ערך ש"י ש"ס קו

א"כ זכות לה הגט דה"נ מיירי סלא תזקק ליבם מגרש ע"ת אם ימות כמ"ש הפנ"י ומועיל חצרה משום שליחות וא"צ לעמוד בתוכה והנה הרשב"א בסמוך הקשה אם נאמר דכשמתגרשת מרצונה לכ"ע חצרה משום שליחות וא"צ לעמוד בתוכה במאי פליגי עולא ור"א דע"כ לר"א ג"כ מיירי דניחא לה להתגרש דאל"כ איך יאמר חצרה כשלוחה בעל כרחה ותירץ דמיירי באומרת ניחא לי שתזרוק לי בחצרי דאינו כעין שליח קבלה אלא כעין שליח הבאה ועיין טי"ג דלרש"י ר"פ התקבל דשליח הבאה הוא רק שליח הולכה ל"ל כן וא"כ לרש"י מוכח דגם בניחא לה בגירושין חצרה משום ידה כ"ז שאינו זכות בעצם ועיין רא"ש פחז"ה דנ"ג כתב להדיא דהדלת היה סגור ע"כ אמר ותפתח היינו קודם ואח"כ תיחד:

וי"ל עוד דהנה נחלקו הפוסקים אי חצר השכורה קונה לשוכר מחו"מ סימן שי"ג ועיין ב"מ סימן קל"ט דאם השכיר לו המקום כדי לקנות המטלטלין ע"י לכ"ע קונה ונראה דזהו כונת רש"י בסמוך דפירש דאושלה מקום בחצרה לקנות בו הגט דלמה האריך לפרש לקנות בו הגט אלא דאם אושלה סתם לשאר תשמישין הל"ל דאינו קונה הגט ואפילו למאן דס"ל דחצר השכורה קונה לשוכר משום דשכירות ליומא ממכר מ"מ י"ל דשאול גרע וכמ"ש בפרישה בחו"מ קצ"ה על דברי הטור והרא"ש שכתבו די"א די"א דשאלת חצר לא מקני בחליפין אבל שכירות מקני בחליפין משום דשכירות ליומא ממכר הרי דשאלה ל"ח קנוי לו גוף הקרקע כשכירות וע"כ נקרא רק טוה"נ דלא נקנה בחליפין ואפת"ל דנקנה בחליפין מ"מ הכא צריכה להיות לה קנין בגוף החצר שיהא משום ידה דכגופה דמיא והרי לעיל אמרינן דיד אשה קנה לה ואצ"ל דידה וגיטה בכ"א משום דגוף ידה אין קנוי לבעלה רק למעש"י לא חשוב יד בעלה וא"כ דון מינה נמי אם החצר שאול לה רק לתשמישין איך יהא חצרה משום ידה הא גוף החצר אינה שלה אך משום שלוחה שפיר י"ל דכל שליח אינו רק מושאל למשלח לעשות שליחותו ועש"ך חו"מ סימן ק"ה דהעלה בדעת רש"י דס"ל תופס לבע"ח ע"י שליח מהני דוקא בשליח בשכר דאז חשוב כיד משלחו אבל שליח בחנם ל"ח כידו ממש ול"מ תפיסתו וא"כ ה"נ בחצר שאולה לאו משום ידה דכל הילפותא מונתן בידה לרבות חצרה משום ידה אימא דוקא היכא דיש לה קנין בגוף החצר כידה דקנוי לה גופא אלא דלהדיא אמרינן בסמוך דאושלה מקום הרי דמהני ע"כ פרש"י דאושלה לקנות בו הגט ומ"מ זה נמי טעמא בעי איך יהא כידה וצ"ל כמ"ש הרא"ש בפ"ק דקדושין אם השאיל לו טבעת לקדש בו אשה וקידש בו מקודשת דע"כ כונתו באופין שיועיל הקדושין כיון דהשאילו כדי לקדש בו ולכל הפחות הוא מתנה עמ"ל וכ"כ לענין טלית שאולה דחייב לברך עליה כמבואר בא"ח סימן י"ד דכונתו שיוכל לברך ואם לא יועיל שאלה יהא מתנה עמ"ל וה"נ כיון דמשאילה לקנות בו הגט אך בעובדא זו דשכ"מ דהגט מונח מכבר בעת שעשתה חזקה ואפשר לקנות בתורת אגב אף ע"י שאלה כמ"ש הש"ך חו"מ סימן ר"ב דקרקע בשאלה ומטלטלין במתנה נקנה באג"ק וא"כ אין הכרח להקנות לה גוף הקרקע במתנה וכבר כתבו תוס' וח"ר דהכא איירי בשאלה ולפיכך פריך מה שקנתה אשה קנה בעלה אף דבמתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות דה"ד במתנה לחלוטין ול"ל דה"נ נימא כיון דבשאלה מה שקנתה קנה בעלה והוא רוצה שקנתה הגט ודאי הקנה לה באופן המועיל גוף ופירות דזה ודאי ל"ל דמה"ט יתן לחלוטין ועיין נ"ח בא"ח סימן י"ד דהך סברא לא אמרינן רק דלא קפיד אזמן עיי"ש וכיון דבשאלה ל"ל חצרה משום ידה פרש"י משום אגב ואף דלולא דמשכחת באגב היתה קונה משום חצרה כיון דנותן לה לקנות הגט ע"י רוצה שיהא באופן המועיל מ"מ השתא דמועיל קנין אגב א"צ לזה ממילא הוה רק שאלה ול"מ מתורת חצר אמנם לפמ"ש הרא"ש בפ"ק דב"מ דאף למ"ד דשאלה אינו נקנה בחליפין מ"מ מתנה עמ"ל נקנה וכ"כ קצו"ח סימן קצ"ה א"ש יותר דכבר הקשו ח"ר ור"ן דתיחוד ותפתח ליקני לה המקום בק"ס אבל לפ"ז י"ל דבשאלה ל"מ ק"ס ממילא מוכרח דמיירי בשאלה לבד ועכצ"ל דקונה משום אגב דאם משום חצרה ע"כ משום דמשאילה לקנות בו הגט כונתו באופן המועיל עמ"ל א"כ ה"ל להקנות בק"ס וי"ל עוד כיון דאפשר ע"י שאלה אסור בשבת להקנות עמ"ל להיות לה קנין בגוף הקרקע בשבת דאסור למקני רשותא ועמג"א סימן ש"פ סק"ו אמנם כ"ז לענין דל"מ חצרה משום ידה כ"ז שאין החצר גופו קנוי לה אבל משום שליחות מהני שאלה רק בגט דחוב הוא לה ל"ל משום שליחות אף דניחא לה כיון דבעצם חוב הוא לה כמ"ש לעיל אמנם השתא דמגורשת מדרבנן משום אגב וא"א להתיבם רק לחלוץ ממילא זכות הוא לה ומועיל חצרה משום שליחות ומתגרשת לגמרי:

