ערך ש"י ש"ס קיד

ע"כ דהורה ר' אמי כב"נ ועתה נבוא לביאור דברי תוס' דר"י חידש לו ג"כ רבותא דר"א פליג על חזקיה דלא נימא דחזקיה שאני שהעדים חתמו ברחוק שני שיטין דפסול ולא נגמר הכשרו ע"כ דוקא מילאוהו בקרובים כשר ולא בפסולים אבל כאן מיירי דהוסיף קשרים אחר חתימת השלשה כשרים דנגמר הכשרו גם עבד כשר או משום דיכול להתיר קשר אחד חשוב ג"כ נגמר הכשרו אלא דר"י לא מחלק בהכי וקמ"ל דחזקיה פליג וממילא דלא ס"ל לר"י כרבינו משולם ע"כ הביאו מעשה דר"מ ורש"י ורבינו אלחנן פליגי עליו ולפ"ד א"ש דברי ר"י ובזה א"ש עוד מ"ש תוס' דר"ת הביא ראיה מדאמר צא והשלם אלמא כיון דכבר הוכשר הגט יכול לחתום זה שלא בפני זה דקשה דבמקושר עדיין לא נכשר דע"כ צריך להשלים והרא"ש להכי הוסיף דמתורת כ"ש יליף אבל בתוס' ליתא להכ"ש משמע דה"נ כבר הכשיר ולפמ"ש נכון הדבר די"ל או כיון דיכול להתיר הקשר כבר הוכשר או כשהוסיף קשרים אחר שחתמו שלשה כשרים כבר הוכשר קודם שהוסיף וס"ל דע"כ מיירי באופן דכבר הוכשר דאל"כ לא מצי להחתים זה שלא בפני זה גם במקושר ולפ"ז א"ש יותר מה שכתבתי לעיל בכונת רש"י דרק העבד צריך לחתום בפני עדים ראשונים והם א"צ לחתום בפניו וה"ט דמה דפסלו חכז"ל גט שחתמו העדים זה שלא בפני זה אף דלא בא מכשול עי"כ דלא אמר כולכם ואף בכולכם כיון שלא ניתן עד שחתמו כולם מ"מ כיון דחכז"ל אמרו דצריכים לחתום זה בפני זה והם עברו פסול וזה יתכן כשעברו כשחתמו שכבר יש עדים יותר וחתמו שלא בפניהן אבל כשלא הוזמן עדיין עדים יותר א"כ בשעת חתימתן לא עברו אדברי חכז"ל וכן במקושר קודם שהוסיף הקשרים היה די בחתימתן לבד ואח"כ שהוסיף קשרים ועדים עשו כתקחז"ל דהנוספים חתמו בפני הראשונים כיון שכבר נודע מן העדים:

פרק המגרש משנה המגרש וכו' בשו"ת הרא"ש כמ"ה סכ"ו ראובן גירש את אשתו ע"מ שלא תנשא לפלוני לבטל התנאי אינו יכול כיון שניתן הגט בתנאי ובנטילת הגט ממנה וליתנו לה פעם אחרת אין תקנה כי כבר אינה אשתו כי נתן לה גט גמור בלא שיור אלא שהטיל בו תנאי אין תקנה אלא שיקדשנה ויתן לה גט גמור בלי תנאי והובא בא"ע סימן קמ"ג סט"ז ויל"ד כיון דא"י לגרשה פעם אחרת מחמת דכבר אינה אשתו ולא הטיל בו אלא תנאי איך יועיל הגט אחר שיקדשה נהי דיועיל לקדושין הללו איך יתיר התנאי שנעשה מכח קדושין ראשונים ואולי י"ל לפמ"ש האחרונים בשם המכמ"א הטעם דא"י לגרשה בלא קדושין אחרים שתוכל להנשא לפלוני ויתבטל גט ראשון למפרע וממילא היתה אשתי ומהני הגט שניתן פעם שנית כאשר תמה ומהרי"ט סמ"ט ונון משום דהוה כדשלב"ל כיון דלא נתבטל עדיין התנאי א"כ עתה אינה אשתו והוה כמגרש אשה דעלמא לכשיכניסה דל"מ כמבואר בא"ע סימן קל"ב וכ"כ בתו"ג סימן קמ"ג ולפ"ז לפמ"ש המרדכי במקנה דשלב"ל עם דשב"ל ביחד דמגו דחל הקנין אבא לעולם חל נמי על דשלב"ל וי"ח וכתב הנוב"ק סכ"ו דבגוף אחד לכ"ע אמרינן מגו ולכן יקדשה שנית דהיא אשתו עכשיו מכח קדושין הללו חל הגט גם על אישות הראשון במגו אם תעבור על התנאי ותנשא לפלוני ויתבטל גט ראשון למפרע ואף דאז יתבטלו גם קדושין שניים ולא אהני הגט לקדושין שניים מ"מ ממ"נ אם בתר לבסוף אזלת הרי נתבטל גט ראשון והיא אשתו ואהני גט שני ואם בתר השתא אזלת דלא נתבטל עדיין הגט ראשין ועתה אינה אשתו יחשוב דשלב"ל מה שיתבטל אח"כ א"כ עתה היא אשתו מחמת קדושי שניים ומגו דמהני הגט לקדושין הללו אהני גם לקדושין ראשונים לכשיתבטל גט ראשון כשתעבור על התנאי:

