ערך ש"י ש"ס קג

וכמ"ש הש"ך שם מ"מ כיון דהבעל התנה סתמא אין כונתו על אונס משא"כ כאן דבעל מתנה חובתה והוא לא אכפת לו באונס דידה ועיין מל"מ פי"א מהלכות מכירה הח"י דמשמע ג"כ דענין אונס תליא בדעת המתנה דאינו מכניס עצמו בחיוב על אונס אבל אם מתנה על חברו שעשה לו אינו מוותר התנאי אם חברו נאנס שו"ר בבית מאיר א"ע סימן קמ"ג ס"ח ותלי"ת כיונתי לדעתו ובכלל דברי דבריו:

ובירושלמי בקדושין פרק האומר אמר ר"א בשם ר"י סדר סמפון כך הוא אנא פב"פ מקדש לך אנת פלונית ע"מ ליתן לך מוקמות פלוני ומכניסך ליום פלן ואין אתא ולא כנסתיך לא יהא לי עלך כלום ויאמר ע"מ שלא לכפול תנאו אטו לא כפל מיעקר קדושין ואין הבנה לקושיתו ותירוצו והמפרש נדחק מאד כאשר יראה הרואה בדבריו ונ"ל דהראב"ד הסביר דעת הגאונים דבע"מ ומעכשיו ל"צ כתנאי ב"ג רק באם דתנאי עוקר למעשה שלא יחול עד שיקוים התנאי אבל במעכשיו אם יקוים התנאי חל המעשה מעכשיו אינו חשוב עקירת המעשה והקשו מפרק האומר בירושלמי דפריך והא אם כלאחר הוא ובלאחר א"צ דיני תנאי ולמה באם יעברו צריך כפל ומשני שאני התם דהארץ היתה מוחזק בידם משמע דבמעכשיו צריך דיני תנאי ונאמרו תירוצים ופנ"י שם דס"ב יישבו בפשוט ובישיע"ק א"ע סימן קמ"ג סק"ד כתב דתנאי שבידה להתקיים א"צ דיני תנאי בע"מ ולא ביאר טעמו ואולי כונתו למ"ש שם סק"ו לדעת בעה"ט דגם בתנאי ע"מ יכול לבטל התנאי וחילק הב"ש בין אם בידה א"ל עיי"ש אך בלא"ה מסברא יש לחלק כן לפמ"ש הב"ש בסימן קמ"ג סק"ל דתנאי שבידה נגמר הגירושין מיד אבל בתנאי שאין בידה אין הגירושין נגמרין עד שיקוים התנאי עיי"ש וכה"ג מצינו לענין דשלב"ל דבידו ל"ח לב"ל ול"ח מחוסר מעשה ולכן ל"ח התנאי עקירת המעשה ובלא"ה י"ל דלעיל דף כ"ה ע"ב פריך מאם מתי לימא א"ב ופרשו רש"י ותוס' דאין זה כשאר תנאים דאדם מתנה בגט שבידו לקיים ודעתו לקיים כשמתנה עליהם וכשנתקיים התנאי הוה גט למפרע דהתם לאו טעם משום ברירה אבל אם אתי אין בידו ובשעת התנאי הוה ספק ותנאי מתקיים מאיליו א"ל די"ב ל"ה גט מחיים עיי"ש וא"כ בתנאי שבידו יכול לחול מיד אבל בתנאי שאין בידו א"א לחול מיד דא"ב א"כ עוקר המעשה שלא יחול מיד אך תינח אם נאנס אין המעשה בטל אבל אם נאנס ולא קיים התנאי בטל המעשה לעולם אין בידו שלא יארע לא אונס מיתה או אונס אחר והנה כאן בירושלמי פליגי ר"י ור"ל אם נאנס ולא בא עד אחר יב"ח וגרסת הרבה ספרים ר"י ס"ל אונס כמאן עבר ואף להגורסים כמאן דלא עבד כתבו פרישה ותומים וברכ"י חו"מ סימן כ"א דגם ר"י מודה דאונס פטור כדילפינן בנדרים מולנערה לית דבר אלא במיירי שלא נאנס רק ביום דמשלם יב"ח או דמיירי לענין אחר יב"ח ובאס"ז ריש כתובות ומל"מ פי"א מהלכות מכירה כתבו דגם למ"ד יש אונס בגיטין היינו בא"ל באתי ואירעו אונס אין זה מבטל התנאי כיון שנאנס אבל קיום התנאי ג"כ אינו ולכן אם התנה אם באתי יהא גט ונאנס ולא בא ל"ח קיום התנאי וכתב הטי"ג בדף ע"ג ובדף ע"ה ע"ב דהיכא דצריך לכפול אם באתי וא"ל באתי אם נאנס נהי דלא נתקיים אם באתי מ"מ לא נתבטל א"ל באתי וליכא כפל והמעשה קיים ודפח"ח ולפ"ז ה"פ הירושלמי ויאמר ע"מ שלא לכפול תנאו דל"צ דיני תנאי בע"מ ומעכשיו ומשום דלא עקר המעשה ע"י התנאי אך דוקא בתנאי שבידו ואם יאנס לא מתבטל המעשה ולכן משני אילו לא כפל תנאו מיעקר קדושין כיון שיאמר רק ע"מ שאבא כשיאנס יתבטל המעשה וזה אין בידו א"כ התנאי עוקר הקדושין וכל התנאי בטל אם לא כפל לומר ואם לא באתי ובזה מתורץ קושית ח"ר לעיל דע"ה ד"ה אתקין על סמפון זה דהוה מעשה קודם לתנאי ותירץ דלא אתיא כר"מ ויפה תמה בשירי ק"ע דבירושלמי פרק האומר מבואר דאתיא כר"מ אבל לפמ"ש א"ש דכשכפלו ואמר נמי א"ל באתי כשנאנס ולא בא הוה קדושין וא"כ בידו לקיים וא"צ דיני תנאי בע"מ ובזה מדויק הלשון ויאמר ע"מ שלא לכפול תנאו דיל"ד הא בע"מ מיירי והל"ל ולא יכפול תנאו אלא דה"פ כמו דע"מ מהני לענין המעשה קודם לתנאי ה"נ יאמר דע"מ מהני שלא לכפול ובזה י"ל ג"כ דלמה לא כפל תנאו א"ל אתן לך מוקמות פלוני לפמ"ש הב"ש סימן קמ"ג ס"ק י"ט וס"ס קמ"ד דתנאי א"ל באתי ליב"ח ל"ח בידו וליתן מאתיים זוז חשוב בידו ע"כ מועיל ע"מ לתנאי דליתן מוקמות פלן דהיינו סך מעות ואפשר מה דפריך ויאמר ע"מ דס"ד דע"מ לא קאי רק ע"ת דמוקמות מדלא כפליה כתנאי דכנסתיך ע"כ פריך ואמר ע"מ גם בתנאי דכנסתיך ולא יכפול ולפי התירץ קאי ע"מ על תרוייהו:

ע"ב משנה הרז"ג א"ל באתי מכאן עד יב"ח ומת תוך יב"ח אינו גט הר"ז גיטך מעכשיו ותמה הר"ן דהנהו תרי גוני כבר נשמע ממשנה דלעיל אם מתי אינו גט ומעכשיו אם מתי הוי גט ונ"ל דה"א באם מתי כיון דמשמע מעכשיו ומשמע לאחר כדלעיל דף ע"ב והיינו דסובל תרי משמעות א"כ י"ל דא"ב למפרע דעומד היה למות ואינו חל מיד ותוס' לעיל בפרק כל הגט כתבו באם מתי ל"ח לברירה משום דמתנה ומברר בפירש וזה יתכן כשפירש מהיום דמתנה להדיא אם ימות אח"כ יהא הגט מהיום אף דלא הוברר למפרע אבל כשאינו מברר ומתנה בפירש מהיום י"ל דלא יחול רק בזמן שיבורר שימות וא"ב למפרע ול"ה עומד למות ולהתקיים התנאי משא"כ בא"ל באתי דהוא שוא"ת דבזה לכ"ע אמרינן הוברר למפרע כמו שכתבו האחרונים והוציאו מהרמב"ן לעיל פרק כל הגט דע"מ שלא ימחה אבא לכ"ע הוברר למפרע וע"כ ה"א כיון דהוברר למפרע שנתקיים התנאי חל מיד דלשון אם אינו מעכב אימת שיחול רק הברירה:

כתבו תוך יב"ח הקשה הר"ן מה קמ"ל ונ"ל דה"א וכתב קאי אסופר ולא אבעל וא"צ שליחות הכתיבה וכמ"ש התוס' לעיל דכ"ב בד"ה והא ולכן לא אכפת אם שינה שליח קמ"ל דהיכא דצוה הבעל גרע כמ"ש תוס' לעיל דף ס"ו ע"ב ד"ה והא:

כתבו לאחר יב"ח ונתנו לאחר יב"ח ומת אם הגט קדם למיתה הר"ז גט ואם מיתה קדמה לגט אינו גט ואם א"י זהו שאמרו מגורשת ואינה מגורשת ובפיה"מ לרמב"ם פירש אם מת אחר יב"ח אחר שנכתב הגט קודם שיתנוהו לה וקשה על המשנה מה קמ"ל בגט קדם למיתה ומיתה קדם לגט ויותר קשה להבין מה הוסיף הרמב"ם חידוש דאטו בכתיבה מגורשת ונראה דהוציא זה מלשון המשנה דאמרה כתבו לאחר יב"ח ונתנו לאחר יב"ח דהל"ל כתבו ונתנו אלא דקמ"ל דהנתינה לבדה צריכה ג"כ להיות קודם למיתה ואם נולד ספק