עיני הכהן רעט

הולך על ברכיו דלא היה מתירו מחמת חשש צו"הג אף דבתולדה הוא אפ"ה יש לחוש לצו"הג ע"ש ונר' מדבריו דאף בהפ"מ לא היה מתירו אף דהרב עצמו בסימן נ"ו הסכים בנברא חסר צו"הג להכשיר בהפ"מ ועיין בש"ע בסי' ל"ב ובטרפיות חוט השדרה

ד' לקותה בא"ה טריפה כמו נפסקו אם לקו שיעור המטריף בפסיקתה פ"ת סק"ב

ה' צו"הג הם בחוץ במקום שהזנב נופל עליהם ולא בפנים כ"ד הרי"ף והר"מ ורש"י אבל דעת הראב"ד שהם לצד פנים אבל הגידין שבצד חוץ אין בהם דין צו"הג והרשב"א והר"ן חששו לדבריו וגם הרשב"ץ בס' י"ש ד"י לא הביא אלא ס' הראב"ד וכתב מרן בב"י שיש לחוש לס' הראב"ד ב"ד וז"ל בש"ע דין ב' צ"ה הם בבהמה בעצם האמצעי כלפי חוץ שהזנב נופל עליו ויש מ"ש שהם כלפי פנים לצד חלל הבהמה וכ' בהגה ויש להחמיר כב' הסברות אבל הס' הא' היא עיקר וכ"ה כל האחרונים לחוש לב' הסברות ובהמה ועוף שוין בזה כ"כ האחרונים דלא כהבית הלל שכ' דבעוף לכ"ע הם בפנים ועמח"ב והיכא שיש עוד צד להתיר סמכי' אסברא הא' שהיא עיקר דהיינו כשיש ס' אחר בפנימיים אבל כשהס' בחיצונים אין לעשותו ס"ס כיון דס' ראשונה עיקר מנחת יעקב והביאו הש"ד ומח"ב ועיין פ"ת ועיין להש"ד שנסתפק אם יש להתיר בהפ"מ אם נפסקו הפנימיים ע"ש

ו' מקום צו"הג התחלתן למעלה מהערקום והוא עצם קטן שמחבר השוק לארכובה הנמכרת עם הראש ועצם זה הוא שמשחקין בו התינוקות שקורין קורגי'ל ולמעלה ממנו מתחברין וצומתין גידין אלו ועולין