אמונת שמואל סא

אפי' בנקוב רוב עור החיצון למה לא אמרינן סופו ינקוב ועוד ק"ל אקולא שמיקל ומדמה אותו לחולה כמו שכתבו התו' דלמא יש חילוק גדול מן חולי סתם שהוא מן השמים ובין חולה שבא ע"י האדם שמלעיט האווזא רב ובוקר וצהרים ומצער לאווזא בכל פעם ואין סופה להתרפאות וכמו זה מצינו בריאה שצמקה מחמת ב"א וריפה ואם בידי שמים כשירה ועל כל הדיעות שם מאחר שנקיבת הוושט הוא שכיח יותר מסירכת ריאה ליחוש שמא שחט במקום הנקב ואין להאריך סורות לאדוני באיזה מקומן שנמצאו דברים אלו והי' שלום מא"ה ממני הקטן שבתלמידי' מאיר בהר"ר אשר הלוי ז"ל מק"ק פירדא

תשובה בדבר השאלה אשר שאל רום מעלת כת"ר כהוגן בדבר אוזות המלעיטים יקב קרום הפנימי וקצת ניכר מבפנים במקום החיצון קבל רום מע"ל תשובה כתבו התוס' בחולין דף נ"ח ד"ה אתא כי ממסמא קועי' כו' פי' ריב"א דלא ס"ל רש"י דיש לנקב בדיקה מבחוץ וז"ל ועוד אמרינן ב' ורות כו' ניקב זה בלא זה כשר וכשניקב הפנימי היכי עינן אי ניקב חיצון אם לאו דאין לו בדיקה מבחוץ צפי' לענין נקב ודוחק לומר כגון שניקב הפנימי מחמת זונ' ובחיצון אינו ניכר שום חולי עכ"ל ועפ"ז העתיק עור"ם ז"ל בהג"ה סעיף ד' וכל זה כו' אבל אם יש חוש כו' רק הפנימי טריפה דחיישינן כו' והקושי' נופלת בדברי הרב הוא מה שנתעורר עליו הרב בס' דלפי מאי דהכריע מור"ם ז"ל בסעיף ט' בהג"ה "ל ונהוג להקל בישב לו קוץ אם בוושט אי' ניקב שני צדדין ואין קורט דם מבחוץ ויש לדקדק כו' עכ"ל מבואר להדי' דאף דנקב עור הפנימי כיון שאין ניקב ור החיצון ונקב ע"י קוץ כשר דהלעטה היא כקוץ אפ"ה מכשירין ואין חוששין שמא הבריא וניקב עור חיצון וכעולא וכדעת ראב"ן והרא"ש והדברים סותרים זא"ז שנית יש לעיין בדין הנ"ל שבסעיף ד' והוא לפי מה דקי"ל כדעת ס' אוהל מועד בסי' מ"ט סעיף ד' קורקבן שאם א"י אם הנקב הוא בעור החיצון מחמת חולי או קוץ דמכשרינן והוא ס"ס ספק מחמת מכה את"ל מחמת קוץ שמא לא נקבו איברי' הפנימי' א"כ מה לא הכשירו התו' והרא"ש ומור"ם בוושט מטעם ע"ס ספק נעשה הנקב מחמת חולי ואת"ל מחמת קוץ שמא לא ניקב עור החיצון וקושיא זו מצאתי אח"כ בספ' ו"ז כמדומה שמכח זה פסק לחומר' דלא כהש"ע אכן יישב כל הנ"ל נלע"ד דהכל הוא אמת וברור ויציב ול"ק לל ובתחילה אתרץ קושי' הב' והוא דנ"ל דשגג בעל ט"ז בהשגתו בזה ולא דמי כלל למ"ש בסי' ל"ב דבעינן דוקא בידוע שהוא מחמת חולי ולא מכשרינן ופי' בספיקא שאני התם דליכא בחיצון בדיקה כלל לדעת רש"י בפי' הש"ס ושט אין לו בדיקה מבחוץ א"כ מקרי לדעת רש"י ודאי טריפה דא"א לבדוק כלל וטריפה לדעת רבא דלא מכשר בשום אופן כ"א ע"י בדיקה וא"א לבדוק מבחוץ משא"כ באיברי' הפנימים בימי חכמי הש"ס הי' בדיקה מועלת אלא דאנן מחמת חסרון שלנו מסופקי' ונחשב לספק והוה ספק ספיקא ותדע דהתם כתבו התו' ומור"ם ורא"ש וז"ל ודוחק לומר שנקב עור הפנימי ובחיצון אינו ניכר שום חולי וכן הוא לשון הב"י בהעתקת דבריהם משמע דבעינן לתקן שלא יהא שום ריעותא בחיצון אף דודאי נעשה ע"י חולי לא מכשרינן אלא בבדיקת חיצון ואלו בקורקבן לא הזכירו בזה כלל שום בדיק' בחולי אלא הדבר ברור דבוושט אפי' בניקב עור הפנימי מחמת חולי וכ"ש מחמת קוץ דצריך לבדוק בעור החיצון בחולי ובנקב מטרפינן ולא מועיל לו בדיקה והוה כאלו אנו רואין נקב בפועל וכאלו בדקוהו וראינו נקב כי אין לו בדיקה כלל והריעותא נולד' מחיי' ועומדת בחזקת אסור ולא מקרי כלל ספק ודו"ק היטיב כי הוא ברור ומעתה נבא ליישב הקושי' הא' והוא מדברי התוס' מבוארים דבעי לידע בודאי שהנקב נעשה מחמת חולי בפנימי דאי יש לחוש שנעשה בעור הפנימי ע"י קוץ יש לנו לחוש להדיעות דס"ל שיטת רש"י בנקב ויש לחוש שהקוץ נקבה מחיים מבחוץ וניקב החיצון ואח"כ הפנימי יבזה אסור לכ"ע אפי' למאן דפסק כעולא וראב"ן דיש לספק שמא ניקב מבחוץ ב' הקרומין אבל כשהקוץ תחוב מבפנים בודאי וניקב עור הפנימי כגון ע"י הלעטה דודאי ניקב הפנימי תחילה ואח"כ יש לחוש שמא הבריא לב' הפירושי' זה תלי' בפלוגת' הפוסקים כעולא או לאו דלהראב"ן והרא"ש דאין חוששין אפי' ניקב הפנימי וא"צ בדיקה כלל בעור החיצון אפי' כשיש קורט דם בפנים אם אין מבחוץ דלא חיישינן שמא הבריא משא"כ להפי' דלא כעולא דחוששין לספק דרוסה והיא דעת התו' יש להטריף כה"ג וחוששין שמא הבריא ואפי' לא נמצא נקב כלל בחיצון כאידך פי' דפי' דחיישינן שמא נתרפא והנה מור"ם ז"ל אף שפסק כשיטת התו' דקדק בלשונו וכתב אבל אם יש לחוש שניקב ע"י קוץ כו' ור"ל דחיישינן שמא ניקב בקוץ מחיים מבחוץ תחלה ואח"כ ניקב הפנימי ובספק כזה יש להטריף וזה ג"כ לא מקרי ספק כיון דאין לו בדיקה מבחוץ בודאי לדעת רבא בש"ס משא"כ בסעיף ט' דהנקב ע"י קוץ הוא בידוע דנעשה מבפני' כמאמר ל' הש"ס ישב לה קוץ בושט כו' ופירש כגון שאכלה קוץ ונחשב כו' או ע"י הלעטה דידן הכריע לפסוק כדעת ראב"ן ורא"ש דאין חוששין וא"צ בדיקה כלל וכשר בכל ענין הכלל העולה דלעולם איירי בחשש שיש לחוש שמא ניקב הקוץ מבחוץ תחילה ובסעי' ט' איירי דידעינן בודאי שניקב הקוץ מבפני' תחיל'