עיני הכהן קעה

ע"ש בב"י וכ"כ מרן בש"ע דין ג' ומהרש"ל חלק בדין הכבד והוכיח ד"ז מדלא בעי הגמ' כה"ג אלא בגלודה והש"ך דחה דבריו בסי' מ"א סק"ג וכ' דהא דלא בעי הגמ' כן משום דפשיט"ל בכבד לאסור והביא דברי הרמב"ם שכ' גבי כבד בהדיא לאסור וא"כ בכוליא נמי י"ל כן מדלא בעי הגמ' אלא גבי גלודה משמע דבכליות פשיט"ל לאסור וכדעת מרן וכ"ה הפר"ח והאחרונים אף דהראב"ד ז"ל בס' תמ"ד סי' מ"ג כ' בהדיא דבכה"ג שרי ע"ש ואפשר דהראב"ד פליג בעיקר דין הכבד ומ"מ כ' האחרונים דאם יש ס' אחר יש להתיר דהוי ס"ס ועיין להפ"ת והפ"מ

כ"ג נמצא בכוליא אבנים מדברי הרוקח הובא בב"י משמע דכשרה אפילו הגיעו לחריץ אבל הא"ח כ' דדוקא לא הגיעו לחריץ ומרן בש"ע כ' נמצאו בכוליא אבנים כשרה ע"כ משמע כדעת הרוקח וכמ"ש הט"ז וכ"כ הכנ"הג והסכים כן דאפילו במקום חריץ כשרה וכ"כ בת"ח כלל פ"ט וכ"ה הפר"ח והפלתי ע"ש אבל התב"ש הוכיח דיש ב' מיני אבנים דיש אבנים שנכנסים מחוץ ע"י שתיית דבר שאינו נקי ויש אבנים שנולדים מהכוליא עצמה וכ' הלכה למעשה אותם אבנים שבאו מחוץ כשרים אפילו במקום חריץ אבל אבנים הנולדים מכוליא טריפה אם הם במקום חריץ ויודע הדבר ע"י ריאה בכוליא אם יש בה ריעותא או אם היא בריאה

כ"ד נסתפק המנ"י אם הקטינה הכוליא משיעורה המבואר בדין ז' ע"י אבנים אם היא טריפה ע"ש והתב"ש כתב דודאי טריפה הוי ע"ש: