אמונת שמואל ט

הדעת לפרש דברי מור"ם במ"ש בביאה הראשונ' שאחר טבילתה הוא לאחר טבילה של הווסת הקבוע ובנתיים שמשה בהיתר ולא ראתה דזה אינו על הדעת ואינו במשמעות לשונו כלל. ואינו במשמעות לשון תשובת הרשב"א הנ"ל והובא בב"י. ואפשר ליישב דבריו דאיירי ששמשה אחר טבילתה באותה לילה כמה פעמים ובכל תשמיש קנחה עצמה בעד מיוחד ובשחרית בדקה העדים ומצאה על עד הראשון דם ובשאר עדים לא מצאה וכך עשתה ג' פעמים בכל ג' טבילות אפ"ה אסור כיון שראתה בביאה הראשונ' שאחר כל הטבילות אעפ"י שאח"כ שמשה באותן לילות שאר ביאות ולא מצאה וראת' דם אפ"ה אסיר דליכא למיתלי הראיות ראשונו' שסמוכים לטבילה בשום דבר תו לא יכול לבעול אלא אחר הטביל' הרביעית ביום שתראה בפעם הראשון שאחר הטביל' כנ"ל לדחוק את דבריו. ועכ"פ הא ראייה ברורה לנדון דידן ולא מהני הביאות היתר לקביעות הראי' שקבעה לראות אחר טבילות ווסת גמר שלה ודמי לג' ראיות שאחר ג' טבילות רצופי' שכתב מור"ם דגם כאן ליכא למיתלי במידי וכמ"ש. איברא דאין פירוש בעל ט"ז נכון בכוונות מור"ם ז"ל דהכי פירושו ואם ראתה ג"פ וכו' כאלו ראתה ג"פ רצופי' כו' היינו שקינחה עצמה בשלשה עדים ושמשה ג"פ בליל' אחד ולמחר בדקה ומצאה דם על כל אחת מהן ומותר לעשות ולשמש כל הליל' כמבואר פרק כל היד ופסק מור"ם סי' קפ"ו ס"ב בהג"ה וע"ז כתב מור"ם דג"פ אחר כל טביל' הוי רצופים כמו רצופים בג' תשמישי' בליל' א' וכך קבלתי ממורי ז"ל והוא עיקר ודלא כמ"ש בס' ש"ך ודו"ק מ"מ לענין דינא כבר הוכחתי דיש מקום לדבריו שהוא נכון ג"כ ודו"ק וא"כ הוא הדין נמי בנ"ד

