עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאמונת שמואל

אמונת שמואל סח

Emunat Shmuelr 68 · אמונת שמואל · free full Hebrew text

Open in the reader →

על דעתו להטריף בתוך הערקום מטעם חשש פסיק' צ"ה וכמ"ש הב"ח דודאי ליתא דוק בדבריו ותראה כי פי' הארכובה הוא קני"א ודו"ק היטיב והב"ח לרוב חיבתו ואהבת פירושו העתיק בל' הש"ד ובערקומא עצמה טריפה במקום שכתב בש"ד וארכובה עצמה טריפה ולהד"ם (חש)] חס] ליה להש"ד. והב"ח גרם בזה טעות לכל האחרונים הבאים אחריו אף שקצת משמע מדברי הט"ז כמ"ש מ"מ לא יכולתי לכוון אמיתת דעתו בזה כי לפעמים גם הוא נוטה מדרך האמת לפ"ד ונראה פשוט דהש"ד ס"ל ממש כפירש"י בצנא דאנקורי ובכל מקום שפי' צריך רבא בדיקה בצ"ה אנן אין בקיאין וכמ"ש אח"כ ומטרפינן אף בלא יצא לחוץ והיינו מהקני"א וקני"א עצמו בכלל עד מקום שצ"ה מגיע ליה ומזה הטעם נ"ל שפסק רש"ל ז"ל להכשיר בתוך הערקום כו' כי רש"י וש"ד ומהרי"ל ס"ל פי' הארכובה הוא הקני"א ולא הערקום והרא"ש ודעמי' ס"ל דהוא פי' ערקום ונוטה ספיקו להחמיר אבל הפוסקים הנ"ל לא ס"ל ואפשר אלו היה בידינו כעת ספר ים של שלמה למהרש"ל ממ"ס חולין היו מתבררין מתוכו כל הנ"ל וחבל על דאבדין כי נלקח מאתי הספרים שלי בעת אשר יד ה' נגעה בי בהיותי בק"ק לובלין במהפיכה ובשריפה אשר שרף ה' ומעתה אומר אף לפסק הרא"ש דמחמיר תוך הערקום מטעם נשבר העצם לרש"י ביצא לחוץ ולדידן אפי' בלא יצא מ"מ כבר הוכחנו דבין הערקום ובין ארכובה תחתונה כשר אפי' להרא"ש וא"כ בנדון דשאלה היה נראה להקל גם בעוף כי מאחר דאנן פסקינן ביתר רגל שהיא בארכובה תחתונה אפי' בתרנגולת כשירה עיי' ב"ח וכתב הב"ח הטעם מאחר דע"י הערקום והארכובה כשירה א"כ אף דאמרינן כל יתר כנטול דמי נקל בנחתך כו' הערקום והארכובה ובתרנגול' ס"ל ג"כ להכשיר בע"כ צריכים אנו לומר דגם שם אם ניטל הרגל או נחתך בין השוק וארכובה דכשירה כמו בבהמה וצריכים אנו לומר שהצ"ה של עוף מתחילין בקני"א ושלמטה עצם קטן המפסיק כמו ערקום בבהמה. ואם נחתך בתוכו טריפה אבל למטה תוך הפרק כשירה דא"כ לא מצאנו להב"י וב"ח ופרישה ידינו ורגלינו בב"ה להכשיר בתרנגלת ביתר למטה מהארכובה לסבר' הפוסקים דס"ל כניטל אותו אבר ממקומו וכבר האריך בס' ט"ז בזה ועלתה הסכמתו ג"כ להכשיר בזה ביתר. ועוד תדע דע"כ צ"ל דיש עצם כמו ערקום בעוף ודלא כס' ט"ז דהא לפי מה שהביא מע"ל וכל האחרונים עמו דרש"י ס"ל כהרא"ש דפי' ארכובה הוא ערקום בבהמה וגבי צנא דאנקור' היא עופו' כתב הרא"ש ע"ש רש"י כלשונו והעתקתי אלמא תוך הארכובה ולמעלה מהארכובה פי' (שנא דאנקורא היא עופי') וא"כ בע"כ להבנת' שלעופות ג"כ ארכובה שהיא ערקום ודאי לפי מ"ש לעיל אין ראי' אכן להבנת' הוא ראיה שאין להשיב עליה' בודאי אלו היינו אומרים (או') שאין לעופות ערקום ומיד מתחילים הצ"ה למטה בשוק ודאי היינו צריכין להחמיר משום שמא נפסקו צ"ה וכמ"ש בשם רש"י לעיל בבהמה. אם נחתך בי' הערקום והשוק דטריפה כי שם הוא התחלת צ"ה אכן ע"כ מדמכשרינן בית רגל מכח דס"ל דבדנחתך בי' הערקום דכשר והצ"ה מתחילין קצת בסוף השוק לקני"א בעוף והקני"א מונח כבוכנא באסית' תוך הארכובה התחתונה אין שם צ"ה והוה כמו ערקו' להרא"ש בבהמה דבתוכה טריפה אבל למטה ממנה בי' הפרק בין בוכנא לאסיתא היה נ"ל להכשיר בבירור דו"ק היטיב כנ"ל להלכה אבל למעשה בלא הפסד מרובה הייתי מיראי הוראה להטריף כי שמא אין עצם הערקום שייך בתרנגולת ואשריות' דידי לא הייתי סומך (אכן להטריף כי שמא אין עצם הערקום שייך בתרנגולת) ובאם שישרו דברי אלה בעיני מע"ל ויסכים מע"ל שהאמת אתי אכלינ' משופרי שופרא וקיים בנפשאי יגיע כפיך כי תאכל וכו' וידקדק רום מע"ל היטיב ובאם שישיב מע"ל עליהם יודיעני בקצרה ולא בארוכה כלל שלא יהיה עלי לטורח ואל יאריך כ"ת בדקדוקי' ותיזל בה' איפכא ונ"ל שהבקי בתרנגולין יראה שלמטה בשוק יש עצם קטן לבין המתפרק מקני"א והוא ניכר מאוד בתרנגולין הרכים הקטנים והוא כמו ערקום בבהמה כ"ז העליתי היום במצודתי ואם שגיתי אתי תלין משוגתי וה' יכפר על השגתי אשר בדברי האחרונים תיוה' ראיתי ויאמר לצרות ב"י די ולצרותי וכו' אהרן שמואל בן לא"א הקצין הר"ר ישראל ז"ל ה"ה מווילנא

שאלה מ' ילמדנו רבינו במאי דאתי קמן על עיר א' נתישבה ואח"כ הוקפה לדירה בחומה גדולה כדינה ועוד חריץ סביב לה שקורין בל"א שט"ט גר"אבין עמוק עשרה ורוחב ד' ומאיזה שנים ע"י רדיפת המים נהרסה החומה סביב להעיר ונעשה כמו פרצות יותר מרוחב עשרה והאבנים והעפר סביב לחומה נפלו אל הגראבין והנה לא ידעתי להתיר לטלטל תוך העיר בלא תיקון דהיינו צורת הפתח בכל פרצה ופרצה שהיא יתר מעשר אף שהעומד מרובה על הפרוץ כאשר מוסכם הוא בש"ס ובפוסקים וליכא מאן דפליג על המשנה שהי' יתר מיו"ד אסור ומפורש בבריתא פ"ק דעירובין דף ט"ז ויען כי הדבר קשה ליושבי העיר הזאת לעשות צורת הפתח בכל פרצה ואף כי מתייראים שלא יתקלקל העירוב תוך שבת וא"כ מה הועילו חכמים בתקנתא ולא שייך לומר הואיל והותר למקצת שבת הותר' לכל' כמו במבוי שניטלה קורותיו ולחיו בשבת דמאי דשרינן התם משום דמלבד הכשר לחי או קורה מותר לטלטל דאיירי בעיר שמוקפת