עיני הכהן פה

שכ"ד הראב"ד בס' תמ"ד ע"ש ובאמת שכ"כ בס' תמ"ד שם מתחילה אבל אח"כ כ' דממה שראה נוהגין שמכשירין בסלעים ש"מ דאטום היינו מצד זה לצד זה והביא ראיה לדבר מגמ' גבי יבשה ועיין להכנ"הג שם אות ל"ד ובהגהב"י אות ע"ט

כתב התב"ש דטרפיות האטום בין בסומכיה בין בקולשיה דריאה

ו' כתב הכנ"הג הג"הט אות ל"ה משם הר"י סמוט שאם מקום האטום גדול צריך לחתוך בהרבה מקומות ובשם מהרע"י כתב שצריך לקרוע כל מקום האטום ולא סגי כשיקרעו במקום א' דאולי המקום האטום הוא מצד אחר

ז' כתב הלח"מ בפ"ז מה' שחיטה היכא שיש במקום האטום סירכא לדופן נהגו להפריד הסירכא מעל מקום האטום ובודקין אותה במים אי מבצבצה טריפה ואם לא בצבצה קורעין אותו המקום שלא נתפח אם נמצא שם ליחה טריפה שמחמת הליחה ודאי לא בצבצה והרי יש שם סירכא והוי נקובה ואם אין שם ליחה אז בודקין אותה במים פעם אחרת אי מבצבצה כשרה וא"ל טריפה כדין מקום האטום ומורי קרא תגר על המנהג ע"כ וכתב הכנ"הג הג"הט אות ל"ו דאם הסירכה מחיתוכי דאוני לדופן אזי לא איכפת לן בסירכא דקי"ל דופן סותמתה וכשרה וא"צ אלא בדיקה כדין האטום בלא סירכא ובשם בדיקות אחרונים כ' דנהגו דא"צ נפיחה כלל אם הסירכה ע"פ כל מקום האטום דלא יהיה אלא ניקב הרי דופן סותמתה וכשרה וכת' עליהם דלא יתכן ד"ז אלא להסו' דטעם האטום משום נקובה אבל למ"ש הרשב"א