ערך ש"י ש"ס קכא

אלא דבלא"ה קשה על הרי"ף דהא מבואר בירושלמי דרב מוקי מתניתין כולהם בכת"י חוץ משעדיו עונו:

שבתי וראיתי די"ל לעולם גם לרב צריך שליחות בחתימה אלא דרב לשיטתו לא ס"ל אשלד"ע דכבר כתבתי לעיל דף ע"ט ע"ב דאם מתחלה נעשה שליח על דבר שאינו מוכרח שיהא בו עברה רק כשעשה השליח נתחדש עברה במעשהו אינו בטל השליחות וכה"ג כתב ג"כ בישיע"ק א"ע סימן קמ"ח סק"ג וא"כ עדיין י"ל ביש בו עדים ואין בו זמן א"צ דוקא כת"י דל"ל אשלד"ע דלא עשאום שלוחים לחתום דוקא אגט שאין בו זמן ושפיר י"ל דבלא ידיעתו כתבו וחתמו גט שאין בו זמן אמנם לכאורה זה גרע לפמ"ש הג"פ סימן קכ"ז דאם נצטוו סתם לכתוב גט ועשו מוקדם או פסול דרבנן לא עשו שלוחתם דאטו מי אמר להו כתובי חספא ובטל הגט עיי"ש ובסימן קכ"ב ובפנ"י לעיל דף פ' ואף אם נודע לבעל בשעת חתימה מ"מ מתחלה לא נעשו שלוחים רק על גט כשר ועתה מתרצה על פסול הוי כעושה אותם עתה שלוחים לד"ע ואשלד"ע אמנם כ"ז למאי דמסקינן לעיל דס"ג ע"ב בההיא דהוי קרי לה נפאתה וכתבו סהדי תפאתא דמי קאמר להו כתובי חספא אך רב קאמר התם דעשו עדים שלוחתם הרי דגם אם חתמו גט פסול עשו שלוחתם ה"נ י"ל דצוה לכתוב ולחתום גט והם חתמו על גט שאין בו זמן ול"ל משום אשלד"ע בזה:

וראיה ברורה דהיכא דתחלת השליחות לא נעשה על עברה אף דאח"כ עשה השליחות בעברה ל"ל בזה דנתבטל המעשה משום אשלד"ע דברמב"ם פ"ג מהלכות גנבה ה"ו ז"ל עשה שליח לשחוט לו ושחט בשבת חייב הגנב דו"ה שהרי הגנב לא עשה עון מיתה וכבר ביארנו שהשוחט ע"י שליח חייב בתשלומין וכתב המל"מ ומדקדוק דברי רבינו ז"ל כראה דוקא כשעשאו שליח סתם שישחוט לו והלך השליח ושחט בשבת אז הוא דחייב הגנב בתשלומי דו"ה אבל אם עשאו שליח לשחוט בשבת פטור מדו"ה דלגבי הטביחה לבד גלתה התורה דאיתא ע"י שליח אבל הכא שנצטרף עמו איסור שבת ולגבי איסור שבת פשיטא דאשלד"ע ה"נ לענין הטביחה לא נעשה שלוחו ודוקא שעשאו שליח שישחוט בשבת אבל האומר לשלוחו שישחוט והלך השליח ושחט בשבת חייב המשלח שהרי לא היה שליחותו אלא באיסור הטביחה ואם השליח עשה איסור אחר דהיינו ששחט בשבת אין זה מעלה ומוריד כלל שהרי בעיקר השליחות לא נצטרף עמו איסור אחר עכ"ל וא"כ דון מינה כמו בטביחה דגלי רחמנא דחייב ע"י שליח כאלו הטביחה אינה עברה בחול ואם עשה שליח לשחוט בשבת אשלד"ע משום איסור שבת ומ"מ אם עשה שליח סתם לשחוט והלך השליח ושחט בשבת אין השליחות בטל כיון דלא נעשה שליח על איסור שבת דוקא ה"נ בכל שליחות לד"ע דדוקא אם עשהו שליח לעשות בעברה אשלד"ע אבל עשהו שליח סתם ואפשר שיעשה בלא עברה רק אח"כ עשה בעברה אין השליחות בטל:

ולפ"ז גם בנידון דהנוב"ק א"ע סע"ה דוקא בעשהו שליח לגרש בע"כ בטל השליחות אבל אם עשהו שליח לגרש והשליח מעצמו גרשה בע"כ לא בטל השליחות ובזה מדויק יותר לשון הירושלמי דאינון שקבלו עליהן לשקר לחתום בגט שאין בו זמן דביטול השליחות משום שקבלו מתחלה לעשות באיסור וכן מצאתי בפ"ת לא"ע סימן קי"ט בשם הגט מקושר דמחלק כן:

אמנם לפי מה שהסברתי לעיל דף ע"ט ע"ב הטעם כיון דחל השליחות בהיתר ונעשה שלוחו כמותו אף שאח"כ עשה בעברה אין המעשה בטל כמו בעשה משלח בעצמו בעברה רק אם מתחלה שלחו לעשות עברה לא חל השליחות כלל וע"כ כתבתי לעיל דהיכא דעושה שליח לכתוב ולחתום דלמ"ד מילי לא ממסרי לשליח ואף לשליח אחד נמי לא ממסרי ומה דיכול לעשות שליח לכתוב ולחתום ע"כ משום דבשעת מעשה כתיבה וחתימה חל השליחות א"כ אם כתב וחתם באיסור אשלד"ע וכן כתבתי שם בעשה שליח ליתן גט שלא נכתב עדיין דאין השליחות חל עד אחר שנכתב דהוי דשלב"ל וה"נ דנעשו שלוחים לחתום דהוי מילי ואין נעשה שליח עד שעת חתימה ואז חותם באיסור וכן אם אין השליחות חל עד שעת חתימה משום דהוה שלב"ל ולפ"ז לרב דאדם מקנה דשלב"ל וחל מיד הקנין כמ"ש תוס' ביבמות דצ"ג על מה דאמר רב שדה זו לשאקחנה קנויה לך מעכשיו וכ"כ בח"כ בקידושין דס"ג וכן ס"ל לרב לעיל דף כ"ט גבי שליח מתנה דאינו כגט דס"ל מילי מימסרי לשליח וא"כ לרב לשיטתו שפיר י"ל דהבעל עשאום שליחים לחתום גט שיכתוב הסופר ועדיין אפשר שיכתוב בו זמן והשליחות חל מיד משא"כ לדידן דמילי לא ממסרי לשליח וא"א מקנה דשלב"ל ומ"מ אם אמר שיקנה כשיבא לעולם קנה לדעת המרדכי שבהגהות רמ"א חו"מ סימן ר"ט ס"ד וה"נ אם מינה שליח לחתום כשיהא הגט כתוב חל אז השליחות אבל א"א לחול השליחות טרם שנכתב לומר דנעשה מיד שלוחו כמותו:

ולפ"ז מקושר מאד מה דאמר הירושלמי בתר מימרא דרה"מ ר' בא בר המנונא ר"א בר אחא בשם רב דר"מ הוא היינו לתרץ קושית אביו רה"מ דאשלד"ע מן מימרא דרב דאמר כולם בכת"י חוץ משעדיו עמו דרב מוקי מתניתין כר"מ ומיהו ס"ל אדם מקנה דשלב"ל וס"ל מילי ממסרי לשליח ואומר אמרו כשר כדלעיל דף ס"ו ע"ב ואף לפמ"ש המפרשים שם דר"מ ג"כ ס"ל מילי לא ממסרו לשליח ולכן באמר לשנים כתבו א"י למנות אחרים תחתיהן מ"מ לר"מ אומר אמרו כשר וכמ"ש תוס' שם בד"ה מתניתין וכתבתי בר"פ השולח בשם תוס' רע"ק דלמ"ד אומר אמרו כשר יכול לעשות שליח אחד על מילי רק אותו שליח א"י למנות אחר תחתיו:

ובזה מיושב ג"כ מה דאמר כאן בבבלי דכן אר"י ופריך לו ר"א הא יש בו עדים ומשני לו ר"י אסיפא ולמה לא אמר דצריך דגם ביש בו עדים צריך כת"י משום דאשלד"ע כתירץ רה"מ אלא משום דמתניתין כר"מ כדאמר ר' אחא בשם רב ולר"מ ל"ל כן וכ"ש להפוסקים דאומר אמרו כשר דלא קי"ל כר' יוסי בהא וכשמואל לעיל דס"ז:

דף פ"ח תוס' ד"ה ודלמא ואור"י דנראה לפרש ודלמא אמלוכי דשמא התחיל הגט לכתוב לשם איש אחר ונמלך וסיימו לשם זה וכו' א"ב אפילו כר"מ והקשה מהרש"א דלר"מ אף מצאו באשפה כשר ונ"ל דבח"ר הביא דברי תוס' בזה"ל דלמא אדם אחר ששמו כשמו הכתיבו ונמלך בו שלא לגמרו ואח"כ כשצוהו זה לכתוב גט לאשתו גמרו עיי"ש ולפי