עיני הכהן ריא

מעבר לעבר ושלא במקום חבורן ז"לז אבל בהמסס אפילו ניקבו מצד א' טריפה והתוס' בדף ן' מסתפקים בטעמו של רש"י אי מטעם כיון דהמסס עורו דק כשניקב אפילו מצד א' לא הוי סתימה במה שנשאר או מטעם דחיישי' שמא ניקב הנשאר ונ"מ אי ניקב מחמת חולי דאי הטעם משום דלא חשיב סתימה אף דידעי' דעדין לא ניקב כולו כגון ע"י חולי טריפה ואי הטעם משום דחיישי' שמא ניקב מה שנשאר דוקא ע"י מחט הוא דחיישי' עיין בהר"ן ז"ל עוד נ"מ אי בלעה מחט לפנינו ושחטוה תכף דליכא שהות לומר שניקב ונתרפא ועלה בו קרום דאי הטעם משום דחיישי' שמא ניקב הנשאר ונתרפא בכה"ג ל"ח ואי הטעם משום דלא הוי סתימה אף בכה"ג טריפה עיין בתוס' בס"פ במה מדליקין ומבואר בדברי התוס' דר"י מסכים לפירש"י ומטעם שמא ניקב ונתרפא ע"ש ודעת ר"ת דאפילו במסס בעי' מב' צדדים כמו בית הכוסות והרשב"א והר"ן והמרדכי הסכימו לדעת ר"ת וכ"ד הטור אבל הא"וה והת"הד כ' לחוש לדעת רש"י וז"ל מרן בש"ע בסי' מ"ח דין ז' המסס וב"הכוס דבוקין ז"בז ואם ניקבו במקום חיבורן אפילו הנקב מפולש מזה לזה כשרה ואם הנקב בשאר צדדים שאין דבוקין יחד אם הנקב מפולש מע"לע טריפה ואם לאו כשרה בין במסס בין בב"הכוס וכ' מור"ם בהגה ויש אוסרין במסס אפילו אינו מפולש והכי נהוג אם לא במקום הפ"מ והב"ח כתב עיקר כפירש"י ומטעם שמא הבריא ואפילו במקום הפ"מ ואם ע"י חולי לא מכשרי' אלא במקום הפ"מ אבל בלא הפ"מ אפילו ע"י חולי חוששין לדעת רש"י ולהטעם דלא מקרי סתימה ע"ש וה"ה בבלעה מחט לפנינו והפר"ח כתב