עוי"ל לפמ"ש האחרונים דרש"י הוכרח לומר דנקנה באגב דס"ל כהש"ך בסימן קצ"ח ור"ב דאין החצר קונה רק אם היה חצרו טרם שבאו המטלטלין לתוכו ונהי דלמאי דמסיק כאן גיטה וחצרה בכ"א מוכח דלא כהש"ך ומ"מ לס"ד י"ל כסברת הש"ך ועפנ"י וב"מ סימן קל"ו ונ"ל דדוקא אם חצרה משום ידה י"ל סברת הש"ך דצריך להיות חצרה קודם כידה להס"ד דלא אסיק אדעתיה מיד דעבד דנעשה עתם ידו אבל אם חצרה משום שליח מהני גם לס"ד אף דלא היה חצרה קודם דהא ילפינן מושלחה דמהני שליח קבלה ושליח קבלה הוה מילי קודם שבא הגט לידו ולא חל השליחות עד קבלת הגט כמ"ש לעיל בפרק מי שאחזו ועיין קצו"ח סימן ס"א דל"ל א"ב בשליחות דהשליחות חל בעת עשיית השליחות ואזי מבורר אך כיון דגט חוב הוא לה ל"ל משום שליחות אבל כשמגורשת מדרבנן משום אגב וא"א שתתיבם זכות הוא לה ומהני משום שליחות ומגורשת לגמרי וע"כ הוכרח ליתן לה דוכתא דמונח בו הגט:

עוי"ל דודאי שיהא חצרו לקנות ע"י צריך שיהא קנוי לו גוף החצר לדעת כ"פ דחצר השוכר אינו קונה לשוכר ונהי דבשוכר י"ל שכירות ליומו ממכר מ"מ בשאלה אין לו רק שעבוד להשתמש בו אלא דקשה לפ"ז מה דאמר בסמוך דאושלה מקום וי"ל דתליא בק"פ אם כקנין הגוף כיון דשאול להשתמש או לקנות הוה ק"פ ור"י ס"ל ק"פ כה"ג ועכצ"ל כן כיון דקי"ל א"ב ואחין שחלקו לקוחות ומחזירין זל"ז ביובל ע"כ ק"פ כקנין הגוף כדאמר רב יוסף לעיל דף מ"ח ועיי"ש בפנ"י דה"ד למאן דס"ל א"ב בדרבנן ור' יוסף ס"ל בעירובין דף ל"ו ע"ב דמאן דל"ל ברירה ל"ש בדאורייתא ל"ש בדבריהם אמנם רבא דס"ל לעיל דף מ"ח דברא ומתניתא מסייע לר"ל דק"פ לאו כקנין הגוף ואף דקי"ל א"ב אין