ולפמ"ש עוד המכמ"א דהטעם משום דא"ב י"ל לפמ"ש הרמב"ם אהא דאמר לסופר כתוב גט לאשתי לכשאכניסנה אגרשה דל"מ משום דלאו בת גירושין היא עתה אינה כתיבה לשמה וגם הרא"ש ותוס' שכתבו ביבמות פר"ג דנ"ב משום דלא מצי למשוי שליח בדשלב"ל כבר כתבו האחרונים דמש"ה אף שנכתב אחר שכנסה לא מהני עיין ב"מ ותו"ג אבל לכתוב קודם שכנסה ודאי ל"ח כתיבה לשמה משום דעכשיו אינה בת גירושין ואינה אשתו ולפ"ז ה"נ כ"ז שלא נתבטל התנאי אינה אשתו כלל ולאו בת גירושין היא והסופר אינו יודע אם ישאנה פלוני ויתבטל התנאי א"כ איני כתיבה לשמה רק אם ה"א י"ב הוברר למפרע דבת גירושין היתה והוי לשמה ולפ"ז כשמקדשה ומגרשה דבת גירושין היא ממ"נ אם יתבטל התנאי היא אשתו מכבר וא"ל יתבטל התנאי היא אשתו מחמת קדושי שניים הוי כתיבה לשמה ומהני הגט גם להתיר אגד קדושין ראשונים דהסופר ידע דבת גירושין היא והיא אשתו בממ"נ וכתב לה לשמה דאטו אם קידש אשה ספק קדושין וחזר וקדשה לא יועיל גירושין דסופר אינו יודע אם הגט יתיר קדושי ראשונים או שניים:

כיצד יעשה יטלנה בפנ"י הקשה כיון דע"מ מהני יתן עצה לומר ע"מ שלא תנשא לפלוני ונעשה רצונו ומכח זה חידש דכשיטלנה המינה ל"מ ע"מ ולע"ד לק"מ דממ"נ אם אין רצונו שתתגרש לעלמא באו ופן שתוכל להנשא לפלוני א"כ לא יגרשנה עתה כלל כיון שאומרים לו שלא יאמר חוץ אלא מדמגרשה שנית לכ"ע גם לפלוני הרי דלא קפיד כולא האי לתלות היתר דאחריני בפלוני א"כ איך יאמר ע"מ דהא בזה יתלה היתר דכ"ע בפלוני ואדרבה אין רצונו בזה ובלא"ה מנלן דרצונו להתנות תנאי זה שעי"ז אפשר יביא לידי ממזרות כקושית רע"ק ור"ט ונהי דקי"ל דמהני ע"מ ול"ח להכי היינו דלא מבטלינן לתנאו אבל לא נשיאו עצה לזה וגם אפשר בעצמו חייש:

דף פ"ג נענה רע"ק וכו' ד"א בח"ר הקשה לפי הד"א א"כ מודו רבנן בע"מ ליפרד לרבנן בע"מ קושיא ראשונה הרי שהלכה וכו' ונ"ל לפמ"ש תוס' בד"ה ועמדה דכ"ז דאסורה על הבועל אין לחוש שתעבור רק החשש אחר שימות בעלה ראשון תיבעל לפלוני ועדיין י"ל אף דאין איסור לפלוני מ"מ היא לא תעשה איסור קלקל א"ע למפרע להיות ב"ז של א"א ובשלמא בע"מ שלא תבעלי דלקמן החשש שתבעל באונס והבעל לא יבעול בעילת זנות של א"א ואף דאיתא בנדרים די"ד דבתנאי לא מזדהר הא ר"נ פליג שם וגם לר"י שא"ה דצריך למברז נפשי בסילאותא כדלקמן דף פ"ד ועוד באיסור א"א י"ל גם בתנאה מזדהיר כמ"ש רמב"ן ורשב"א בדף פ"ד אלא נ"ל דפריך לר"א דשמותי מתלמידי דב"ש דס"ל דלא יגרש אא"כ מצא בה ער"ד דר"א לא אומר רק מה שקיבל מרבו א"כ חשודה על הזנות ואף דגם לב"ש בדיעבד מגורשת גם בלא מצא בה ער"ד כדלקמן