ערך ש"י ש"ס קטז

תנאו תו לא פקע גם בביטל התנאי אבל היכא דהמעשה נתבטל גם אם התנאי יתקיים א"צ כפלות התנאי ושאר משפטי תנאים ולא ביאר יותר ולדבריו תקשה מגמרא מפורשת דלעיל דף ע"ה בהרי"ז גיטך ע"מ שתחזירי לי הנייר דס"ל לאביי ורבא ורב אדא דצריך שיהא כתנאי ב"ג ולפמ"ש א"ש:

וגם אם נאמר דכ"ע מודו היכא דיש ספק בכונתו בתנאי דאינו מבטל המעשה מחמת שלא פירש להדיא כתנאי ב"ג ורבא דס"ל לעיל דצריכה להניק ולשמש כל הצורך משום דס"ל דאין ספק שכן כונתו מ"מ י"ל כמ"ש ולא תקשי דהא לרבא ע"כ ס"ל גם באין מקום חלות למעשה צריך להיות דומה לתנאי ב"ג מדאמר גבי ע"מ שתחזירו לי הנייר דהתנאי בטל משום דהוה מעשה קודם לתנאי דהנה כל סברא שלי הוא דאם יש אופן למעשה לחול ע"י קיום התנאי אין ביטול התנאי אח"כ מבטל המעשה אבל אם ע"י התנאי בטל המעשה מיד ואין אופן שיחול המעשה א"צ בדומה לתנאי ב"ג כ"ז שייך לשאר משפטי תנאי ולא במעשה קודם לתנאי כיון דבשעת מעשה לא היה תנאי כלל וודאי היה מתקיים והתנאי שאח"כ בא לבטלו ולא מועיל אף כשאין התנאי עיקר המעשה לגמרי כ"ש אם בא לעקור המעשה לגמרי את אשר כבר עשהו אמנם כשהקדים התנאי למעשה רק שאר דיני תנאי אין בו שפיר י"ל כיון דמעולם לא היתה שום התחלה לקיום המעשה א"צ משפטי תנאי רק לר"מ צריך לכפול דלית ליה בשום מקום מכלל הן נשמע לאו ולפ"ז מיושב מה הוסיף רבא לעיל דף ע"ה דהקשה על אביי טעמא דלא כפליה מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן מתנאי ב"ג והתם הוי תנאי קודם למעשה אלא א"ר משום דהוה מעשה קודם לתנאי דהקשה רש"י מה הועיל רבא יותר מאביי ותירץ דלאביי אתיא רק כר"מ ותוס' סתרו זה דרבנן פליגי גם במעשה קודם לתנאי ולפמ"ש א"ש דלאביי צ"ל דאתיא רק כר"מ דס"ל בכל מקום שאינו תנאי דמכלל לאו לא נשמע הן דלרבנן דס"ל דנשמע הן א"צ כאן לכפול דא"צ להיות דומה לתנאי ב"ג כיון דכאן אין התחלה למעשה כלל וא"כ נהי דפסקינן כר"מ דכל תנאי צריך להיות כתנאי ב"ג כאן א"צ כיון דבשאר מקום קי"ל מכלל לאו נשמע הן ע"כ מתרץ רבא דכאן הוא מעשה קודם לתנאי דבזה ודאי כיון שאינו דומה לתנאי ב"ג התנאי אינו מבטל המעשה שנעשה קודם כיון דלולא התנאי היה מתקיים המעשה וכ"ש דא"ש יותר להרמב"ם דמעשה קודם לתנאי היינו כשהקדים המעשה בפועל ממש דבזה ודאי אם התנאי לגמרי מבטל המעשה הוי חזרה ובקדושין וגיטין תכ"ד לאו כד"ד:

