עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאמונת שמואל

אמונת שמואל עה

Emunat Shmuelr 75 · אמונת שמואל · free full Hebrew text

Open in the reader →

ועכשיו רוצה להוציא ממנו מס הדירה הנ"ל לא זו אף זו ביקש מחתן ראובן מאחר שהי' זה אצלו בחדר א' שיתן לו דמי עצים ונרות שנשתמשו ביחד. עוד טען כמר שמעון הנ"ל איך שראובן התעשר וקבץ ואסף סך ממון רב בביתו ונמצא מגיע לו חלק מן הריוח עכ"פ החצי' וראובן השיב מחמת המס לא תבע ממני משנים שעברו ואם כן הוא סבר וקבל וגם השכירות לא תבע ממני ואם כן כשהייתי יודע איך שרוצה חמיו ליקח מידו שכירות הדירה אולי לא הי' דר אצלו מחמת כמה טעמים וגם אפי' שהייתי נותן לו מאומה סך קטן אבל לא שכירות רב שבא להוציא עכשיו מידי עכ"ל

תשובה שאלה הנ"ל נוגע בשאלה דבעל ת"ה סימן שי"ז והביא מור"ם ס"ס רמ"ז והכלל דאם אמר לחתנו אחר שכלו שני חיוב המזונות בא ואכול עמי בסתם חייב לשלם לו חתנו והביא ראי' מהא דקרע כסותי דחייב אא"כ אמר בהדי' ע"מ לפטור אפי' שהי' חמיו עשיר כיון דהוא חסר צריך לשלם ואם כן בנדון של השאלה אף דא"ל דור בביתי כיון דלא אמר לי' דור בחנם צריך לשלם לחמיו בשהבית עומד לאגרא או ביש לו איזה חסרון מחמת דירה שדר בו החתן אף שחמיו הי' מוותר נגד שאר משרתי' שהיו אצלו ולא תבע מהם אין זו ראי' שויתר נגדו כמו שתמצא זה הכל באר היטיב בת"ה סימן שמ"ד עיין שם ואין צריך לאריכות אם לא שיש הוכחה שכוונתו הי' שידור בחנם ומחמת קטטה עכשיו נתעורר שתבע ממנו וזה תלי באומד הדיין שדן דין זה. ואל יטעך למע"ל מה שכתב מור"ם סימן שס"ג סעיף י' בהג"ה בשם הרשב"ץ האומר לחבירו דור בחצירי א"צ ליתן לו שכר עד כאן לשונו ולכאורה משמע מהא דרשב"ץ דכל האומר בסתם דור בחצרי כוונתו שידור בחנם כל זמן שלא אמר בפי' שיתן לו שכר וכך כתב רמ"י בלבוש להדי' עיין שם ואם כן ה"נ כיון דלא אמר חמיו שידור בשכר א"צ ליתן לו שכר הא ליתא דהא כבר כתב בת"ה הנ"ל בשם מרדכי וכמה גדולי' דהאומר בא ואכול עמי דצריך לשלם וראייתו ברורה מהא דקרע כסותי כו' ומהדר בחצירו שלא מדעתו ואפילו מדעתו היכא [דחסר] מידי דצריך לשלם שכרו משלם והיאך יחלוק רשב"ץ ע"ז ועוד דלפי זה יהיו דברי מור"ם סותרים זא"ז דלעיל סימן רמ"ו פסק דעת ת"ה ובסי' שס"ג פסק כרשב"ץ וכבר מצאתי להרב הגדול בעל ב"ח שהרגיש בזה על מור"ם ז"ל והעלה דהרשב"ץ חולק אבעל ת"ה בזה והעלה דהמע"ה עיין שם ודבריו לא נהירא לי דהמעיין בב"י בש"ת רשב"ץ מחו' ב' יראה דשם איירי ששמעון הי' לו תחילה חצר חצי' שכור מאחרי' וחצי' שלו ונתן לראובן לדור בחנם ואח"כ קנה כל החצר ופירש לעבור לים אמר לראובן שידור בחצירו. ואפשר דביני וביני פינה ראובן מהחצר ודו"ק ופסק ע"ז דפטור ראובן דוודאי כוונתו הי' מוכח' שידור בחנם כשדר וכו' מתחילה הוא וק"ו הוא כמ"ש שם ע"ש ותראה להדי' כמ"ש וא"כ האי חצר הוה כאלו לא קיימא לאגרא ומזה איירי מור"ם בסי' שס"ג ולכך א"צ ראובן לשלם לו שכר אבל היכא דאין הוכחה וא"ל בסתם דור בחצירי מודה הרשב"ץ לבעל ת"ה ודעימי' שצריך לשלם וזה ברור וא"ש ומור"ם קיצר בזה כדרכו וה"ל לפרש כגון חצר דלא קיימא לאגרא וכיוצא בו דהרשב"ץ כנ"ל ודו"ק היטיב. העולה בידינו דאם א"ל בסתם דור בחצירי או שלא א"ל כלום אלא דר את' בסתם היכי דקיימ' לאגרא או שחסרו בדירתו צריך לשלם לו אם לא שיש הוכחה המבואר בת"ה שם. וע"ד שטוען חמיו שכל מה שהרויח בביתו זכה לו חצירו אין בטענתו ממש דממ"נ דאם צריך ליתן לו שכירות הלא קי"ל שכירות ליומא ממכר הוא והשוכר קנה וכמ"ש הרא"ש בתשוב' ובש"ע סימן ר"ס סעיף ד' וכ"ש מה שנעשה ע"י משא ומתן שקנה השוכר ואפי' היכא דנתן לו רשות לדור בחנם וקנה איזה סחורות מאיש אחר דהרי הוא שלו ועיי' שם בסמ"ע ס"ק י"ד וט"ו מה שכתב אפי' קונה איזה מציאות מהגנב ועיי' בסי' רס"ח ס"ב בהג"ה ובסמ"ע ס"ק ט' ומשם מבואר דאין בטענת חמיו בזה ממש ועוד דפשיט' כיון דלא ערער בשעת המשא ומתן וודאי הוה מחילה כיון דשתק וזה ברור והאריכות בזה ללא צורך הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי הטרוד אהרן שמואל בלא"א הקצין הר"ר ישראל זלה"ה מווילנא

