עיני הכהן רסד

מטהרתו וא"ל אין שחיטתו מטהרתו ובבריתא שם איתא נשבר העצם ויצא לחוץ אם ע"וב חופין את רובו כשרה וא"ל טריפה ואפליגו אמוראי אי סגי ברוב עוביו או ברוב הקיפו ואמר ר"פ הילכך בעי' רוב עוביו ורוב הקיפו וכ' הרשב"א בשם הר"י דמתני' וברייתא תרי גווני נינהו דמתני' איירי בנשבר העצם ולא יצא לחוץ כלל ובזה בעי' רו"ב קיים שלא ניטל רוב הבשר ואז אפילו אינו חופה רוב עוביו ורוב הקיפו כשרה אבל בריתא ביצא לחוץ ובזה בעי' שיהא הבשר חופה רוב עוביו ורוב הקיפו אבל דעת רש"י והרא"ש דמתני' ובריתא חדא מילתא היא דדוקא ביצא לחוץ הוא דבעי' רוב עוביו והקיפו אבל בלא יצא לחוץ דהיינו שהעור שלם מכל צדדיו לא בעי' רוב כלל ופ' בב"י כרש"י והרא"ש וכ"ה הפר"ח סקכ"ב וכתב הפר"ח סקי"ד דיצא לחוץ המוזכר כאן לאו דיצא לגמרי אלא גלויו לחוץ הוי כיצא לחוץ ובפי' רוב עוביו פירש"י דהיינו דבעי' שלא יצא העצם אפילו דרך נקב קטן אבל התוס' והרא"ש פי' דאי הבשר חופה רוב עצם השבירה ורוב הקיפו אפי' יצא העצם דרך נקב קטן כשרה ומאי דבעי' רוב עוביו ורוב הקיפו הוא משום דלפעמים עיגול העצם אינו בהשואה א' אלא מתקצר והולך וכל כמה שמתארך העוקץ מתרבה ההיקף ואז אם החיפוי לאותו צד יש בו רוב היקפו ועדיין רוב צד העובי מגולה ואם החיפוי לצד הרחב הוא להפך ולכך בעי' תרווייהו דלעולם בעי' שיהיה מכוסה בבשר רוב העובי ורוב ההיקף ולפ"ז אף אם יצא דרך נקב קטן ימתח האבר כמו שהיה ויקרב שבר אל שבר ויראה שהבשר חופה רוב עוביו והקיפו וכשר ופ' בב"י כהתוס' והרא"ש דלא כרש"י וז"ל בש"ע דין ה' כ"מ שאם