עיני הכהן רסח

בתי' האחרון כתב דכל הגידין סופן להקשות וכ"פ מור"ם בהגה אך הפ"ת הוכיח מפירש"י בפסחים דיש גידין שאין סופן להקשות והנהו בשר נינהו ומצילין וכתב דגידין הנאכלין בשור הגדול ע"י שליקא רכין נינהו ומצילין והע"הש הוכיח מהסוגיא דאם אין נאכלין בשור הגדול אלא ע"י שליקא לאו בשר נינהו ואין מצילין

י"ד ל"א היה בשר החופה את רובו במקום אחד אלא מתלקט מעט כאן ומעט כאן סביבות העצם או שהוא במקום א' אלא שהוא מרודד או קלוש או נקלף מעל העצם או שניטל שלישיתו התחתון או ניקב או נסדק או נתמסמס בשר החופה ונעשה כמין בשר שהרופא גוררו כל אלו בעיות שלא נפשטו בגמ' ופ' הפו' לחומרא וכ"פ מרן בש"ע דין יו"ד ומשמע מדברי הטור דנתמסמס אפשיטא דטריפה ממ"א אבל התוס' והרא"ש כ' דס' הוא וכמ"ש מרן בב"י וכ' בהגה ואנו אין בקי' בבשר שהרופא גוררו ולכן כ"מ שנשתנה מראית הבשר אינו מציל וכ' הרשב"א בשם ר"ח דפי' כל הבעיות אלו על העצם עצמו ולא על הבשר החופה כפירש"י אבל מדברי הראשונים נר' כפירש"י וכ"כ הפר"ח ובעיא דניקב פירש"י נקב קטן בלא חסרון אבל הר"מ כתב או שהיה על הבשר נקבים נקבים ובעיא דנקלף פי' הר"מ שנגרר הבשר מלמעלה עד שלא נשאר מהבשר אלא כקליפה משמע דנקלף מן העצם כשרה דלא כפירש"י ומרן בש"ע פ' כרש"י וכ"כ הפר"ח ע"ש ובעיא דניטל שלישיתו ל"ד שלשיתו וז"ל הרמב"ם שנתעכל הבשר מעל העצם שנשבר מלמטה עד שנמצא הבשר החופה אינו נוגע בעצם

כתב הפר"ח דמוכח מדברי הר"מ דבכל הני אם