ואגב אודיע להשואל וכו' שבנ"ד אין לחלק ולהקל שתשמש בליל שני שאחר טבילתה כיון דלא קבעה אלא בליל טבילתה וא"כ נימא דתפרוש אותה עונה ותשמש לאחר אותה עונה ויש מקום לטעות זה בדברי הש"ע סעיף י' וז"ל הרוא' דם בשעת תשמיש וכו' כגון אם ראתה פעם אחת או ב' פעמים בליל של טבילתה כשתגיע טבילה אחרת ליל של טבילתה צריכה לפרוש וכו' ומשמע דאפילו בג"פ אינו חוששת כי אם ליל טבילתה וכך הבין בס' ט"ז ס"ק י"ד ע"ש. והוא טעות מפורסם לענ"ד דמי הגיד להרב המחבר ולו הנבוא' דתיחוש ללילה הראשונ' דווקא ולא לביאה הראשונ' יהי' באיזה לילה שיהי' והיאך יתיר הרב לשמש עמה דילמא ההיא איתתא צריכה לחשוש לביאה הראשונ' וודאי כשלא הוחזקה עדיין מותרת לשמש עמה אימתי שתרצה שלא אסרינן אבעל אלא אחר ג' ראיות מחמת תשמיש אבל אחר שהוחזק תו לא מקלינן לשמש עמה אפי' שלא בשעת ליל טבילתה ביאה ראשונ' ובשלא הוחזק יכול לשמש אפי' בליל טבילתה כיון שהוסת אינו ליום ידוע אלא מחמת הסיבה של תשמיש וכן כתב בעל ט"ז בעצמו ס"ק ט"ז ומותרת לשמש עם בעלה דמנ"ל לומר שהי' רואה מחמת ליל טבילתה ולא מחמת ביאה ראשונ' לחוד ועל כרחך דברי הש"ע יש בהם ט"ס וכצ"ל הרוא' דם וכו' כגון אם ראתה פעם א' או פעמים בליל (שני) של טבילתה וכו' (וכך מוכח הלשון של כו' דלדברי הש"ע שלפנינו ה"ל למיכתב בליל טבילתה ודו"ק) צריכה טביל' אחרת לליל (שני) של טבילתה וכו' וא"צ לפרוש ליל שני של טבילת' וכו' וכך הם דברי הגהות מיימוני פ' מ' מה"ל א"ב והובא בב"י (וכך מצאתי להדיא בש"ע דפוס וינציא"ה בלי הגהות הנדפסים בשנת שכ"ז לפ"ק) ובזה דבריו מבוארים שמיירי שאחר הטביל' בלילה אינו רואה ובליל שני רואה. וא"כ כיון דקבעה פעם א' צריך לחוש לליל שני בטבילת הב' כנ"ל והוא ברור וכל האחרוני' לא שתו לבם לזה להגיה ולא דקדקו אחר דברי הרב בזה אקוה שהניחו לי מקום להתגדר בו. אבל בנ"ד אין חילוק וכשלא קבעה אין לאסור ומותר לשמש עמה מאחר שאין לה ליל ידוע דווקא וכשקבעה אסורה עד שתבדוק בפעם רביעית וכמ"ש

איברא מה שיש לצדד ולהקל בנ"ד ולהתיר בלי בדיק' היא ע"פ פי' המרדכי פ"ק דשבועות שפי' הא דאמרינן אם יש לה וסת חוששת לוסתה וז"ל ואם יש לה וסת זמן קבוע שרואה בהם דם תולה בוסתה שיכולה לומר זה הדם שהי' רואה טהור שעדיין לא הגיע שעת וסתה ואח"כ כתב ותולה במכתה וכו' ע"ש מבואר דמתיר לאשה שיש לה וסת אפי' ברואה ג"פ רצופים שלא מחמת הוסת ואפי' שלא מחמת מכה ותולה בצדדי' ודלא כהבנות הב"ח וטורי זהב בס"ק ח' שהרי מבואר להדיא בש"ת ר"מ פאד"ווי כמו שפירשתי ע"ש סי' י' וכבר האריך לברר ולהוכיח אותו מחותני בעל ספר מחבר ש"ך וכך העליתי בראיות ברורות בס' תפארת שמואל שחברתי על הרא"ש וארבעה טורים ופוסקים עיין שם במסכת נדה והנה בוודאי אף שהרמב"ם ורש"י וכל הפוסקים חולקים עליו כמבואר בש"ת ר"מ פאדוו"י הנ"ל ובס' מחותני הרב בעל ש"ך הנ"ל מ"מ מהרא"י בת"ה עשאו סניף להתיר כשיש עוד טעם להתיר אף כשכל א' בפני עצמו לא מהני כשנצרף השני' יחד יש להקל ע"ש בפסקים וכתבי' סי' מ"ז. והיא סברת מור"ם בהג"ה סעיף ה'. ונצרף לזה סברת רבינו חננאל שהובא בהג"ה ש"ד דלא אסרינן כשראתה ג"פ רצופי' אלא אחר נשואין דווקא אבל לא כשקדמו ביאות היתר ועפ"ז צירף וסמך להתיר בביאו' שאחר הלידה הנ"ל דתלינן במכה שבצדדין מחמת הלידה אף אנו נצרף ונאמר דיש לסמוך על קצת נשים פקחות שהגידו לפני שלפעמים מחמת ארס דם