אמונת שמואל מט

שפקפק במה שלא ראתה בווסתה כדרך שאר ראיות יפה כח מע"ל שאין לחוש לזה דאמרינן אורח בזמנו בא דמיעוטי דמיעוטי דנשים הם רואי' מחמת תשמיש כמ"ש הב"י בסוף סי' בבתולה וחזקה עדיפי ממיעוטי עכ"פ והוא ברור

ואגב אודיע לכת"ר שבנ"ד אין לחלק ולהקל שתשמש בליל שני שאחר טבילתה כיון דלא קבעה אלא בליל טבילתה ואם כן נימא שתפריש אותה עונה ותשמש לאחר אותה עונה ויש מקום לטעות בדברי הש"ע סי' קפ"ז שכתב וז"ל הרואה דם מחמת תשמיש וכו' כגון אם ראתה פעם אחד או פעמים בליל של טבילתה כשהגיע טבילה אחרת ליל של טבילת' צריכא לפרוש וכו' ומשמע דאפי' בג"פ אינה חוששת כ"א ליל טבילתה וכך הבין בס' ט"ז ס"ק י"ד ע"ש והוא טעות מפורסם לענ"ד דמי הגיד להרב ב"י ולנו הנביאות דתיחוש לילה הראשונה דווקא ולא לביאה ראשונה יהי' באיזה לילה שיהי' והיאך יתיר הרב לשמש עמה דילמא ההיא איתתא צריכא לחשוש לביאה ראשונה דכיון שהוחזק' לראות ג' ראיות אין בידינו להתיר לשמש עמה אפי' שלא בליל טבילתה ביאה הא' וודאי אם לא יכול לשמש אפי' בליל טבילתה כיון שהוסת אינו ליום ידוע אלא מחמת הסיבה של תשמיש וכ"כ בס' ט"ז עצמו ס"ק ט"ז ומותר לשמש עם בעל דמנ"ל לומר שהיא רואה מחמת ליל טבילתה ולא מחמת ביאה ראשונה לחוד ובע"כ בדברי הש"ע יש ט"ס וכצ"ל הרואה דם וכו' כגון אם ראתה פעם אחד או פעמיים בליל שני של טביל' וכו' וכך מוכח הל' של דלגי' הש"ע שלפנינו ה"ל לכתוב בליל טבילתה טבילה אחרת לליל שני של וכו' וא"צ לחדש ליל שני של טבילתה וכך הם דברי הג"ה מיימוני' בפ"ד מהל' א"ב והובא בב"י וכך מצאתי להדי' בש"ע דפוס וויניציאה הנדפס בשנת שכ"ו בלי הגהות מוהר"ם ובזה דבריו מבוארים שמיירי שאחר הטבילה בלילה אינו רואה ובליל שני' רואה וא"כ כיון דקבע' פעם אחד צריכא לחוש לליל שני בטבילה ב' כנ"ל והוא ברור וכל האחרונים לא שתו לבם לזה להגיהו ולא דקדקו אחר דברי הרב בזה ומקום הניחו לי וכו' וא"כ בנ"ד אין חילוק באם שתקבע ח"ו בפעם הרביעי ג"כ אז אין לה שום היתר עד שתבדוק וכנ"ל ובזה אני אהי' סניף לדעת כת"ר להתירה עוד לטבול ולשמש ואעפ"כ אינני מחליט בהחלט באם שתראה עוד ח"ו עוד הפעם אולי אתישב עוד ואודיע למע"ל כת"ר שהאשה הנ"ל באה אלי קודם ביאת כתב של כת"ר והציע' דבריה לפני זוגתי תי' שלפי דעתה שהבינה עכשיו כשנישאת לבעל הב' שלמפרע בעל הא' לא שימש עמה כדרך כל הארץ רק הי' דש מבחוץ ולא הוה לו כח גבורת איש וישען על ביתו והיא לא הבינה עד עכשיו ושבעלה הב' יעיד לה ע"ד שפתחה הי' סתום ולא פתח פתוח כשאר בעולות אלא כדרך הבתולות ורוצה לתלות כל ראיות בדם בתולים ואני לא רציתי להזדקק לדברי' הנ"ל כלל עד שיבא דברי כ"ת אלי בכן על כת"ר לחקור ולדרוש על כל הנ"ל ולמה העלימה כל הנ"ל מכת"ר וכאן מעידין לה כמה נשים שאמרה בשעת אלמנותה שלא בא עליה בעלה כלל כדרך כל הארץ וכמו שלא הי' לה בעל וכל זה תוכל להתברר גם כן ע"י בעלה השני כי הי' בקי בפתח פתוח או סתום מאחר שהי' נשוי ואפי' בחור הי' נאמן עד"ז לומר שפתחה הי' סתום כבתולה ולא מהימן כ"א לומר פתח' פתוח כעובדא מברכת' חביטא ליה וכו' וכל זה יש לחקור ולדרוש אצל הבעל ואצלה כי הן נאמנים על עצמה בזה אף שהוא דבר זר בעיני העולם גם בעיני יפלא מ"מ הואיל וקשה הגירושין כמו שאמר ריצב"א ויכול להיות שהאמת אתה והקולר תלוי בצוואריהם עד זמן שדרך הבתולות לפסוק כמבואר בש"ת פדווא"י ומשאת בנימין הנ"ל ואם יתחדש בזה למר נא יודיעני ועכ"פ כשתראה ח"ו בטבילה ד' יודיעני עוד מע"ל ואל רם ונשא יברכך יאר ישא. וכסא דמר ירומם ויתנשא. האוהב נאמן הטרוד אהרן שמואל בלא"א הר"ר ישראל ז"ל ה"ה קאיידנבאר מווילנא: וזו אגרת השני מהרב מהר"ר שמשון הנ"ל שמואל בקוראי שמו ויאמר הנני הלכת' באיסורי כרב ושמואל בדיני חכמתו תאיר פניו כארגמן ותולעת שני ה"ה הרב הגדול רבן של בני הגולה. נ"י פ"ה ע"ה אב"ד ור"מ כמוהר"ר אהרן שמואל נר"ו אשרי יולדתו והורו מרוב טרדת הציבור אשר לע"ע מוטל עלי לא אוכל להשיב לרבינו כראוי מפני הכבוד וביותר לשאת וליתן בדברי הלכה ודינים במ"ש לי. ומה לו לחוח אל הארז אשר בלבנון גם למה אטריח את הצדיק בתיבות הרבה שלא לצורך וכל כי האי שקלא וטריא למה לי כי הני מילין אין צריכין שאלה עוד בההיא איתתא מיום שהתרתי לה לטבול על פי הסכמת מר שוב לא ראתה עוד מחמת תשמיש כמקדם והנה הדבר פשוט כמו שהביא מהרמא"י בהג"ה בי"ד סי' קפ"ז כל מקום שצריכה בדיקה אם עברה ושמשה ולא ראתה מותרת לו וביותר בנ"ד ששרינן לה לכתחילה לטבול והדברי' ברורים והאריכות למותר אך ורק באתי כמתנצל לפני הוד רום כת"ר על הדברים תמוהים דקא חזי שכתב בא"ב התימה לתמ"ה אדם למה נאמר אצל [כ"ת[ מה שלא אמר' בפני ולא נאמר כי טוב בזכיות הראשונות ולמה העלימה האשה דבריה אצלי מה שאמרה בפני זוגת' הרבני' תי' שלפי דעת' הית' בתולה כשנשאת לבעל הב' ויהי כראותי ושמעי את זאת יותר מהמה יפלא בה הפלא ופלא כי בוודאי אם היא היתה אומרת לפני וביותר אשר שאלתי לבעלה והדבר יוכל להתברר קצת על פיו בוודאי הי' המה