ערך ש"י ש"ס קיג

וכשכתבו הסופר הוי העדות שצוה הבעל לסופר שיכתוב כך בשליחותו וכמ"ש לבוש וב"ש בא"ע סימן ק"ל וא"כ איך יחתום אחד מן השוק שלא היה כלל בהתחלת המעשה לשמוע שהבעל צוה לסופר לכתוב כן ול"ל כיון דפסול כשר בזה לחתום א"צ שיראה העדות דנהי דהימנוהו לפסול בזה אבל לחתום שקר מה שלא ראה וידע אינו עד כלל דעכ"פ צריך שיהא בגדר עד שידע אמיתת הדבר דאלת"ה יכתוב שם של אחד מהשוק על הקשר אף שאינו כאן ואינו חותם בעצמו שלא יהא קרח א"ו צריך שיחתום בתורת עד שמעיד על הדבר באמת כעדים הכשרים אלא דהכשירו גם קא"פ ול"ל דסומך על העדים שחתמו לעדים דודאי אמת הוא מצוה הבעל לסופר א"כ מה הוסיף עדות על העדים דאינו יודע רק מה שיודע מחתימתם ואינו עד בפ"ע ע"כ צריך הסופר להיות בפנינו ונודע להעבד על פיו שצוה לו הבעל לכתוב ושם פב"פ ופלונית בת פלוני ואף דהוה עמ"ע כיון דפסול כשר גם עד מפי עד כשר:

ומ"ש רש"י דעדיין לא נמסר ס"ל כמ"ש הר"ן דל"מ השלמה רק קודם שנמסר דבאמר כולכם במקושר כונת הבעל שיהיו כולן משום עדים רק שנים יהיו כשרים והשאר יהיו קא"פ כהשלישי שבגט מקושר אבל מ"מ עדים יהיו וע"כ צריכים כולם לחתום קודם שנמסר וע"כ גם בלא אמר כולכם תק"ח כך היה משום גזרה דכולכם לפסול גט קרח כמבואר בגמרא לעיל עיי"ש בר"ן ומוכח נמי מזה דעכ"פ צריך להיות עד ולחתום שיודע העדות ולולא דברי הר"ן י"ל בכונת רש"י מ"ש שעדיין לא נמסר לפמ"ש דלפיכך צריך שיהא הסופר לפנינו שהעבד יסמוך עליו שהבעל צוהו לכתוב אלא דלכאורה עדיין אין זה בגדר עדות דהוה עד מפי עד וגם אינו רק מפי ע"א אך י"ל לפמ"ש בנה"מ בסימן כ"ח סק"ז דמש"ה מהני אמרו לפלוני ופלוני שיחתמו כדלעיל דס"ז אף דהוה עד מפי עד דלא שמעו העדים וסופר מפי הבעל ולא אשתמיט בשום מקום שאם יבאו שנים לשנים אחרים ויאמרו פלוני צוה שתכתבו שטר עליו או שיעידו ע"פ שלוה מפלוני מנה או שנתן במתנה שדה פלוני לפלוני וייחד אתכם לעדים ואנו רק שלוחים לכם שיהיו יכולים שנים האחרים להעיד עליו או לכתוב שטר שפלוני לוה או שנתן לפלוני שדה שלו והעלה דעמפ"ע דל"מ רק במעיד על גמר הדבר כגון לומר נתגרשה או ילוה או נתן אבל להעיד בהכשרו של דבר או בהכשר האיש שראוי לגרש ל"ד לדבר שבערוה כמ"ש הרי"ף ביבמות גבי ואשתמודענה דאחוה דמותנא הוא והרמב"ן גבי סימנין דנבדקת עפ"י נשים כיון שבשעת הגדתן לא הגידו להתיר דבר שבערוה רק שאיש זה ראוי לגרש או לחלוץ ומאחר דנאמן והחזיק נאמנותו אף דבא אח"כ לדבר שבערוה ולדיני נפשות אין בכך כלום כמ"ש הרמב"ם באיסור שהוחזק עפ"י ע"א דלוקין ע"י וכן חילקו הפוסקים בין קודם שבא הדבר לידי דבר שבערוה העידו ובין העידו אח"כ וע"כ מהימני נמי לומר שאילו שנים אחרים שלוחים הן ועומדין במקום הבעל לכתוב גט וראוין לגרש דהוי רק גילוי מלתא ומהני עד מפי עד וע"א את"ד דלפ"ז אף אחד היה מועיל לומר דבעל צוה שפלוני יכתוב גט דכן באשתמודענהו מהני ע"א אלא משום דל"ה גילוי מלתא גמור ואתחזיק איסורא צריך שנים ומ"ה מהני עדות חוץ לב"ד ועתופ"ע עיי"ש וכ"כ הפנ"י לעיל כ"ט ולפ"ז ה"נ יכול העבד לחתום בתורת עד עפ"י הסופר דהבעל צוהו לכתוב כיון דאין הגט עדיין ביד האשה ואף דהסופר רק אחד הא בלא"ה יש שני עדים וא"צ רק שיחתום העבד בתורת עד וגם בלא"ה באשתמודענהו נאמן ע"א ועפנ"י ריש גיטין דמה"ת י"ל דנאמן ע"א לבד בגט או בקיום חתימת העדים ומשום דאינו מעיד על עיקר הדבר וא"ש פרש"י ומ"ש מן השוק היינו אף דלא היה כשצוה הבעל לסופר ולא כשחתמו העדים:

ובזה יבואר נמי פרש"י ד"ה אמר לו וכו' כב"נ דיליד מה קמ"ל דודאי לרע"ק רק קרוב כשר וגם דברי התוס' בד"ה צא והשלם עליו עבד מהשוק צריכין ביאור במ"ש אור"י דהך דהכא פליג אדחזקי' דאמר בפג"פ מלאוהו בקרובים כשר דמשמע דוקא קרובים ומעשה וכו' דלכאורה אין שום התקשרות המעשה לאור"י ולא די שכתבוהו בחד דיבור כתבו נמי ומעשה דמורה דחדא באידך מישך גם לכאורה מאי קמ"ל ר"י דודאי מוכח דפליג דאל"כ לאשמועינן חזקיה רבותא אף בעבד כב"נ וכר' אמי וגם מניין לרש"י דצריך שיחתום בפני העדים ואין דרכו של רש"י נמי לומר פסק אלא המוכרח לפרש הגמרא ונ"ל דמוכח מדאמר כי אתו לקמיה דר"א א"ל דפתח בלשון רבים כי אתו וסיים בלשון יחיד אמר לו לבעל או לסופר ואם אתו היינו על הרבה מעשיות הל"ל ג"כ אמר להו ע"כ פרש"י דמוכרחים סופר ועדים להיות שם לכן נקט כי אתו ואמר לו לסופר או לבעל צא והשלם וכיון דמוכרח שצריכין העדים להיות כאן שיחתום בפניהן הרי דהעבד חותם בגדר עד עכצ"ל דגם הסופר כאן שידע העבד מפיו דבעל צוהו לכתוב ולכאורה היה אפשר לומר כר"מ ור"ת כיון דכבר נגמר הכשר הגט בשנים או שלשה עדים ולא הזמין יותר רק אח"כ מחתים עוד א"צ להיות לו תורת עד כלל ומותר לחתום שלא בפניהם ומהני גם כשלא חתמו בפניו כיון שכבר נכשר הגט ואף דבמקושר ע"כ צריך להשלים מנין קשריו וכנסה בגט קרח תצא מ"מ י"ל לפי המבואר בירושלמי דיכול להתיר קשר אחד ולא לחתום עליו ואם מתחלה עשה רק שלשה קשרים והחתים עליו עדים ואח"כ עשה עוד קשרים יכול להחתים גם פסולים אף לרע"ק עיי"ש א"כ גם בעשה שלשה קשרים והחתים שלשה עדים ואח"כ הוסיף קשרים יכול להחתימן שלא בפני עדים ראשונים ואפילו עבדים ואפילו לרע"ק אמנם מפרש"י שבמשנה נראה דלא ס"ל הך דירושלמי דמשמע להדיא מדבריו שלא עשה מקודם כל הקשרים רק קשר וחתם עליו עד ואח"כ קשר וחתם עליו עד ומ"מ פליג רע"ק ואזיל לשיטתו דכאן דס"ל נמי דגם עד המשלים בגדר והוכרח לפרש שחתם בפניהן ולא פירש דמיירי שהוסיף הקשרים אחר חתימת השלשה כשרים וכסברת ר"מ וע"כ דלא מחלק באם כבר נגמר הכשר הגט איל ולפי הנראה סברת ר"מ כסברת הירושלמי ממש ורש"י דלא ס"ל כר"מ לא ס"ל כירושלמי ולפמ"ש א"ש משום דכן מוכרח מלשון הגמרא דר' אמי פליג על הירושלמי וע"כ פרש"י דא"ל כב"נ דלא נימא דס"ל כרע"ק אלא מדהתיר להשלים עבד מן השוק שלא היה כשצוה הבעל לסופר גם לא ראה חתימת העדים ע"כ מיירי שהוסיף הקשרים אחר חתימת השלשה כשרים וכבר נגמר הכשר הגט אבל אחר שרש"י הקדים דצריך לחתום בפניהם ולא ס"ל כהירושלמי ורבינו משולם