עיני הכהן קט

ה' שיאמר היינו רביתייהו

ו' הטעם למה אין מברכין על הבדיקה עיין להמח"ב

ז' כתב התב"ש צריך לבדוק בין זקנים בין ילדים אפילו היונקים ע"ש

ח' מי שקרע בטן הבהמה וקודם שתבדק הריאה בא כלב או עכ"ום ונטלה והלך לו ה"ז מותרת ואין אומרים שמא נקובה או סרוכה היתה ש"ע דין ב' וכ' בהגה ויש מחמירין אם נאבדה הריאה ואין להתיר רק במקום הפ"מ או בגדיים וטלאים וחיות שאין סירכות מצויות בהן וכהש"ך דמדבריו נר' דיש להתיר גם בעגלים הרכים וכ"כ השמ"ח דעגלים קטנים שעדיין יונק שדי אמו דינם כגדיים וטלאים וכתב עוד השמ"ח אם בדקה מסירכות ולא משאר טרפיות יש להקל בנאבדה וכל זה לדעת המחמירין שהביא ההגה אבל אנו אין לנו אלא פ' מרן בש"ע וכן הסכים הפר"ח וכתב הריב"ש אם אבד את הריאה במזיד יש לאוסרה לו ולמי שנבדקה בשבילו כדין מבטל איסור לכתחילה וכ"כ הש"ך והפר"ח ע"ש והשמ"ח החמיר אפילו אבדה באונס וע"ש בתב"ש ועיין להפר"ח בסי' צ"ט והפ"ת מקיל אף במזיד ע"ש ובכלים שנתבשל בהם דעת התב"ש דאסורים אבל הע"הש אות ו' הסכים דשרי כיון דאינו אלא קנס

ט' עכ"ום או ישראל שהוציא את הריאה קודם שתבדק והרי היא קיימת נופחין אותה וכתב הט"ז דבדיקה זו בפושרין ולדידן אין תקנה ע"ש וכהתב"ש אם במזיד לא נפחה דינו כלא בדק במזיד והפ"ת כתב דבזה לכ"ע כשרה ע"ש והכנ"הג הגהב"י