אמונת שמואל סז

עצם האמצעי נקרא רכובה עכ"ל לכאורה נראה מדבריו לסברתו דטשיעי"ך נקרא ארכובה כמ"ש כאן ובתשו' להדיא היכא דנשבר העצם תוך הטשי"עוך טריפה משום טעם נשבר העצם ויצא לחוץ אבל בשלא יצא לחוץ כשר מטעם נשבר העצם ומ"מ צריך בדיקת צ"ה הואיל מהם סמוכי' לטשי"ך וכמשמעות לשון הגמ' דלעיל בדיקה בצ"ה לסברת הרא"ש בפרש"י שהוא בטשי"ך עצמה ולא יצא לחוץ דכשירה אחר בדיקת צ"ה וכזה הבינו כל האחרונים יעיין מע"ל בספריהם והביא' גם מע"ל בתשובה הנ"ל ואני לא כן עמדי ולבבי לא כן יחשוב וחלילה לומר לסברת רש"י שאם נשבר בתוך הטשי"ך שיהא מצריך בדיקה בצ"ה משום חשש שכתבו האחרוני' שהרי כתב רש"י דף ע"ו ע"א ד"ה דעלוי ערקומא כו' והאי שעורא נפיש מכלהו שמתחיל מיד מן הערקום ולמעלה והוא למטה סוף העצם האמצעי ואם נחתך בין העצם האמצעי לאותו ערקום עד כאן לשונו הרי דאם נחתך בתוך הערקום תו ליכא חשש בדיקה דצ"ה וכשירה בלא בדיקה ואחד מן האחרונים דחק עצמו דרש"י מלתא דפסיקא נקט דכה"ג טריפה בלא בדיקה אבל תוך ערקום לפעמי' כשירה אחר בדיקה דזה דוחק גם לשון הש"ס מוכח דערקום גופא לא תציתו ליה ומשמע דכשירה על ערקומ' בכל ענין ואפי' למעלה א"צ בדיקה כשנחתך בתוך הערקום ועוד יעיין המעיין בל' רש"י דף נ"ז גבי צנא דאנקורי וז"ל שנשתברו רגליהם בארכובא למטה או למעלה מארכובא ואין העצם יוצא לחוץ וכו' והנה הרא"ש בהעתק ל' רש"י השמיט תיבת למטה ע"ש ול"נ ברור דרש"י ס"ל דארכובה הוא עצם הכולי' שקורין קני"א ודלא (כפירש"י) [כפי' הרא"ש] ושם הם התחלת צ"ה וכתב רש"י דמטעם שבירת העצם לא טריף רבא כיון דלא יצא לחוץ והשבר הי' בקני"א גופא ובקצתן למעלה מהקני"א עד מקום שמתפשטין צ"ה ולכך בדיק רבא בצ"ה וכתב שם רש"י דהיינו בי"ו חוטין והוא שפולו של עצם השוק סמוך לארכובא עכ"ל הרי מבואר דאם היה השבר למטה מהקנ"יא אפי' ביצא לחוץ לא הי' טריפה זה נ"ל ברור בפרש"י ואעפ"כ הוכחת הרא"ש הי' נכונה דעכ"פ מוכח בפרש"י לשיטתו דארכובא שקורין קני"א דינו בשבירה כמו בעצם שלמעלה הימנו שהיתה נטרפה אפי' בלא פסיקת צ"ה כשיצא לחוץ וא"כ מוכחן (דס"ד) [דס"ל] דדיוק' דרישא דוקא א"כ גם לשיטת הרא"ש דס"ל דארכובה עצמו היא הטשי"ך שלמטה מהקני"א ג"כ דינו כשביר' עצם ויצא לחוץ למעלה מהטשי"ך וטריפה ולא מפסיקת צ"ה אלא מטעם שבירת עצם ולפ"ז לשיטתו האי צנא דאנקורי שלא יצא העצם לחוץ מיירי שנשברה העופות ולא יצא לחוץ במקום צ"ה דהיינו מהתחלת השוק שעל הערקומא ולא בערקום ודו"ק היטב כי הוא לפענ"ד האמת הברור בדעת רש"י והרא"ש ומהשתא לסברת הרא"ש טריפה תוך הערקום מטעם נשבר העצם וכמ"ש ודלא כדעת ר"י בן חביב ומור"ם וכבר השיגו עליהם כל האחרונים ואני אביא ראי' לזה דאי כדברי ר"י ב"ח דהבין דספיקא דהרא"ש הוא אתוך הפרק שבין הערקום והשוק מה לו להביא ראי' לזה מדברי רש"י דגבי צנא דאינקורי הלא בדף ע"ו מטריף רש"י להדיא משום צ"ה והעתקתיו לעיל אלא ע"כ אתוך ערקום קאי ספיק' דהרא"ש ודו"ק ומהתימה שלא הרגישו האחרונים בזה עליו ושכן מוכח להדיא מדברי הטור (גם) [גבי] יתרת רגל וכמ"ש הב"י לתי' השני והסכים הב"ח והפרישה עמו עיי' עליהם כי הוא ברור (על) [עי'] מ"ש הטור ולכ"מ שהי' מחובר' שם בין במקום צ"ה או למטה מהן ע"ש ב"י וב"ח ועכ"פ להרא"ש ספיקא דידי' לחומרא מכח קושי' דקשי' דיוקא דרישא וסיפא ומפרש דרכובה היא הטשי"ך ומהתחלת למטה המינה כשירה ומהתחלת הטשי"ך ולמעלה טריפה כשיצא לחוץ לסברת רש"י וסייעתו מוכח מזה דאם נחתך עד הערקום ובין ארכובה נחברת ע"ד הרא"ש הוא כשירה ודוקא בתוך הטשי"ך ס"ל דטריפה דאי ס"ל להחמיר גם שם מספיקא א"כ אכתי לא פשיט ספיקא דידי' אף שארכובה היא הטשי"ך וערקום אם נחתך בין הערקום אלא בע"כ ס"ל דזה פשיטא דכשר ולכך פסקינן ביתרת רגל למטה מן ארכובה דכשירה אף למאן דס"ל דכל יתרת כנטול דמי' אותו אבר כולו וכן כתב הב"ח להדיא על דברי הטור הנ"ל וכן פי' ב"י ועיין פרישה וזה מבואר ומוכח מאוד למבין בדברי הרא"ש ושגגה גדולה היא לבעל הט"ז להחמיר כסברת להרא"ש בנחתך בין הערקום לבי' ארכובה תחתונה ושארי' ליה מארי' לא זו הדרך ולא זו העיר ומעתה נ"ל ברור דגם דברי בעל ש"ד והעתיק בלשונו מהרי"ל בהלכותיו או בהג"ה מרדכי שניות ע"ש מתפרשי' בשיטת רש"י שכתבתי ולא כמו שהבינו דבריו האחרונים ותלי ביה בוקי סריקי שמטריף תוך הארכובה הטשי"ך אפי' לא יצא לחוץ משום חשש פסיק' צ"ה דהא ליתא וז"ל כלל פ"ו (ס"ג) שג' [עצמות יש בידך אותו עצם שהוא מן הארכובה ולמעלה שקורין שענקי"ל אצל הרגל אפי' נחתך לגמרי כשירה וארכובה עצמה טריפה פי' קני"א ודו"ק שיש לחוש שמא נפסק אחד מהגידין כו' וטריפה אפי' לא נשבר העצם ויצא לחוץ ולמעלה מן הארכובה עד כדי רוחב גודל בעצם האמצעי ר"ל אורך צ"ה בדקה דין ארכובה וצ"ה ובשו' הגדול היא צ"ה עד ד' אצבעות ור"ל דינו ג"כ דאף אם נשבר העצם באותו אורך שיעור צ"ה ולא לחוץ טריפה וטעם דהיינו צריכים לבדוק בצ"ה ואין אנו בקיאין ומשם ולמעלה כל אורך עם האמצעי נוהג בו דין אחר כו' יצא לחוץ כו' עכ"ל עם תו' ביאורי' לפענ"ד אבל מעולם לא עלתה