עיני הכהן רצה

כ"ב הא דחוששין לס"ד דוקא כשידענו שנכנס האריה אבל אם הוא ס' אם נכנס או לא או ס' אריה או כלב או שמא בקנה נגף אין חוששין ודוקא כשיש לפנינו כלב ואריה או אריה וקנה אבל כשבא לפנינו מפעפע דם ולא ידענו במה תולין במצוי בין להקל בין להחמיר מרן בש"ע דין י"ג והוא מדברי הרשב"א בת"ה דמ"ד ומשמע מדבריו שם דאי איכא ארי לפנינו אפילו מצוי כלבים יותר אסור ולא אזלי' בתר המצוי אלא כי ליכא שניהם לפנינו ועמ"ש בס' שש"א והרא"ה בבד"ה חלק וכתב בדרוסה לעולם אזלי' להקל ודעת הר"ן כי איתנהו קמן שניהם אזלי' לחומרא וכהפר"ח דאית לן למינקט כחומרי כולהו והנפקותא שיש במה שתולין בקנה וכיוצא עש"ך ופר"ח ע"ש וכתב מור"ם בהגה וכבר נתבאר בסי' ל"ג אם מפעפע דם בצואר נוהגין לאסור ועיין בטרפיות הושט וכהש"ך אם הקנה רחב יש להכשיר אפילו לדידן דדוקא בנקב משהו לא בקי' משא"כ כה"ג והעתיקו הפר"ח

כ"ג מעשה שהיו בדיר של עצים ג' אווזות בכלוב ועוד הלכו ובאו בדיר ב' אווזות וד' בר אווזות למחר מצא ד' בר אווזות כולן קטועי ראש ונודע שזה עשה הברדלס שכן הוא מצוי בעיר ופסקתי שאותן ב' אווזות שהלכו ובאו אסורין אבל הג' אווזות שהם בכלוב שרו דלגבי כלוב ס' לא על הוי והוי ס"ס דכל היכא דנעשו ב' כיתות בחדר א' במקומות נפרדים אף דודאי על למקום א' לגבי מקום הב' הוי ס' לא על תשו' ב"ח החדשות סי' כ' ע"ש

כ"ד בספק על דמכשרי' אפילו שמענו דמקרקרין