ערך ש"י ש"ס קה

מותרת לעלמא כיון דלא נקבר והוכיח מירושלמי זה דחייש שמא ע"י נס יחיה הרי דאכתי אגידא בו ואני תמה מה ראו על ככה והדבר פשוט דכל הנ"מ אם להתירה מחמת הגט או המיתה לפוטרה מיבום וגם לירושלמי מכיון שמת הותרה כיון דתורה גזרה דהמיתה מפקיעה מבעלה כמו גט כדילפינן בפ"ק דקדושין אלא דבאין לו בן זקוקה ליבם ואסר ר"י להשיאה בלא חליצה מחמת הגט דשמא יחיה ע"י נס ויבא תוך יב"ח נמצא לא נתקיים התנאי ובטל הגט א"כ מוכח אפכא דמיתה מתרת אף דחי ע"י כנס ול"ד למ"ש כנה"ג בא"ע ריש סימן י"ז כשמתה אשה וחיתה לא פקע זיקת בעלה דלא מצינו בשום מקום בתורה דמיתתה מפקיע זיקתה ועליה בחייה גזה"כ ודרכיה דרכי נעם דאלת"ה כשיהא תח"ה ב"ב מה יעשו הנשים שנתאלמנו ונישאו והולידו ועדיין יהיו בחיים ואף דהברכ"י נשמר מזה דכשחיה ע"י נביא וחסיד אגלאי מלתא דאותה מיתה לא היה כמות כל אדם אין טעמו מספיק לחלק. עוד נלע"ד לתרץ קושית האב"מ הנ"ל די"ל הא דבשליח א"צ דיני תנאי לפמ"ש בשו"ת רא"ש דלפיכך צריך דומיא דבגוב"ר משום דלולא דמצינו בתורה דמהני תנאי לבטל. מעשה לא הוה ידעינן ע"כ צריך בדומה לבגוב"ר ולפ"ז י"ל תינח במתנה עם בע"ד עצמו אבל בשליח מן הסברא ל"ה ידעינן דשליח כמותו וע"כ מצריך קרא בר"פ הא"מ וא"כ כ"ז אי דומה להתם דעושה כרצון המשלח אבל אם שינה אף דלא התנה כדיני תנאים ליכא למילף מתרומה ומושלח ושלחה דאין לך בו אלא חידושו דלא מיירי בשינה אמנם זה דוקא היכא דגוף המעשה נתקיים ע"י שליח כשליח לתרום ולגרש אמנם בגו"ר בעצמם החזיקו בארץ הגלעד וא"צ דיני שליחות לזה כלל וכמ"ש נה"מ בסימן קפ"ב דהא דאין שליחות לעכו"ם וחש"ו דוקא היכא דהשליח עושה היום הענין אבל בשליח למכור ולוקח עושה הקנין משיכה או חזקה מהני גם ע"י עכו"ם וחש"ו דאינו עושה רק מעשה קוף ולא ילפינן זה מגם אתם דתרומה עיי"ש וה"נ בארץ הגלעד ולפ"ז יצא כלל מחודש דאם עשה שליח להוליך איזה דבר והמקבל משך בעצמו צריך שיתנה המשלח בדיני תנאי וגם קושית הז"ש ל"ק שיתבטל השליחות כשמת מרע"ה דזה ל"ש רק בשליח לעשות קיום הענין במקום משלח דצ"ל שליח כמותו וכשמת משלח בטלה השליחות. פרק הזורק דע"ז ע"ב רש"י ד"ה הר"ז חזקה דהשתא קיהיב לה חצר וגט בתוכה ותנן נכסים שאין להם אחריות נקנין עם וכו' ודבריו תמוהין מי הכריחו לפרש מתורת אגב ולא משום חצר ועוד דאגב א"צ אותו מקום שהגט מונח בו כמו שהקשו בח"ר ור"ן וגם מה פריך הש"ס מה שקנתה וכו' הא לאו משום חצרה מתגרשת דנימא דלא נפיק הגט מרשות בעל משום דיש לו פירות ועוד אג"ק רק מדרבנן ואפשר לתרץ הכל דלקמן ע"ח ב' איתא דלא תעביד עובדא עד שיגיע גט לידה הוה עובדא ואצרכה חליצה ובתוס' דהעריך כתב אפילו זרקו לחצרה לא משתרי לעלמא והקשו הראשונים ממה דעביד רבא הכא עובדא ע"כ דהכא מתורת אגב דאינו בכלל הגזרה דבחצר החשש משום קרוב לו דקרוב לה משום חצרה וכ"מ באב"מ וא"כ מן התורה מגורשת משום חצרה רק משום גזרה דלא תעביד בחצרה אהני אג"ק וע"כ צריך שיהא מונח שם:

עוי"ל דבסימן ר"ב הקשה הסמ"ע בצבורין למה צריך לאגב ת"ל משום חצר ותירץ הנתיבות דאמר לך חזק וקנה והחזיק שלא בפניו דקנה המטלטלין מתורת אגב דהוה כמחובר לקרקע כמ"ש הסמ"ע והרי צוהו להחזיק ומהני שלא בפניו אבל מתורת חצר דהוא מתורת משיכה ל"מ שלא בפניו עד שיאמר משוך וקנה והכא א"ר לקניה ניהלה לההוא דוכתא דיתיב ביה גיטא ותיזל ותיחד ותפתח הרי דאקנייה ההוא דוכתה דאמר לה לך חזק וקני ולא אמר כלל שתקנה הגט במשיכה ע"י החצר ולא התנה שתהא בפני השכ"מ דסתמא אמר ההוא דוכתא דיתיב ביה גיטא ואדרבה משמע שלא החזיקה בפניו לפמ"ש הרא"ש דלפיכך אמר ותפתח אף דאחר קונה בנעילה לחוד באשתו לא מנכרא דמשום קנין נועלת דכן דרכה לנעול לשמור הבית רק אם מיד הפתח ניכר דהנעילה לקנין ואם היה בפני השכ"מ אין דרך לנעול זולת כשאינו בבית או הוא ברחוק וע"כ הוכרח רש"י לפרש משום אגב ואחר שקנתה באגב ויצאה מרשותו ע"י הגט אלא שלא תצטרך חליצה משום דמה"ת אין אגב קונה לזה מהני קנין חצר גם שלא בפניו דהא מבואר בחו"מ סימן קצ"ב דמסר לו מפתח אצ"ל לך חזק וקני דע"י מסירת מפתח חזינן דמסכים שיעשה הקונה חזקה ובב"ב מספ"ל לרב במתנה דנותן בעין יפה נותן אי צ"ל לך חזק וקנה רק שמואל ס"ל דק"ו ממכר דאינו נותן בחנם הרי מה דצ"ל לך חזק דבלא"ה י"ל דאינו גומר בדעתו שיעשה הקונה קנין ולא יוכל לחזור וע"כ לא מהני שלא בפניו וא"כ הכא דאמר לך חזק וקנה הרי נתרצה בפירש גם על קנין הגט אג"ק שלא יהא יכול לחזור ממילא מה אכפת לו אם תקנה עוד בתורת חצר שתקנה גם מן התורה ותו מהני גם מה"ת משום חצרה ע"כ הוצרך להקנות לה דוכתא דמונח הגט בו:

עוד נלע"ד דהנה דעת רש"י בעירובין דף צ"ב ע"ב דבגט צריך עומדת בצד חצרה ובתוך ביתה ולא מהני עומדת בצדה עיי"ש בתוס' והטעם דגיטה הנקנה לה בחצרה משום ידה צריכה לעמוד בתוכה ועיין בגמרא בסמוך ולפ"ז יל"ד דהל"ל שתכנס לתוך ההוא דוכתא ואדרבה משמע דעמדה מבחוץ לחדר וסגרה ופתחה לפמ"ש הרא"ש דאמר ותפתח לפי שדרך אשתו לנעול משום שמורה ואינו ניכר דלשם קנין נועלת ואם איתא דנכנסה לתוך החדר וסגרה בעדה בלא"ה ודאי תפתח מיד לצאת דמה לה להשאר שם ולמפרשים שהביא הרא"ש תיחד או תפתח אם תמצא הדלת פתוח תיחד ואם נעול תפתח ואם צריכה לעמוד בתוכו ע"כ אם נעול תפתח לכנוס ולמהר"ם שוף דתפתח קודם כדי שתיחד לשם קנין ע"כ מיירי שהיה מקודם נעול ואם צריכה לכנוס לתוכה בלא"ה ע"כ תפתח וע"כ דלא הצריכה לכנוס עכצ"ל משום אגב אמנם מה דבגט צריכה לעמוד בתוכה ושאני מממון משום דחוב הוא לה וא"א להיות משום שליחות כמבואר בפ"ק דב"מ די"ב ובתוס' בסמוך אך כאן דרצונה להתגרש הל"ל דמהני משום שליחות ובח"ר הוכיח מבסמוך דל"מ משום שליחות וכן העלה הבית מאיר סימן קל"ט כיון דבעצם הוא חוב הוא משום יד ולא שליח אמנם במקום יבם מבע"ל ביבמות קי"ח ב' אי זכות לה והעלה יש"ש שם דבזה"ז דרק חולצין ודאי זכות הוא לה שלא תזקק לחליצה וכ"כ בא"ע סימן קמ"ה ס"י וא"כ ה"נ דע"י אגב מגורשת מדרבנן ואסורה להתיבם