אמונת שמואל פב

אב"ד מווילנא וכמדומה שהשיב שהוא תשובה ב"י גם מזה אין ראיה שכאן לא היה רק קול הברה ומחמת זה יצא קול פשוט שהספינה נשברה ונטבעה בים ובגוף הענין שאלו הם היהודים הנקובים בשמותן ולא אחרים בוודאי שהם היהודים מחמת הכתב של הקהל רוטא"רדאם וז"ל וכל בני קהילתינו וכו' עד הארבע הנ"ל וזה דומה ממש לדין שכתב בשם הרמב"ם סי' י"ז סעיף י"ט ישראל שאמר וכו' אבל אם אחד יצא עמנו מעיר פלוני ומת מחפשין באותו העיר אם לא יצא משם אלא הוא תנשא אשתו עכ"ל זה פשוט אבל בענין אם נטבעו ומתו שם או יש לחוש שמא יצא על עץ וקורה לא מצאתי בזה שום היתר בכן בקשתי מאת הוד רום מעל' הרמה שלא יהיה זאת למכ"ת לטורח ויקבל מעל' כל העדות של היהודים וערלים להבדיל אף שיש קצת לצדד איזה היתר מעדות של ערלים וזה לשונם אונ' זענן דהין גבליבן זיבן פארשון וכו' דרייא פולש"י יהודים אונ' איין טייטשר יהודי וכו' עד כאן לשונו ובל' אשכנ"ז פירש של גבליבן הוא ל' מיתה וא"כ י"ל שהיו באים אח"כ אל הספינה וראו בעיניהם שמתו ולא היו אומרים בדדמי. אבל גם זה אינו ראיה להתיר מחמת שמזכירין כמה פעמים שהספינה הי' נטבע עם ד' נפשות אומרים בדדמי בודאי אלו היה אומרים סתם מתו אף שאנו יודעים שנטבעו בים הי' לנו לומר שמתו ודאי ולא אמרינן בדדמי ונאמני' וכמ"ש בש"ע סי' י"ז סעי' מ"ח וזה לשונו וכן אם היתה מלחמה בעולם ובאה ואמרה מת בעלי במלחמה אינה נאמנת וכו' ע"כ משמע דוקא שאמרה מת במלחמה אבל מת סתמא נאמנת אבל בטור לא משמע הכי אפי' מת סתם נמי אינה נאמנת וכ"כ ב"ח ואפילו אם נאמנת במת סתם עכ"פ צריכא לומר קברתיו לדיעה ב' ובנדון דידן הזכירו שנטבעו עם הספינה אם כן יש לחוש שמא יצאו על איזה עץ או קורה ואף שבודאי אין ספק שאבד זכרם זה שנתים ימים באשר ידוע לכל אע"פ כן מי יקל ראשו להקל נגד חכמינו לכן בקשתי פרוסה שלא יהי' למעל' למשא ולטורח להודיעני איך ומה הוא בדעת מעל' כ"ד נאמן בבריתו הלל חונה ק"ק האמבורג

תשובה הדין הוא פשוט מאוד ולא נוכל למצוא שום צד היתר בעולם להתיר' מהעיגון ולפ"ז לא דיין שהם אסורים להנשא לכתחילה אלא אפי' אם נשאת תצא ולא דמי לעובדא דחסא דקי"ל אם נשאת לא תצא אלא דמי למתני' דפ' כל הגט דבספינ' המטורפת בים הוא בחזקת קיים ופרש"י ועדיין לא נטבעה עד כאן לשונו ואם כן סיפא דקתני וספינות שאבדה בים נותנין עליהן ח"ח וח"מ היינו שמעידים שנטבעו ואפ"ה נותנים עליו ח"ח וח"מ ואם נשאת תצא וכמ"ש הריב"ש סי' שע"ו ונדאה דה"ה אם מעיד שנשברה הספינות כל שלא עמד ושהה ב' שעות כדי שיעור שתצא נפשו נותני' עליו ח"ח וכו' ואם נשאת תצא ודלא כמשמעו' ל' הרמב"ם בפי' המשניות וכבר עמדו עליו ר"ז בא"ז סי' רע"ג והוכיח דגם דעת הרמב"ם הוא כהרשב"א אפי' אם נשבר ע"ש וגם ר' בצלאל אשכנז"י סימן ט"ז הביאו בקצרה תחלת דבריו ע"ש וגם בש"ת ראב"ש סימן י"ב הכריע כמ"ש ואם כן בנ"ד בלילה שלא היה יכולים לראות כלל ואינם יודעים אם ניצולו או נטבעי' לא שייך לומר כלל דינא דחסא אלא דינא דמתנית' ממש הוא וכ"כ בש"ג בגיטין פ"ג וזה לשונו ונ"ל שלא אמרו בספינה שאבדה בים נותני' עליו וכו' אלא כשהעיד העד סתם שאבדה הספינה בים ואינו יודע מי ניצול ומי לא ניצול והוא כעובדא דידן ממש אבל אם העיד בפי' שבעלה של זו טבע בים ולא ניצול כבר אמרו חכמים במשאל"ם אשתו אסורה ואם נשאת לא תצא שבחזקת מת הוא זה שטבע בים עד כאן לשונו הרי דדינא (דינא) בחסא הוא בשהא ויכול לראות אם עלה או לא אבל באינו יודע או לא שהה כנ"ד שהיה בלילה דמי למתני' הנ"ל ומדבריו ג"כ מוכח דדינא (דינא) דחסא העיד בפי' שלא ניצול ואפ"ה לא תנשא לכתחילה ובזה אין מקום ג"כ לעדות הנכתב מק"ק רוטא"רדם לבד החששה של מכ"ח דדמי' ממש ג"כ לדברי מהרא"י בהג"ה וכמבואר בש"ת אחרונים דפי' שלא ניצול הוא כמו שמעיד שנטבע ולא עלה וא"כ דינו כמו דחסא דלא תנשא לכתחילה עכ"פ וכן בפי' בשאלות החדשי' שנדפסו מקרוב פני משה שכתב בח"א מתשוב' סי' ק"ל דף רמ"ד ע"ד וז"ל דכיון דבא בדברי המסל"ת שאמר נטבעה בים עם כל ההולכים ולא ניצול שום אחד מהם ע"כ מדאמר לא ניצול מורה ששהה זמן מה המספיק להודיע שלא נמלט ממנו שום איש דאלת"ה היאך אמר ולא ניצול וכו' הא מנ"ל ומנא ידע כיון דעינינו הרואות הנופלים לים כל שעה ושעה ורובים בנטבעים תכף לטביעת' עולים כי הים נושא אות' למעלה וניצולים ע"ג דף או עץ א"כ איך לא חש הגוי לשמא ניצול שום אחד מהם מדקאמר הכי ש"מ ששהה על הטביעה כשעה חדא וכו' ע"כ ראה שלא ניצול שום אחד מהם והרואה יראה למהרר"ש סי' נ"ט שהורה להתיר מהך לישנא שגם בנ"ד אמר המגיד שניקבה הספינה כו' ונטבעו כולם בלי הצלת שום אחד מהם וע"פ הלשון הזה התיר הרב עכ"ל הרב הנ"ל והתירו הגדולים כיון דחסא הוי איסורא דרבנן דרובא שנטבעו למיתה כיון ששהה שיעור שתצא נפשו ואם יש עוד ספיקא או שנישאת לא תצא וא"כ עכ"פ בנ"ד אף שנכתב מראטרד"ם שלא נמלט אחד מהם פירושו שנטבעו וראו שלא עלו ואם כן