ועוי"ל גם לרבא ס"ל האי סברא דא"צ להיות דומה לתנאי ב"ג רק בתנאי דלא בא ואפשר שיתקיים התנאי דאז לא אתי ביטול התנאי שלאח"כ לבטל המעשה אבל היכא דע"י התנאי אין אופן למעשה לחול כלל ומיד מתבטל המעשה א"צ משפטי תנאים כמו שהבאתי שם מחידושי ר"ן ומל"מ פ"ו מה"א ומה דמצריך רבא בתנאי שתחזירו לי הנייר כתנאי ב"ג י"ל דרב אשי משני שם דאתיא כרבי דע"מ כמעכשיו וע"כ חל הגט אף דצריכה להחזירו אח"כ והקשו תוס' שם דרבא ס"ל נמי דעל מנת כאומר מעכשיו ותירץ מהר"ם שיף דמ"מ היה קשה לו לרבא דלשון מגורשת משמע דא"צ לקיים התנאי מדלא אמר מגורשת ותחזור ולפ"ז יש חלות למעשה כשתחזיר הנייר אח"כ. ויש ראיה דהיכא דגם בקיום התנאי מתבטל המעשה א"צ משפטי תנאי דבריש פרקין פליגי ר"א ורבנן בע"מ שלא תנשאי לפלוני דלרבנן פסול כל הגט וידוע דעת הפוסקים דבע"מ א"צ דיני תנאי מדתני בכ"מ ע"כ כך ולא כפל ולא שאר דיני תנאי ונהי מה דתני מעשה קודם י"ל דמיירי שלא עשה עדיין בפועל אבל למה לא תני כל משפטי תנאי אע"כ דבע"מ א"צ וכתב הראב"ד הטעם דע"מ כמעכשיו ויש קיום למעשה מיד כמבואר לעיל פרק מי שאחזו ובקדושין פרק האומר בראשונים ובהה"מ פ"ו מה"א הי"ז וא"כ תקשי בע"מ שלא תנשאי דמבטל הגט לגמרי ע"י תנאי זה מה מועיל ע"מ ומעכשיו והל"ל דמותרת להנשא דתנאי בטל כיון שלא התנה כתנאי ב"ג וכן קשה מע"מ שלא תשתי יין כל ימי חייכי ולא תלכי לבית אביך לעולם וע"מ שתעלי לרקיע ושאר תנאי שא"א לקיימו דלקמן דף ס"ד לת"ק התנאי קיים ובטל המעשה הא לא התנה כדיני תנאי בכפל ושאר דיניו וא"ת דהנהו לאו דוקא נימא גם כולהו ע"מ לאו דוקא ומנ"ל להנהו פוסקים דבע"מ א"צ לכפול ועכצ"ל כיון דבתנאים הללו אין אופן שיקוים המעשה ומתבטל מיד לגמרי א"צ להיות דומה לתנאי ב"ג. אמנם כ"ז כתבתי בישוב הבה"ג לפי מה שהבינו האחרונים בטעמא דא"צ לקיים התנאי אחר מיתת הבעל משום די"ל דלא קפיד הבעל כלל רק שלא תעבור על התנאי בעודו בחיים אך לע"ד כונתו דהתנאי מתבטל כשמת הבעל אפ"ת דקפיד ונכלל בתנאו כדמשמע לשונו לכן נ"ל דס"ל כדעת הרא"ש בתשובה כל"ה ס"ח דיכול לבטל התנאי משום דכל תנאי דמבטל המעשה למפרע חידוש הוא ומסברא ל"ה מבטל המעשה רק דגמרינן מתנאי ב"ג ע"כ אין לך בו אלא חידושו כשלא מבטל התנאי אח"כ אבל כשביטלו אתי דיבור ומבטל דיבור ולפ"ז י"ל גם אם התנאי שהתנה דגם לאחר מותו יתבטל המעשה למפרע א"ל יתקיים התנאי דג"כ י"ל אין לך בו אלא חידושו דבתנאי ב"ג מרע"ה שליחא דרחמנא היה דנתן להם נחלת גוים ע"ת והקב"ה חי וקיים וגם שם התנאי בקום ועשה ולא נתקיים כלל בחיי מרע"ה משא"כ בתנאי דשוא"ת דנתקיים עכ"פ בחיי בעל התנאי י"ל דלאחר מותו לא מתבטל המעשה וכאשר מחלק המכמ"א שער חית סכ"א והובא באב"מ סימן קמ"ג וז"ל ע"כ ל"ק רבנן דבמיתת המגרש בטל התנאי אלא בתנאי שוא"ת וכבר קיימה לתנאי בחייו וכדי שלא נמשיך הקיום גם אחר מיתתו קאמרי דבמיתת מגרש איבטל תנאו כדי שלא תצטרך עוד לקיימו ברם בע"מ שתעשו דבר פלוני שקיומו בקו"ע וביטולו בשוא"ת מודו ח"ל דלא איבטל תנאה לענין שלא תוכל לקיימו עוד וכי קאמינא על דברי בה"ג ולשונו משמייהו דרבנן חזינן בהדיא דכך הוי דעתייהו בלי ספק דהא קתני והוי פליגי בה רבנן דכיון דבחיי בעל לא עברה עליו עכ"ל ומזה גופא יש להוכיח כמ"ש דהטעם משום דחידוש הוא דאל"כ מ"ט לחלק דבשוא"ת תוכל לעבור אחר מותו ולא בטיל המעשה למפרע ובקו"ע מהני קיום התנאי אחר מותו דממ"נ אם נמשך התנאי גם אחר מותו גם בשוא"ת נאמר כן וא"ל נמשך אח"מ גם קיומו לא יועיל אח"מ וכיון דבחייו לא נתקיים התנאי יתבטל המעשה לגמרי ונהי דהסביר שם המכמ"א החילוק משום