עיני הכהן רנ

למיתלי באיסור טפי וכ"ש במעקמין האגפים בשעה שמוליכין לשחוט אם לא שהשליכו בכח על קרקע קשה או על האבן דאז איכא למתלי ג"כ בהיתר ושרי בס"ס והפר"ח חלק עליו במעקם בשעת שחי' דשרי ע"ש שנר' מדבריו דמודה היכא דהרגיש בשעת השחי' דנשבר קודם גמר השחיטה טריפה דלא כס' האו"ה שכתבתי וכ"ה המח"ב אות מ"ז דלא כהשב"י שהסכים להתיר אפילו בשבורה בשעת שחיטה

כ"ב אם ברור לנו שנשמט או נשבר אחר השחי' ונמצא נקב בריאה יש לספק אי תלי' דניקב ע"י השמיטה או השבירה ההיא וכשר או לא ונר' דבשמוטה יש לתלות לקולא ולא בשבורה תפארת למשה הביאו המח"ב אות ל"ד ע"ש ולפי מ"ש הכנ"הג הגהב"י אות כ"ו בדעת א"וה שכל שאינה נשמטת בחיים חייתה אלא סמוך. לגמר שחי' אינה מנקבת הריאה ע"ש יש להחמיר גם בנשמט וכ"נ עיקר

כ"ג בנשבר הגף או בנשמטה בגוונא דאינה טריפ' וכן בידי הבהמה מ"מ האבר עצמו אסור עם מעט למעלה מהשבירה אם אין ע"וב חופין את רובו ש"ע דין א' ויש מ"ש דיחתוך האבר כולו ועיין להמח"ב אות ז' ועיין טרפיות הרגל ומשם בא'רה וביצת העוף הלז אחר השבירה בכה"ג התיר הרב בית יעקב סי' יו"ד ע"ש טעמו וכן הוכחתי בס' שש"א סימן ס"ב דין ג' מט"א והשב"י ח"א סי' נ"ג הסכים כן והתיר גם החלב שחלבו מבהמה שנשברה ידה ע"ש ועיין להרב באר יעקב

כ"ד עוף שהי"ל מכה עמוקה תחת הכנף כנגד