עיני הכהן רסה

יחתך שם הרגל היא טריפה אפילו לא נחתך אלא נשבר ויצא לחוץ אם אין ע"וב חופין רוב עוביו ורוב הקיפו טריפה ואם חופין כשרה ומור"ם בהגה כ' וי"מ ואוסרין אפילו אם ע"וב חופין רובו אם השבירה יצאה מחיים דרך נקב קטן ע"כ וזו היא דעת רש"י וכהפר"ח דיש לחוש לדבריו ודוקא כשנודע בודאי דיצא מחיים ובהפ"מ יש לסמוך על התוס' והרא"ש וכהש"ך והפר"ח כשבשר חופה את רובו דכשרה אפילו האבר כשר דלא כהש"ד והיינו מדינא אבל כתבו האחרונים דנהגו להשליך האבר בכל גוונא

ז' אם נשבר לפנים ויצא העצם מהבשר לצד פנים כתב הכלבו בשם הראב"ד דכשרה דכיון דלא שלטא ביה אוירא הרי בריא וי"א דיצא לפנים כמו לחוץ וב"י פ' כדעת הראב"ד וכ"ה הפר"ח ואם נשבר ככה"ג בעצם צ"הג כתב שבלי הלקט הביאו הב"י דנחלקו בזה אם צריך לבדוק בצ"הג והפר"ח הסכים דצריך לבדוק בצ"הג

ח' וכתב מור"ם בהגה דהמנהג להטריף אף אם ע"וב חופין את כולו מכל צדדיו ואין שם נקב כלל ואין לשנות אם לא במקום הפ"מ ודוקא אם לא חזר ונקשר אבל בחזר ונקשר נוהגים להכשיר וכהש"ך דחומרא גדולה דאפילו לשי' רש"י אם לא יש נקב כלל כשר וכיון שכן יש להקל בנקשר שבר על שבר אפילו אינו שאשי"י ואפילו בלא הפ"מ כלל והפר"ח כתב דחומרא זו אין לה מקום ולכן אין לאבד ממונם של ישראל בחנם וכתבו האחרוני' דמנהג זה לא נתפשט אלא באשכנז ואם אין ריעותא בעור ובשר כלל אף אם אין הקשר אמיץ