אמונת שמואל עא

זה אינו מפו' במתניתא וטובא קמ"ל דאי הוה הסתימות יותר מיו"ד הוה כפירצה ומערבין א' דוקא והב"י בסי' ע"ב העתיק לשון הר"ר יונתן בטעות וז"ל כתב הר"ר ונתן אפי' לא נסתם וכו' והקשה עליו גם לפי העתקתו משמע דב"ש יותר מיוד דהוה כפתח ומהני הסתימות לפי מה שהעתקתי ופירשתי א"ש הכל מבואר דאם באיזה סתימות יותר מעשר אמות בעפר הוה כפירצה ואף למאי דקי"ל כרבנן בעפר סתם או אפי' בעפר ואין עתיד לפנותו דלא בטיל לענין סוכה וכמ"ש התו' כאן והרא"ש בפ"ק דסוכה ע"ש יש כאן קושי' גדולות ועצומות על פסקי הטור בפ"ק דסוכה דפסק כר' יוסי וכן הוא בביאורי' שלפנינו והרא"ש פסק להדי' כרבנן וצ"ע מ"מ לענין שבת קי"ל כחי' דרב הונא ברי' דר"י דשאני שבת דבטיל או חריץ למטיימ' והבטול הוא באותו שבת שאינו רוצה לפנותו באותו שבת וכמ"ש הרא"ש פ"ק דסוכה ע"ש וכך מוכח וכן פסק הש"ע והטור סימן שע"ב כסתם מתני' דחלון הגם שיש לי כמה פלפולי' גדולים בזה בדברי הרמב"ם ולא רציתי לכותבם ואין כאן מקומם ובכן רב שלום ממני אוהב נאמן דמר הטרוד אהרן שמואל מגולי ק"ק ווילנא

שאלה מ"א ב"ב אחד מק' קדישא לאגארנ"א ושמו הר"ר אפרים הי' רוצה לילך לבית אביו ולבני משפחתו שהי' דרים למרחוק מק"ק הנ"ל ומנהיגי דק"ק הנ"ל לא הי' רוצים להניח אותו האיש לילך עד שהי' מוכרח לישבע שהוא מחויב לחזור ולבא תוך הקהלה הנ"ל כלות ששה חדשים ובתוך הזמן פתע פתאום נשתבש אותו המדינה בגייסות ושיירות עד שכמעט חרב איש ברעהו בכל המדינה ההוא והקהל היו ג"כ מוכרחי' לברוח מתוך ק"ק הנ"ל לשאר ארצות מתוך חרב היונה ונעשה חורבן בעו"ה במדינה ההיא באחינו ב"י ונהרגו כמה אלפי' נפשות מישראל וכמעט שבת עובר מני אורח שהי' בלתי אפשרי לר' אפרים הנ"ל לבא לזמן הנ"ל מחמת סכנות אשר הוא מפורסם בכל העולם ור' אפרים הנ"ל כתב להקהל ובקש מאתם לקבוע לו זמן אחר לבא לקהילתם מחמת שאי אפשר לבא בזמן הנ"ל מחמת הסכנות נפשות וחמירא סכנתא וכן עשו ולאחר איזה שנים שלחו הקהל דק"ק הנ"ל באם שירצה עוד להתעכב זמן מה מחוץ לקהילתם שישלח להם איזה סך מעות וכן עשה ר' אפרים הנ"ל ושלח להם עפ"י אותו כתב ע"י השליח הנ"ל שט"ח א' על איש בטוח מקהילת' הנ"ל לאחר כך עוד איזה שנים חזרו ושלחו הקהל הנ"ל לר' אפרים וכתבו לו לקיים שבועתו לחזור ולבא לקהילתם והר"ר אפרים השיב מאחר שהקהל יצ"ו בטלו הזמן ראשון כנ"ל אין להם עוד כח להגביל לו הזמן אחר ושיעמוד בשבועתו כי כבר מחלו לו השבועה ראשונה כנ"ל כמו שמפורש בטי"ד סי' רכ"ח סעיף ל"ט ומצורף לזה שר' אפרים הל"ל יכול לברר בירור גמור עוד היום באם שיחזור וילך לק"ק הנ"ל שהוא עומד בסכנות נפשות ממש וכבר הי' עובדא בדידי' גופא שעמד בסכנה גדולה ועצומה תוך המדינה הנ"ל ועפ"י הנס אשר ניצל ואותו הסכנה גדולה עדיין היא לו דוקא בתוך המדינה הנ"ל ולא לשום אדם אחר מכמה טעמי' המפורסמי' כידוע לכל העולם ומחמת סכנות הנ"ל אינו רוצה ר"א הנ"ל לחזור ולבא תוך הקהילה כי אין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש ילמדנו רבינו עם מי הדין

