עיני הכהן רפד
Ene ha-Kohen 284 · עיני הכהן · free full Hebrew text
Open in the reader →י"ג אם הכו הבהמה בגיד הנשה שלה בחץ יש לחוש לפסיקת צ"הג וצריך בדיקה אבל מקל כשרה ד"מ בסוף הסי' ועפר"ח
י"ד תרנגולת שזרקו לה אבן ונשמט רגלה מן הארכובה לשוק אין לחוש שמא נפסקו הגידין הב"ד סי' ח' והביאו המח"ב
ט"ו נשבר העצם במקום צ"הג ונקשר ונתרפא יש מתירין אסלא נשתנה מראה הבשר שעל השבר ויש אוסרין עד שיבדוק צ"הג ש"ע דין י' וכ' הגה וכן עיקר ולדידן דאין בקיאין בבדיקת העוף טריפה ומשמע מדבריו דבבהמה בכה"ג בקיאין גם בנשבר וי"א דגם בבהמה אין בקי' בנשבר וכהש"ך דאין להתיר בבהמה אלא בנתרפא אבל כשעדין שבור לפנינו אין להקל וכ"כ הפר"ח ואם נתרפא שבר על שבר דהיינו זה ע"ג זה ולא שאשי"י יש לספק וצ"ע הש"ד
ט"ז בנשבר במקום צ"הג ל"מ שהיית יב"ח או לידה דהחששא לאו בשעת השבירה דוקא אלא מתוך שהולך רגליו ודוחק אותו יש לחוש כל שעה אבל אם נתרפא יפה מהני יב"ח או לידה משעה שנתרפא הש"ד וכיוצא לזה כתב הפר"ח בסי' נ"ז בנשבר גף של עוף ועיין בטרפיות הגף
י"ז כתב הב"י בשם א"ח י"א שאם נשבר העצם בפנים תוך הבשר ואינו יוצא כלל א"א לבדוק אחר צ"הג שכשאנו רואים שהעור לא נפסק גם הגיד לא נפסק והר"מ מצריך לבדוק הגידין אע"פ שאין העצם יוצא לחוץ והד"מ תמה עליו וכתב דלא קי"ל הכי אלא שבכל גוונא חוששין שמא נפסקו הגידין ע"ש: