אמונת שמואל לט

כמר ראובן הנ"ל הם לש"ש בל יצא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו גם אמר באם יזכיהו ה' לקיים עצתו ומחשבתו דעת שפתיו ברור ימללו קודם פטירתו יצוה אל ביתו לעניי' א"י ולתלמוד תורה וכיוצא בהם לעשות ק בממונו ואם לא יתוקן הדבר הזה נמצאו כל דבריו בטילין ע"כ יורני מורה דעת למצוא דרך ע"פ ההיתר האופנים הנ"ל ע"כ לשון השאלה ששאל החכם כמהר"ר דוד משטיינ"בך יצ"ו

תשובה להרב כמהר"ר דוד הנ"ל ויה"י דו"ד לכל דרכיו משכיל וה' עמו הרב נ"י פ"ה כמהור"ר דוד משטיינבך יצ"ו דברי פי חכם תן האירו אל עבר פני ופתח דברי' יאירו בדברי חכמה ותחיל' דינו על דברי תורה לשאת ולתת בדברי הלכה ולעמוד בהם על דעתי הקלוש' אף שכל רז לא אנס ליה מ"מ הראה ענותנותו הגדול' לברר הלכה כשמל' כי היכי דלמטי שיב' מכשור' ואני ד"ת לא ידענו מ"מ להפיק רצון השואל מדעת כדעת של תורה אודיע לו הנלע"ד ואם יטבו דברי בעיני כת"ר יסמוך מעלתו עליהם כיתד שלא תמוט וה' יורני וינחיני בדרך אמת לדון דין אמת לאמתו וזה החלי בע"ה. ואלה דברי דוד וז"ל בדבר ראובן אשר כל ימיו כו' והנה קרה מקרה בלתי טהור בשאול בן דינה בת ראובן הקדיח תבשילו כו' ואין לו חלק ונחלה בנכסי זקינו מחמת אמו וכו' אבל בנמוסיהן ברת וברא ירשו כחדא כו' ואין לי שום תקנה להעביר משאול נחלתו אף בדיניהם כ"א יכתוב נכסיו לראובן בנו ויעלה הענין בעש"ג שקורין איין ז"ץ וכו' ואז יכול לעשות בדיננו ככל אות נפשו וכו' וראובן זה בא לצאת י"ש שלא יספרו אחרי מטתו שנתייקר שם ע"ז ע"י ועתה יורני אי מותר לעשות האופן הנ"ל או לא זו תורף דברי מע"ל והנלע"ד דשאלת חכם חצי תשובה דדבר ברור הוא להתיר' דטעם דנתייקר שם ע"ז לא שייך אלא בדין שדנין לפניהם אף שדנין כדיננו אבל במה שנתן או מוכר לאחר ועושה שטר העולה בערכאות ש"ג או הודאה בהא לא שייך מייקר שם ע"ז והם כשירים כדאיתא בגיטין פ"ק ובטור ח"מ ואין בהם שום חשש אלא דאזיל גוי ומודה לע"ז כדאיתא במס' ע"ז (דף י"ג ע"א) ומשם מוכח דבנ"ד שרי' דגרסי' הת' הולכים ליריד ש"ג ולוקחי' מהם עבדים ושפחות כו' ובתים כו' וכותב ומעל' בערכאות שלהם מפני שהוא כמציל מידם ופירש"י ומעל' בערכאות שלהם מקום גדוליהם ושופטיהם ומעל' שטרות לפניהם לחתו' ואעפ"י שכבוד ותפארת הי' להם ואיכא למימר דאזיל ומודה שהוא כמציל מידם שמתוך כך יהי' לו עדים ומסייעי' להציל מן העוררין עכ"ל א"כ הרי מבואר להדי' דהתירו לו לכתחיל' לילך על היריד ופי' הרא"ש אפי' ביום איד שלהם ולקנות מהם ואח"כ התירו לו כדי להציל מיד המעוררין להעלות בערכאותיהם (ח"ו) [ק"ו] דשרי להציל ממון שהוא כבר בידו שלא יבואו לידי מומר שלא כדין ע"י ערכותיהם ועוד שהתו' בגיטין דף מ"ד ע"א ד"ה וכותב ומעל' וכו' הקשו אפרש"י דשטרות העולים בעש"ג שרינן בי' לכתחיל' בין דעבד ותי' בשם ר"ת דהאיסור הוא כמקיים המקח למכור בית בא"י לגוי ובע"ז מקיים המקח לע"ז ומהנה אותו ומתפרסם הדבר ואפ"ה שרי עכ"ל וכאן בנ"ד הפרסום הוא תועלת ועוד שהרי עיקור איסור הוא דלא ליזול גוי הדיין ויודה לע"ז כמו שפירש"י וכאן בנ"ד אם לא יציל וירשו המומר ח"ו ילך המומר ויודה לע"ז א"כ פשוט דשרי להציל שלא יבא לידו אף דעביד קצת איסור קל דלעולם לא ינצל מאיסור קל וגדול' מזו התיר הרמב"ם במומר שהוא יורש דאורייתא להפקיע ממנו הירוש' בכל טצדקי דאיפשר למיעבד כ"ש במומר זה שאינו יורשה כלל ע"פ תורתינו הקדוש' ולא שייך כאן לומר וכי אומרים לו לאדם חטוא כדי שיזכ' חבירך וכדאיתא בפ"ק דשבת (בהא דהדברים) דאין חבירו עוש' איסור קל כדי להציל חבירו מעונש חמור ואם כן הכי נמי נימא דאין לראובן לעשות איסור קל כדי שיזכ' שמעון ושאר יורשים בממון ולא המומר הא כבר כתבו התוס' שם דהיכא דהוא יגרום האיסור על ידו שרי' לי' לעשות איסור קל שלא יגרום לחבירו איסור חמור וה"נ דכוותי' שהוא יגרום האיסור ומזכ' לעצמו ג"כ גם היכא דלא פשע חבירו שרי לי' לעשות וכמ"ש התו' לשם גם בל"ה לפי' הצעת השאלה שבדעת ראובן לצוות לעשות בממונו משפט וצדק' וזה לא יכול לעשות אלא ע"י אופן הנ"ל פשיטא דשרי לי' לעשות איסורא זוטא הנ"ל ודמי ממש להא שהתירו שם בגמ' לטמא עצמו בבית הפרס דרבנן לישא אשה וללמוד תורה אפי' היכא שמוצא ללמוד לר' יוסי וה"ה בנ"ד דק"ו דשרי לילך להודות בעש"ג כדי להציל ממונו אחר מותו שיעש' בהן צדקה ולהצילו מיד המומר ועוד דהמומרים דינן כמוסרים שמורידין ולא מעלין ובמסור אמרינ' ס"פ הגוזל בתרא דאיכא למ"ד דממונו מותר לאבדו ביד ואפי' למאי דקי"ל דאסור לאבדו היינו משום יכין רשע וכו' ואם כן במומר דלא שייך זה גם דאין דינו מד"ת ליורשה מחמת אמו הרי דהי' מותר לאבדו ביד ק"ו מגופו דמורידין א"כ פשיטא דמצוה להצילו שלא יבא לידו כדי שיאכל הלה בגיותו וחדי וכמ"ש במרדכי בכתובות פ"ק ע"ש והדבר הוא ברור כמעט שדבר שפתי' בזה הוא למחסור וק"ל הנלע"ד כתבתי הטרוד אהרן שמואל בהקצין הר"ר ישראל ז"ל ה"ה קאיידנבר מווילנא

שאלה יח יורנו מורה בדבר התרנגולים אשר נמצאו כמה פעמים בשליתן ביצים סרוחים ונקרשים שקורין גשוואלנ"י אייער מאיזה טעם