תשובה חזרתי על כל צידי צדדי' למצוא היתר לר' אפרים הנ"ל מטעם הא' ולא עלתה בידי כי מאחר שביקש ר"א הנ"ל לקבוע לו זמן אחר לבא לקהילת' וכן עשו א"כ מה שטען הר"ר אפרים מאחר שהקהל בטלו זמן הראשון אין להם כח עוד להגביל זמן אחר ושיעמוד בשבועתו. ונראה דתלי עצמו בההיא דתשוב' הרשב"א והובא בב"י בי"ד סימן רכ"ח ופסקה שם בש"ע סעיף ל"ט. אבל להעריכו ושיעמוד בחיובו וכו' אבל אישתמיטתי' לשואל לסברתו והב"י הוא דכתב שם דף רע"ב ע"ד מאחר שהעתיק תשובת הרשב"א וזה לשונו ותיקון דבר זה שיאמר לו הריני וכו' ואם המלוה חושש שמא אחר שיאמר הריני כו' יצחק בו הלה ולא ירצה כו' נ"ל שתיקון דבר זה שיאמר לו הריני וכו' כאלו התקבלתי ע"מ לפורעני לזמן פלוני עכ"ל וא"כ בנ"ד כיון שביקש הנשבע מהקהל שירחיבו לו הזמן ונתרצו הנ"ל כאלו אמר הריני כו' כתיקון הב"י וכבר קלס התיקון הזה ר"מ אלשקאר והרב ר' אהרן נ' ששון בש"ת סימן ר"ל עיין שם שהתיקון נכון ואין מי שיחלוק עליו ואין לומר שבעינן שיאמר המלוה כאלו וכו' ומנ"ל שאם לא אמר שנאמר כאלו אמר הא ליתא נמי דודאי כיון שראינו שהנשבע ביקש מהמלוה והמלוה נתרצה לו לא בעינן שיאמר בפי' אלא אמרינן כאלו אמר הריני וכו' וכמו שפסקו שם הגדולים הנ"ל והוכיחו כן גם כן מש"ת ר' לוי ן' חביב סימן קל"ו ע"ש וקשה עלי להעתיק כי הם ת"ל בדפוס עמוד עליהם ותמצא. וכ"ש ששגג השואל בהבנתו להרשב"א זצ"ל כי כוונת הרשב"א הוא דלהאריך הזמן לא מהני והרי הוא בעונש שבועה הראשונה אם לא שיעלה התיקון הב"י ואז אין עליו עונש לזמן השבוע' וזה מבואר בב"י ובש"ת ר"ל ן' חביב ור"א ן' ששון הנ"ל וק"ל ופשוט. ובר מן דין הלא מצינו שהרא"ש בש"ת והובא שם בב"י ובטח"מ סימו ע"ב חלק אההיא דהרשב"א דהנשבע לפרוע לחבירו לזמן פלוני אעפ"י שעבר הזמן חייב מכח השבוע עיין שם וכן הוא מוכח וכתב בש"ת הרמב"ן סימן רנ"ט הנ"ל ממש כתשוב' הרמב"ן ודלא כהרשב"א שהביא הריב"ש סימן תנ"ח ובאמת שדברי תשובו' הנ"ל שבריב"ש אינם מובנים לי הלא בש"ת סימן רנ"ט הנ"ל