עיני הכהן קלט

הרבה מקילין בו בפחות מכזית מעט תב"ש וכ' הכרתי דמשערי' לפי ערך קטנה שבקטנות של הבהמות וכל מין דאווזא שוין בין גדול בין קטן דמשערי' במין זה כשתגדל ע"ש בפלתי ועיין להפ"ת

ט' הזיתים דבעי' גבי כבד בעי' שיהיה שלם ולא סגי ברוב ואפילו חסר כ"ש טריפה ואפילו כל הכבד קיים וגם הב' זיתים הנז' קיים רובן וחסר כ"ש מהם טריפה דבעי' הב' זיתים שלמים אפילו כל הכבד קיים וכן הדין כובשו הש"ד אות ג' וכן הסכים המח"בר אות יו"ד ועיין להע"הש ודלא כהרב חגורת שמואל

י' יבש הכבד עד שנפרך בצפורן טריפה והוא שיבש כולו ולא נשתייר כזית במקום מרה וכזית במקום חיותה הרא"ש בשם בעה"ג ולמד כן מדין ריאה ופ' מרן בדין ג' וכהש"ך דאם משרטט על הכבד בצפורן ונשאר השרטוט דינו כדין יבש וכמ"ש גבי ריאה והפר"ח כתב דחומרא הוא אבל מדינא דוקא יבש ממש והפ"ת חלק עליו דמדינא נמי אסור וכ"כ הפרישה בסי' ל"ו ועיין לה' ב"הי שם וכ"נ מדברי האחרונים וכהש"ד דבעי' השרטוט על בשר הכבד ולא על הקרום כמו בריאה דהתם בקרום תליא מילתא אבל כבד בבשר תלייא מילתא ע"ש וכ' התב"ש בסי' ל"ו דאפילו חוזר השרטוט לאט לאט כשרה:

י"א ואם יבשו אלו הב' זיתים לבד נמי טריפה אף שכל הכבד קיים הר"מ ופ' מור"ם בהגה וכן הסכימו האחרונים דלא כרש"ל שחלק בדבר וכתב התב"ש דהלשון אינו מדוקדק דאף דלא יבש אלא זיתא