עיני הכהן קי

אות י"ג הביא מחלוקת בזה

י' נהגו בקצת מקומות שאחר שהפשיט את הבהמה תופס הגוי בקנה ומושך אותו למעלה בכח וכן לצדדים והטעם לפי שאין ברור לנו שהסירכא מתנתקת ע"י תנועה אבל אם ברור לנו שמחמת תנועה זאת הסירכא ניתקת ראוי לחוש הרדב"ז הביאו הפר"ח

י"א קהל שנוהג לנפוח כל ריאה שבאו למקום שנהגו להקל בנפיחה אפילו הם קהל גדול יש להם לנהוג כמנהג בני העיר אבקת רוכל סימן רי"ב ועיין להע"הש אות ד'

י"ב אם נאבדה הריאה ויש חלב שנחלב תוך ג' ימים ה' פלתי התיר אבל הב"ח בתשו' סי' קכ"ז אסר החלב של תוך ג' ימים אבל אם אין לו רק חלב של קודם ג' ימים מותר לאבד הריאה ולמכור הבשר לגוים ומותר החלב ע"ש ולדידן אסור לאבד החלב של תוך ג' ימים אבל בדיעבד מותר הע"הש אות ז' ועיין להמז"ה אות א'

י"ג תרי אוני דסריכי להדדי שלא כסדרן לית להו בדיקותא כסדרן כשרה מימרא דרבא בגמ' דמ"ו וכ' הפו' בין סרוכה כולה בין סרוכה מעט והסכימו רוב הראשונים דה"ה אונה הסרוכה לאומה וז"ל מרן בש"ע דין ד' אונה הסרוכה לאונה או לאומה בין סרוכה מעט בין סרוכה כולה שלא כסדרן טריפה כסדרן כשרה

וטעם איסור הסירכות פירש"י משום דאין סי' בלא נקב וקרום הוא שעלה מחמת מכה בריאה דאינו קרום ולכך בשלא כסדרן ל"מ בדיקה וטעם דכסדרן כשרה לפי' שי' זו כ' התוס' דכסדרן הקרום הולך ומתחזק