אמונת שמואל פג

לכתחלה עכ"פ לא תינשא וזה פשוט וברור ותו לא פד' ויש לי פלפולים הרבה בדין דמשנה בפ"ג דגיטין ואכתוב למכ"ת בקצרה שנים מהם והן הוא בסי' קמ"א סעיף ע"ד ובש"ע סוף סי' ר"ל אבל עיר שכבשוהו כרכו' או עיר שהקיפוה ממלכ' אחרת וספינה שנטבעה ומי שגררתו חי' כו' עכ"ל נראה דאם כבשוה חיל מלכות אחרת הוי בחזקת מתי' וכ"כ רי"ו בנכ"ד ח"ג בפשיט' דשרי אשתו להנשא וצ"ע אף שהוא מפרש הירושלמי אסיפא דמתניתין עיין בהרא"ש מ"מ לא מצאתי בשום פוסק שהתי' להנשא לכתחילה בזה ובאמת נראה דגם הטור לא ס"ל כן דאיידי דכתב ברישא בהקיפו חיל' מאותו מלכות דהוא בחזקת קיים כתב דבהקיפו מלכות אחרת נותני' עליו כו' ולעולם אפילו בכבשוהו נותני' עליו ח"ח ומתי' כנ"ל וצ"ע לדינא ועיין בהרא"ש וירושלמי שהביא נראה מבואר דמי שגררתו חי' קאי ארישא דהוא בחזקת קיים והטור הבין דקאי אסיפא ונותנין עליו ח"ח וח"מ וצ"ע כ"כ בעה"ת אמנם מאחר שאין הוראה לאיסור ובפרט שהרבה חשו בש"ס ובפוסקי' ראשונים ואחרונים לתקנות עגונות דקדקתי שנית בעדיות ומצאתי להלכה ולא למעשה כלל קצת לפלפל בשריות' להתירן מכבלי העיגון ע"י העדות שהעיד נהר"ר ראובן שמש דהאמבורג שהעיד משם הפקיד דוונגרי' שלפע"ד הגיד הפקיד כל מה שהגיד במסל"ת ודבר זה יוכל להתברר ע"י שמש הנ"ל שיפרש דבריו וממשמעו' הפקיד הנ"ל מבואר שהיה בתוכ' ד' יהודי' וג' פאלקי"ן ואשכנ"ז אחר שאמרו לו הגוים שנטבעו ולא נצולו כמשמעות כתב ר' קאפל להשמש ואף אם בסתם שנטבעו כוונתו שלא ניצולו כמ"ש בשם פני משה ואח"כ אמר הפקיד וז"ל האבין וועלין מציל זיין כו' נייארט עס כו' צו מארגנש פריא האבן זיא גזעהן שווימן דען שטייאר מאן דהיינו מנהיג הספינה אן גבונדן אן דען שטייאר אונ' אנדרי נפשות אויך אונ' מכח רוח סערה כו' עכ"ל משמעותו דראה גם כל הנפשות שנשארו בספינה צפו על המים והכירם בט"ע שהוא הוא השטייאר מאן ושאר הנפשות ולא עלתה בידם להצילם וכבר נודע למי שמעיד שראו לנטבע צף ע"פ המים דמהני אפי' במסל"ת בגוי וכמ"ש הרא"ם בש"ת סי' ל"ט בשם א"ז והעתיקו בש"ת רא"בש בתשוב' א' כ"ג ע"ש, נראה דאף להרי"ף והרמב"ם דמצרכי קברתיו בע"א במלחמה ובים ואם לא אמר קברתיו לא תנשא מ"מ במכירו להנטבע בחיים מהני לכ"ע ט"ע אפילו נמצא אח"כ ביבשה וכ"ש היכא דמצאוהו בים גופא והכירו בט"ע שהוא הוא דאין צריך וקברתיו וכמ"ש הר"ן בהא דמצריך הרמב"ם קברתיו בכותי אפילו בנמצא הרוג דאם מכירו מחיים ליכא בדדמי וא"צ קברתיו דאין לומר דבמלחמה