ערך ש"י ש"ס קטו

בסוף הפרק מ"מ כיון דמה"ת אסור לגרש א"י לגרש ע"י שליח דאשלד"ע וכל תנאי שא"י לעשות המעשה ע"י שליח תנאו בטל כדאיתא בהמדיר דף ע"ד ואף לחד לישנא דקדושין דמ"ג דלשמאי הזקן יש שלד"ע מ"מ הכא קאי על הקרא מדסיים הא למדת שאין זה כריתות ובקרא כתיב כי ימצא בה ער"ד ולב"ש הוא כפשוטו זנות דוקא:

בפרש"י בד"ה ועמדה וכה"ג צ"ל לקמן גבי שלא תיבעלי לאבא ולאביך א"ח שמא תיבעל להם משום דאסורה להם הא לאחר חוששין שמא תיבעל אע"ג דאסורה לו משום א"א מ"מ חוששין שמא תיבעל לו לאחר מיתת המגרש ולפ"ז מה יענו הפוסקים שבר"ן לקמן גבי ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני דאין התנאי קיים רק בחיי מגרש א"כ מ"ש אבא ואביך מלפלוני ונ"ל דלקמן דף פ"ד בפרש"י ד"ה אין חוששין שמא נבעלה להם כלומר מותרת להנשא מיד וא"ח שמא תבעל להם ויבוטל הגט אבל ע"מ שלא תבעלי לפלוני אינו גט שמא תבעל לו ועיי"ש במהרש"א שלא תקשה מע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני דשם הוי כריתות דבידה לקיים התנאי אבל ע"מ שלא תבעל לפלוני שמא יבא עליה באונס עייש"ה ועדיין אינו מובן איך משום זה לא יהא גט ול"ח כריתות כיון דלא אגידא בזה התנאי רק עד מיתת פלוני ונ"ל דלעיל דף כ"ה ע"ב דפריך באם מתי א"ב פרש"י ותוס' אע"ג דתנאי הוא צריך ברירה כיון דאין בידו ובשעת התנאי ספק הוא והתנאי מתקיים מאיליו ואי לאו משום ברירה ל"ה גט כלל ול"ד לשאר תנאי דבידו לקיים ודעתו לקיים וא"כ הכא דאין בידה י"ל א"ב אך לפמ"ש הרשב"א בתשובה דכל דבר שיכול לחול כשיתברר חל גם למפרע א"כ בלא"ה בכל תנאי לא תליא בברירה דל"ד לאם מתי דאינו יכול לחול כשיתברר ובחוץ לפלוני קי"ל כרבנן דל"ה כריתות אבל בע"מ שלא תבעלי לפלוני הוי כריתות משום דהגט התירה אף לפלוני ורק משום התנאי אסיר לבעלה כמ"ש תוס' ורא"ש א"כ יש להקשות בשלא תבעלי לפלוני דאין בידה לקיים נימא א"ב וצ"ל דיכול לחול כשיברר וזה א"א להתברר רק במיתת פלוני ותינח לכ"ע אבל לפלוני א"א לחול אז ממילא אינו חל למפרע א"כ לא הותרה לפלוני מחמת הגט כלל והוי שיור כחוץ מפלוני ואינו גט כלל ותינח בפלוני אבל באבא ואביך דגם חוץ אינו שיור כדלקמן דפ"ה ע"כ לא אכפת לן מה דאינו מבורר חלות הגט לגבייהו למפרע ולכ"ע שפיר חל מיד כיון שיכול לחול כשיבורר במיתתם:

ע"ב אמר רבא הר"ז גיטך ע"מ שלא תשתי יין וכו' כל ימי חייכי א"ז כריתות כל ימי חיי או חיי פלוני הר"ז כריתות בח"ר ור"ן בשם בה"ג כתבו דאם נשאת בחיי המגרש ולא שתתה יין ולאחר מיתת המגרש שתתה יין אין הגט בטל למפרע כיון דמית בטל תנאו והקשה הר"ן דא"כ אמאי כל ימי חייכי אינו כריתות הא אינו רק ככל ימי חיי דאחר מות המגרש איבטל תנאו ובפשוט י"ל הטעם דסתמא לא הקפיד רק על כל ימי חייו דמה אכפת לו אח"כ או כיון דאז המיתה מתרת בלא"ה י"ל כונתו רק בזמן דהגט מתיר אך א"כ הל"ל כל ימי חיי ולא כל ימי חיי פלוני אלא דא"כ גם אחר מיתת פלוני תתסר בחיי בעל ואינו רוצה רק בחיי פלוני אבל בכל ימי חייכי ודאי כונתו גם אחר מותו דאל"כ היה אומר כל ימי חיי ומכ"ש דא"ש לפמ"ש היש"ש דאם אמר רק לא תשתי יין אסורה רק כל ימי חייו וא"כ אם איתא דכונתו בכל ימי חייכי רק בחייו לא הל"ל כל ימי חייכי כלל דבלאה"נ אם תמות בחייו אסורה כל ימי חייה ואם ימות בחייה מותרת אח"כ:

