עיני הכהן קח

דלא שייך בה טרפות של סירכא שאר טרפיות שייך בה כגון נקב ובועא בשיפולי ע"ש וכ"נ קצת מדברי רש"י בפ"ק דחולין ריש די"ב עי"ש ועיין בב"י וכ"נ מדברי הש"ך סק"ב וכ' הפר"ח בשם האחרונים אם נמצאת הריאה מלאה ליחה צריך לבדוק אחר הנקבים כי מחמת הנקבים באה הליחה דרך נקב הריאה וזהו תחילת הסירכא ונראה דבזה אסורה אם נאבדה וע"ל בסמוך ומשמע מדבריו דלכתחילה א"צ לבדוק הריאה אלא מסירכות כמ"ש הפ"ת וכ"כ הרשב"א במ"ה דל"ד ע"ב ע"ש

ב' בחומרות שנהגו להחמיר אם ידעי' שנהגו כן ע"י שטעו בהוראה יש לבטל המנהג וזולת זה אין לבטל פר"ח

ג' כתב הא"ח הביאו הפר"ח יזהר שלא יפתח הטרפש יותר מדאי אלא יכנס ידו אולי יש שם סירכא וחותכה ושמעתי כי הר"י בן פלט ז"ל לא היה חותך הטרפש בסכין לעולם אלא בצפורן מפני חששא זו

ד' לא שמענו מעולם בדיקת הריאה בעוף מסירכות אף אם מצינו סירכא יהיה העוף אסור ואם נמצאת סירכא בריאת עוף כ"מ שסרוכה לצלעות כשרה אבל אם נסרכה לצד פנים טריפה ואעפ"כ אין זקוקין לבדוק אלא בהמה וחיה הרשב"ץ בס' יבין שמועה דט"ז ועיין מחב"ר

ה' לפעמים דרך האווזים שנראית ריאה שלהם שיש בה סירכא ואינה סרוכה שדרך האווזים להיות הריאה שלהם כך כנ"הג אות ב' וכתב המח"בר ובודאי שאין להכשיר אלא ע"פ בקי מאד וירא