ובים לא מהני וכמו שכתוב רי"ט ואביו מבי"ט בח"ב סי' מ"ט דהא כבר השיגו בש"ת פני משה ח"א סי' ו' והוכיח מש"ת ראב"ח ומהריב"ש דמהני במזכיר שמו או במכירו אפי' במלחמה ומשאל"ס וז"ל הרואה יראה בדברי המ"מ סוף פי"ג מהל' ג' סעיף כ"ה ובש"ת הר"ן יראה דמהני הזכיר השם או מכירו ושם מוכיח ג"כ דמכירו עדיף מהזכרת השם דלא כמי שחולק ע"ש מועיל אף במשאל"ס דאיכא חשש בדדמי ולא בעי קברתיו שהרי בכלל ראיותיהם היה ההיא דמאן איכא בי חסא טבע חסא דהתם לא הוה קברתיו ועל כל אלה אם לא היה הריעותא דמשל"ס כגון אלו יצויר שהיה רואין אותו צף ע"פ המים היו מתירין לכתחילה אף דלא היה שם קברתיו מפני הזכרת השם להמ"מ או במכירו להר"ן עכ"ל הרב פני משה והוא באמת חידוש גדול ובזה נתיישב קושיא ראב"ש אמהריב"ל וש"ת הרא"ם להתירו בצף ע"פ המים בט"ע ולא מצרכי קברתיו אפילו להרי"ף ורמב"ם בבעי' דע"א במלחמה ובמים שאל"ס גם נתיישבו קושיא ראב"ש מה שמקש' על ראיות המ"מ והר"ן ודו"ק כי הוא נכון וא"כ אם יתברר ע"י שמש שהפקיד הסיח לפ"ת כל הנ"ל ושכוונת המגידים במ"ש אונד אנדרי נפשות אויך שכוונתם שראו אותם שצפו ע"ג המים בשעה שהכירו ואפשר שהכיר בשטייאר מאן בט"ע לחוד סגי אם אותן שצפו היו ששה וכל זה צריך לחקור אצל ר' ראובן הנ"ל ולעמוד על אמיתת הדברים וכל מה שכתבתי הוא לעורר למעייני' בכל מ"ש ולא לסמוך עלי כלל למעשה כעת ושלום על דייני ישראל כ"ד הטרוד אהרן שמואל

שאלה נ"ג מתני' דמר מתנינ' וגברא ותיובת' קא חזינא מ"ש רום מע"ל בספרו ברכת הזבח ריש תמורה והקשה על הרמב"ם למה השמיט הא דפ' מרובה דתכ"ד קטן יכול לחזור בו ואדרבה משמע הת' מדברי התו' דלדידן קי"ל אפי' תכ"ד גדול יכול לחזור עכ"ל וגם בש"ך מח"מ כתב מזה ואני שמעתי ולא אבין לכן אסדר לפני כת"ר הבנתי אולי משגה היא תחלת הדבר קשה לי מ"ש התו' במנחו' דף פ"א ד"ה תודה וכו' ל"ד להב' כו' ואמרינן נמי בפ"ב דנדרים וכו' למה הביאו התו' הא דאמרינן בנדרים הלא לא הוזכר שם הקדש כפי הגהת אדוני ולענ"ד נראה דה"פ אפי' לב"ה דחשבינן ליה נדר ופתחו עמו ל"ד להכ' דבעי למיהדר ולא מצי מהדר דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ואלו מסר דבר להדיוט ורוצה לחזור תכ"ד פשיטא דאינו יכול לחזור דוקא גבי קנין חוזר כל זמן שעסוקי' באות' ענין וא"כ כשאמר לגבוה נמי א"י לחזור אבל בנזיר לא שייך לומר כמסירתו דמי ויכול לחזור תכ"ד אבל אם נתכוון תחלה לפרש דבריו מהני אף בהקדש וזה שאמרו בגמ' הא מני ב"ש