עיני הכהן רפג

בעצם האמצעי כמו בבהמה והם י"ו ואם נפסק רוב של א' מהן טריפה וכהפ"ת דאם נפסק מחצה באומד כשרה אפילו דקי"ל א"א לצמצם וכן אם ס' מחיים או לאחר מיתה יש להכשיר בנפסק רוב א' מהן

י"א סי' מקום שכלים צ"הג בעוף כסי' בבהמה דקה ש"ע דין ט' וכ' ההגה מי שאינו בקי לשער ישער כרוחב אצבע ע"כ והוא אגודל וי"א כרוחב ב' אצבעות ולעולם אין מגיעין למעלה מחצי העצם כמ"ש הגה ולכן לעולם ישער בחצי העצם בין בבהמה בין בעוף ולמעלה מזה אין בו דין דצ"הג אחרונים כ' הש"ד דבע"ש יש להקל בשיעור אצבע ובעוף קטן שאין בכולו כאצבע ישער בחצי עצם ויש מי שאומר דיש מין עוף שאין לו צ"הג ואין לסמוך ע"ז אלא כל עוף אם נשבר במקום צ"הג אע"פ שחזר ונקשר טריפה כדין שאר עופות שיש להם צ"הג ע"ש

י"ב אנו אין בקי' בבדיקת צו"הג של עוף ולכן בכ"מ דאיכא מכה בצ"הג אפילו אינו רק נפוח ונצרר הדם טריפה מור"ם בהגה שם וכתב רש"ל שיחתוך מקום הנפוח ואם יראה בתוך הנפוח שיש בו ריקבון יש לחוש לצ"הג וטריפה וכהב"ח דדוקא נפוח אבל בשינוי מראה לבד א"צ שיחתוך ומ"מ טוב להחמיר וכהט"ז דמשמע מדברי רש"ל דאם אחר שחתכו לא יש ריקבון אין איסור אע"פ שנשתנה מראה הבשר מכמות שהוא ודוקא בעוף אין אנו בקי' אבל בבהמה בקי' כיון שקשים הם ועש"ך וכהב"ד סי' ח' ל"ד נפוח ונצרר הדם אלא אפילו כל מין ריעותא והביאו המח"ב ועיין למרן בב"י שהביא מפירש"י שאם נתמסמס הבשר טריפה ע"ש: