אמונת שמואל נט

בה אפי' גיטא לא בעי' הוא לפי המסקנ' דאזלי' כרב אסי דמתניתין איירי דוק' בלא הכיר ומשום מקח טעות ואם כן ליכ' שום חולק כלל אהרמב"ם וביותר קשה בש"ע דהבי' ממש וי"א חולקים ולפי העיון היטב ליכ' פלוגת' כלל יעוין היטב דהרמב"ם פסק הדין אליב' דהלכת' דנפסק בגמ' הלכת' כרבא ובודאי בעי לרבא גיטא אפי' בלא הכיר בה רק תו' כתבו זה לפי ה"א בסוגי' דאזיל כרב אסי וצ' היטב. אבל היותר פשוט לאמת נ"ל דהרמב"ם לא קאי רק אדין הכיר בה דומי' דסריס ומדין לא הכיר בה לא איירי כלל דסמך אדין הנ"ל שדומה לשארי מומין דנמצאו בה מומין מקודשת מספק וא"כ מכ"ש דאין מחלוקת כלל בינייהו דהרמב"ם איירי בודאי הכיר וכן בדין כתובה איילוני' כשכתב איילוני' שהכיר כתב מכאן שקידש איילונית וכשרוצה לכתוב לא הכיר כתב לשון נמצ' איילונית ע"ש עד כאן לשון הרב וזה אשר השבתי עליו

תשובה קושי' הא' כבר הרגשתי וכתבתי כן בגליון ש"ע שלי והרב בעל נ"ץ לא עמד על דעתי בשעה שהקשיתי אותו ולכן השמיט בספרו. הקושי' הב' ג"כ ת"ל עמדתי עלי' וישבתי בקצרה בגליון ש"ע שלי דר"י איירי בשעה שמחזיר לה הכלי אומר לה שלכך מחזירה אדעת' שתתקדש אליו והוה כתבעה ותפיס אאגרא וכך מדויק לשון רי"ו שם להדי' ע"ש. וגם הר"ן מודה בזה והר"ן איירי כשאומר לה (או היה לו)בשעה שנתנ' לו לעשות השירים וכמשמעות הש"ס וכשנותן לה לא אמר אלא נתן לה אדעת דקידושין הראשונים ולא גילה דעתו שרוצה לתפוס לכך הכריע דלא מהני ודלא כב"ח ובאמת עכשיו לכבוד רום מעלתו עיינתי שנית בסוגי' בדין זה ומצאתי להרי"ט בביאורו למס' קידושין על הרי"ף ורא"ש וכתב שם באורך על דברי רש"י שמשמע מדבריו שצריך להחזיר לה השירי' אבל כשאינו מחזיר אינ' מקודשת מטעם שכר הפעולה שעשה פעולה חדשה הוא מטעם שבתחילת הסוגי' הבינו דפליגי במקדש במלוה וא"כ קשה קושי' המקשן מכלל דר"מ סבר אותו כו' אלא במאי מיקדשא כו' אבל לבסוף דמסיק דפליגי בישנו לשכירו' כו' או באומן קונה כו' יכול להיות דר"מ סבר אפי' לא נתן לה כלל אלא שמחזיק אצלו השירים מקודשת בשכר שעשה לה כלים מטעם כמו שחוק לפני ורקוד לפני כו' בהנאה שעשה לה פעול' וכלי חדש אשר לא היה לה עד עתה ורבנן ס"ל דהוא כמלוה ואינה מקודשת עד שיחזיר לה אותו ממון עצמו וכפשטי' דבריית' עד שיגיע כו'. ובזה מיושב קושי' הר"ן דס"ל דגם לרבנן מהני כשמחזיר לה כמו במשכון דידה וכאמה עברי' והאריך שם בזה הגם שאין דבריו שם נראי' בעיני דבר"ן דף צ"ט נסתרו דבריו בדעת המקשן דסבר דפליגי באומן קונה כו' ואפ"ה סביר' ליה דעד שמגיע ממון אחר מטעם קושי' המקשן גם מה שהביא דברי תוס' שם ר"י ד"ה ואבעית אימא כו' אינו מוכרח כלל דודאי גם לדבריהם צריך להחזיר כשמואל השכירות ע"ש ד"ה אלא במאי כו' מ"מ הרב בחכמתו הביא הסוגי' כרבו של רי"ו וכ"ש לפי מה שפירשתי א"ש ושלום ביניהם ובאמת שראי' הר"ן מהא דפ' האומנין הוא תמוה בעיני ואינני רוצה להאריך בזה כי הסוגי' בדיני' אלו היא חמורה מאוד ויש לי כמה גוילין דספיקות בסוגי' זו בדברי הפוסקים ז"ל ודינן

תשובה אמה שנתקשה למעל' בדין מקדש פחות מש"פ ובעל כו' הא אפילו בלא בעל מקודשת מספק מדשמואל דחיישינן שמא שוה פרוטה במדי והאריך מעל' בזה אמינא דנפל מעל' ברברוות' ולא עיין כלל בטור בסוף סימן ל"א מה שכתב בשם הרמ"ה וזה לשונו ודוק' דקדיש בכספא אבל קדיש במידי אחרינ' דיקיר וזיל כו' והדבר פשוט דהא דחיישינן לחששא דשמואל דשמא ש"פ במדי היינו כשקידש באוכל או בשוה כסף ששוה פחות מש"פ אבל אם קדשה בכסף פחות מחצי שעורה שהיא פרוטה דודאי אין כאן קידושין כלל אפי' לשמואל דהתורה הקפידה בכסף שיהא שוה פרוטה ושמואל חידש באוכלי' וכלים דשמא הוא ש"פ ותדע דאל"כ למה לא הקשה מעל' אמתני' דקידושין וכן מי שקידש פחות מש"פ ושלח סבלונת דאין חוששין אפי' מספק וכמ"ש הטור וכל הפוסקי' והלא ניחוש לספק קידושין מדשמואל אלא ודאי בכסף מודה שמואל וכדעת הרמ"ה והוא פשוט בעיני אלא לכבוד השואל פשפשתי בספרים ומצאתי בדברי הרב ב"י בס' בדק הבית סוף סי' ל שכתב כן להדי' וכן פי' הרב מהרו"ך בפרישה סי' ל"א סעיף ד' ע"ש ובש"ע סי' ל"א סעיף ט' דקדק וכתב קדשה בכסף ובפחות מש"פ כו' ועוד דמי הגיד למר שהב"י שם פסק בש"ע כדעת הרמב"ם שבב"י והרי סיים שם בלשונו צריכה גט שודאי בעל לשם קידושין והוא לשון הרא"ש והטור אלא שמור"ם בהג"ה סי' כ"ח סעיף ט"ז ס"ל דמקודשת מספק ולכן דקדק שם מור"ם בלשונו וה"ה אם קידש בפחות מפרוט' כו' ולא כתב מש"פ כי אכסף קאי והספק הוא משום בעל ולא משום דשמואל והאריכות בזה הוא למותר ושרי לי' מארי' לרום מע"ל

תשובה אמה שכתב בסי' ל"ח אמ"ש הרא"ש דצריך שיהא התנאי בד"א כו' הנה אעתיק לרום מע"ל מ"ש בגיליון טא"ה שלי בשם הרב ר"י טייצאק בס' שארית יהודה להטא"ה ומשם יתרחב ויתפשטו כל הקמטין וז"ל הרב בפי' תנאי בד"א ומעשה בד"א נראה מפשט דברי רש"י בפ' מי שאחזו דהיינו שצריך שיהא תנאי מובדל מהמעש' כגון אם יעברו דהתנאי