עוי"ל דלא ימנע מספק איך כונתו בחיי פלוני אם גם אחר מות הבעל ולעיל דף ע"ה ע"ב כתבתי בפלוגתת רבא ורב אשי באומר ע"מ שתשמשי את אבא ותנוקי את בני דלרבא בסתם צריכה לשמש ולהניק כל הצורך ולר"א סתם כמפרש יום אחד דגם לר"א לא ינטל מספק איך כונתו רק דכל תנאי שמבטל מעשה חידוש הוא כמ"ש בשו"ת הרא"ש בתשובה כלל ל"ה ס"ח דמה"ט צריך להיות דומה לתנאי בגוב"ר ה"נ כל שיש איזה ספק בתנאי מקלינין שלא יבטל המעשה עד שיברר בפירש כמו דמה"ט מכלל לאו לא נשמע הן ורבא לא ס"ל סברא זאת אלא מספק מחמירין וכתבתי שם דגם בירושלמי פליגי בזה הסברא לענין ספק ופסקו הפוסקים כר"א לכן ה"נ כיון דיש ספק בתנאי אינו מבטל המעשה ובפ"ת לחו"מ סימן רמ"א סקי"א הביא שבשו"ת רע"ק סימן קכ"ט בשם שו"ת הראנ"ח ח"א סע"ז כתב בנותן מתנה ע"ת ויש ספק בפירש התנאי צריך רק לקיים הפחות שיש לפרש בכונת התנאי והמתנה קיימת אך בכל ימי חייכי ל"ל כן לפמ"ש בחידושי לחו"מ סימן רמ"א דהא דתנאי חידוש וצריך כתנאי ב"ג דוקא כשיש אופן לקיום המעשה לכשיתקיים התנאי אזי אמרינן דאין ביטל התנאי שלאחר המעשה מבטל זולת בדומה לתנאי ב"ג אבל אם מתחלה ע"י התנאי אין אופן שיתקיים כלל המעשה א"צ למשפטי תנאים והבאתי ראיות לזה וכתבתי דזה לפי המסקנא דלעיל דף ע"ה לרב אשי גבי הר"ז גיטך והנייר שלי דלא ס"ל לרב אשי תירוצם דאביי ורבא ורב אדא ומשום דס"ל כל היכא דתנאי סותר למעשה ואין אופן למעשה להתקיים כלל אף ע"י קיום התנאי א"צ להיות כתנאי ב"ג ולכן הרמב"ם לא הביא הא דתנאי ומעשה בד"א וא"כ ה"נ בכונתו בתנאי דיש ספק דמקילין משום דתנאי חידוש וכל שלא נתפרש אינו מבטל המעשה ה"ד שלא תשתי יין בחיי פלוני דיש מקום למעשה הגט לחול בקיום התנאי כשלא תשתה יין בחיי פלוני אבל בכל ימי חייכי דאינו כריתות אף שיקוים ולא תשתה אף אחר מותו א"צ להיות דומה לתנאי ב"ג ואף דאחר מותו רק מספק תהיה אסורה לשתות מ"מ חשיבה אגידה גביה כמ"ש המל"מ פ"ח מה"ג דאם ע"י ספקא דאורייתא אגידה בתנאו כל ימי חייה אינו גט בודאי דלא חשוב כריתות והא לדידן אבל רבא נהי דלעיל דף ע"ה גבי הנייר שלי ס"ל גם בתנאי סותר למעשה צריך כתנאי ב"ג מ"מ הא רבא גופא לא ס"ל נמי סברת רב אשי להקל היכא דלא פירש התנאי ויש ספק בכונתו ולא ס"ל סתם כמפרש יום אחד וע"כ ס"ל לרבא ה"נ דכל ימי חייכי אין זה כריתות ואה"נ לרבא כל ימי חיי פלוני אסורה גם אחר מות בעלה ולדידן מותרת לשתות אחר מיתת הבעל בתנאי שלא תשתי כל ימי חיי פלוני ובכל ימי חייכי אסורה היתה לשתות גם אחר מיתת בעלה ואין זה כריתות ואחר כמה שנים בא לידי ספר אב"מ ומצאתי בו בסימן ל"ח סק"ג שכתב לענין אומדנא דלא מהני מחמת דלא התנה בפירש כתנאי ב"ג דדוקא היכא דהמעשה קיים בקיום התנאי אזי אפילו לא נתקיים התנאי אין המעשה בטל כיון דהמעשה חייל אם יתקיים