שאלה מ"ה ילמדינו רבינו לפסוק הלכה למעשה בדבר ישראל שהי' לו פרה מעוברת שלא ביכרה וביום השבת מבכרת וגוי' מיילדת אותה וא"ל היהודי שכחתי למכור אותה והשיבה הגוי' הילך ג' פרוטות עבורו והניחה הממון על החלון בבית ישראל והניחה הפרה בדיר ישראל והגוי' היתה יודעת מנהג ישראל בענין המכירה ולכן מעצמה אמרה שתתן לו ג' פרוטות זהו תורף השאלה ששאל הרב מהר"ר שמואל אב"ד דק"ק באמבורג בעל נחלת שבעה

תשובה והנה מע"ל העלה מפי הפוסקי' דהוי הך בכור דהעיקר קי"ל כר"ת דמשיכה קונה בגוי אלא דלכתחילה מחמירין כרש"י להצריך גם כן כסף וכו' וסיים מע"ל ואף רמ"א בש"ת סימן פ"ז הביאו בט"ז דלא מצריך שניהם אלא לכתחילה אבל בודאי בדיעבד קי"ל כר"ח כו' אבל בקנין מעות בלא משיכה לא אשתמיט שום פוסק דיהי' קונה כו' הנה אהובי בודאי אין בידינו להכריע בין גדולי עולם ובודאי אי' לן למיחש לדברי האחרונים להצריך שניהם וכמ"ש מהרי"ל ובעל הש"ע והרבה מאחרונים אכן מה שמע"ל פשוט בעיניו כאלו דורש כמשה מסיני דדעת ר"ת הוא