עיני הכהן רמט

מחיים אחרונים מח"ב אות ט"ל ובנשבר סמוך לגוף ויש בו עוקץ וס' אי נעשה מחיים ונאבדה הריאה ולא נבדקה נר' מהש"ך ופר"ח דיש להחמיר היכא דאין הפ"מ וכ"כ המח"ב אות מ"ב ואם רואין ריעותא בצלעות או בריאה יש להחמיר אף בנשבר ואין בו עוקץ ואפילו בדיקה לא מהני ת"ח ומביאו הש"ך והאחרונים

כ' כתב הב"ח כל מאי דמכשרי' בס"ס היינו היכא דצדדי ההיתר והאיסור שוים אבל היכא דאיכא למתלי באיסור טפי מבהיתר יש להחמיר וכ"כ ז"ל והיכא דיש לתלות בהיתר טפי כגון שרצצה או דרסה בכותל אחר שחי' יש להכשיר אפילו בשמוט ת"ח ואחרוני' אבל אין לתלות אם זרק בכח לארץ דאינו מצוי שישבר ע"י מח"ב אות מ"ד ואם תלאה באונקלי אחר שחי' ואחר שעה מצאו כנפיהם שמוטות ולא היה לא מכה ולא ק"ד כשרה דלא כמי שרוצה להחמיר ס' מים רבים הביאו המח"ב אות מ"ה ועיין אות שאח"ז

כ"א כתב הא"וה אפי' נשבר סמוך לגוף אם יודע בודאי ומרגיש באצבעותיו שבשעת שחי' נשבר גפו מחמת הפירכוס כשר דאין לחוש בזה לנקי' הריאה וכתב הט"ז סק"ט דבנשמט כה"ג טריפה דחיישי' שמא באותה שעה ניתקה הריאה אבל בנשבר אין לחוש ע"ש ונר' דס"ל דחשש טרפות השבירה הוא ע"י הנענוע אחר השבירה אבל הב"ח כתב דגם בנשבר חיישי' שמא בשעת השבירה ניקבה הריאה ע"ש וכבר כתבתי לעיל פלוגתא בזה בטעם השבירה ע"ש וכ' עוד הב"ח בתרנגולת שהשוחט מעקם האגפיים בשעת השחיטה ואוחזו כן לשחוט ונמצא שבור אין להקל אפילו בס"ס משום דאיכא