה"ט בעל המקח לומר לזה מכרתי אף שאין מקחו בידו וכפרש"י לעיל ב' ע"ב וכתבו משום דכל עד אחד דאינו נאמן משום דאימר אומר בדדמי לכן ברמיא עליו לדייק נאמן ותינח במודה במקצת אבל כשאמר לא לויתי אתרע דהוחזק כפרן ואימר מערים לטרוף מלקוחות ועוד ליכא לחייב לקוחות עפ"י עדותו דנגדם הוא רק ע"א דל"ל דמידק דייק דאדרבה טען לא לויתי ומפטור לפטור לא דייק כמבואר בחו"מ סע"ט ורק בהכחשוהו עדים לא מהימן על עצמו לומר דלא דייק אבל נגד לקוחות אינו רק כע"א:

עוי"ל לפי המבואר בכריתות פרק א"ל די"ב דאומר לא נטמאתי ובאו עדים שנטמא מתרצין דיבורו לא עמדתי בטומאתי והקשו תוס' גם בלא לויתי נתרץ לא עמדתי בהלואתי ותרצו דלענין קרבן דוקא מתרצינין שלא יביא חולין בעזרה אבל ממון להפסיד לאחריני לא עיי"ש ומשום דאיהו דאפסיד אנפשיה וכ"כ תוס' בפרק שה"ד דמ"א ע"ב בסד"ה כל וא"כ לענין לקוחות נתרץ דיבורו דל"ל לחוב לאחריני לא נתרץ דלמה נחוב ללקוחות יותר ושוא"ת עדיף אבל מודה במקצת ס"ל להר"ן דמהימן גם נגד לקוחות כיון דדייק וליכא ריעותא ובש"ך חו"מ סימן ס"ט סק"ו מסיק דל"ח לקנוניא נגד לקוחות אם ליכא ריעותא ומזה סעד לפוסקים שהביא הש"ך חו"מ סימן ק"ו ס"ב סק"ו דאם הלוה מודה ל"ח לקנוניא:

שלא תהא גדולה הודאות פיו וק"ל לרש"י בב"ק ק"ז דבפקדון גם כופר הכל חייב לישבע דל"ל חזקה אין אדם מעיז כיון שלא עשה לו טובה א"כ ה"נ במלוה דהעיז וכפר הרי יצא מן חזקה זאת א"כ זולת טעם דחשוב כמודה במקצת חייב שבועה ונ"ל דחזקה אא"ת אא"כ י"ל עליו היינו דעכ"פ יש לו עליו קצת מתביעתו דאזי אפשר יתבע יותר ופרע מידק דייק ודמפרע ל"ד כדאיתא בפרק הכותב וכ"כ הלח"ם וכן מצאתי בזכרון אהרן וכ"כ נה"מ סימן ע"ו סק"י וא"כ י"ל דלכן מצריך לפטור כופר הכל משום חזקה דאינו מעיז כיון דחזקה אא"ת אא"כ י"ל עליו אבל כאן דנודע דחייב לו קצת ליכא על השאר חזקה דאא"ת ופטור הנתבע משבועה בלא חזקה דאינו מעיז:

ובזה מתורץ קושית התוס' בב"ק דף ק"ז ד"ה ע"פ על רש"י מסלעין דינרין דלקמן דמשמע דכופר הכל א"צ לישבע וכונתם דמבואר לקמן דפטור לרע"ק במודה שתים משום הילך והא לרע"ק בשלש הוא כמשיב אבדה דהיה יכול להעיז לטעון שתים דשטר מסייעו וכפרש"י א"כ נהי דהילך הוא ככופר הכל ליחייב כמו בפקדון כיון דיכול להעיז ומה פריך לר"ש דהילך פטור זהו כונתם ומהרש"א כתב שם דא"י מאי קושיא לרש"י ולפמ"ש מתורץ קושיתם כיון דשתים ודאי חייב תי ליכא חזקה דא"א תובע ול"צ לחזקה דאינו מעיז:

אשתמוטי ק"ל מה"ט גופא ליכא מגו דכפר דאינו רוצה רק להשתמט מה דשיער בעצמו שא"א לו לשלם כעת יותר ולמה צריך לחזקה דא"א מעיז:

בפרק הכותב דפ"ח א"ר שתי תשובות בדבר הקשה הרשב"א דלימא עוד תשובה דבתובע ל"ש אשתמיטי ונ"ל דבאסיז הקשה הר"ש דהא הוי מגו מממון לממון ואיך אמר מגו דכפר הכל ותירץ דשא"ה דבא להציל עצמו מכל תביעות וא"כ בתובע ל"צ לאשתמוטי דבלא"ה הוי מגו מממון לממון. ע"ב אם ירצה לומר מזיד הייתי הקשו תוס' הא אאמע"ר ולע"ד דוקא דלא חזינן דעבר אבל בעבר ואין ידוע אם מזיד יצא מחז"כ ובחו"מ סל"ד מבואר דפסול לעדות ולא תלינן בשוגג או אנוס בכה"ג מעיר ובחידושי לסנהדרין ד"ט כתבתי שמצאתי כן בראשונים דף ד' תוס' ד"ה הצד וא"ת כ"ה יוכיח ונ"ל די"ל משום חזקה דא"א מעיז כדרבה ובע"א י"ל אא"ח ולא לו נמי חזקה אבל בהוכחש מעדים הרי העיז:

ע"ב תוס' ד"ה אין נשבעין על שע"ק וא"ת למאן דאמר שעבודא דאורייתא מודה במקצת היכא משכחת וכמה ראשונים תרצו דע"י הודאותו אינו טורף מלקוחות עיין רמב"ן בשה"ד אך הרא"ש ועוד ראשונים מיאנו בזה דאף דלא מהימן מ"מ נכסיו נשתעבדו ונ"ל כמו דבמטלטלין ליכא שעבד מה"ת כיון דיכול להבריחן ולא סמ"ד מלוה עליהן ולכן צריך למכתב בשעבוד מטלטלין דלא כאסמכתא לומר דעיקר שעבודו נמי עליהן כמ"ש רמב"ן בחידושיו פחז"ה דף מ"ד א"כ בקרקע נמי כשא"י לטרוף מלקוחות הרי יכול למוכרן ומה דאיתא בס"פ ג"פ ד"ת מע"פ גובה מלקוחות בלא"ה צ"ל דיש עדים שלא פרע או התנה אל תפרעני אלא בעדים ובזה מתורץ נמי קושית תוס' בשבועת הפקדון ל"ז ב' בד"ה ואין מביאין ותוס' תרצו התם דמחל השעבוד הקשה מהר"ם א"כ בשטר נמי לכאורה י"ל דס"ל בתפיס שטרא ל"מ מחילה ותליא בפלוגתא שבירושלמי ספ"ק דגיטין ה"ד הובא בש"ך חו"מ סימן רמ"א סק"ד אך לפמ"ש אחרונים משום דלא החזיר השטר ראיה דלא גמר למחול א"כ כאן דמחל רק השעבוד וצריך