אמונת שמואל לו

נאמר זה בגמ' אלא מחשבה טומאת אוכלים דנכרי בטהור' משוי ליה אוכל אבל מ"מ להוציא מידי אמ"ה וודאי לא מוציא' והוי כנחיר' ומית' דעושה ניפול ושוב ראיתי למהר"ר אייזק שטיין בביאורי שהניח דברי הסמ"ג הנ"ל בצ"ע ונ"ל דליתנייה' לדברי מהרש"ל הנ"ל בתי' של הסמ"ג דא"כ הי' ישראל ג"כ חייב משום אמ"ה וצ"ע מ"מ ביררנו מדבריה' דכל הפוסקי' או רובן ס"ל דישראל ששחט בטוהור' (שלם) [שלו] דוודאי מציל' השחיט' מידי אמ"ה ושרי לב"נ אפי' במפרכס' וה"ה לאבר המדולדל ואפי' במקום שעושה טריפה ומותרת לב"נ ואפי' מדרבנן וא"כ ליכא איסורא למכור או ליתן לנכרי אחר השחיט' ודלא כמשמעות הסמ"ק סימן ר"א דאוס' אפי' באיסור אמ"ה של דרבנן מדרבנן להושיטו

עוד יש לצדד להקל בעוף ואפי' למכרו מחיים באבר המדולדל דהא הרמב"ם פסק דאין ב"נ נהרג על איסור אמ"ה דעוף ואף שהראב"ד השיגו וכך משמע דעת הסמ"ג לאוין סימן קל"ו גם להכ"מ שרצה להצילו קצת ממה שיש בו איסור דאוריית' לדבריו אלא שאינו נהרג ע"ש פ"ט דין י"א מ"מ נראה באבר המדולדל דבישראל אי' בו אלא מצו' פריש' בעוף אמרי' דכ"ע מודו דלב"נ שרי דלא לשוי' מחלוקת ופלוגתה רחוקה ואמרי' תמיד חד דרגא להקל אף להפוסקי' דמחמירי בעוף באבר הפורש מ"מ באבר המדולדל אפשר דמודו דשרי ועוד דבמגדול עוז כתב הטעם דבשר עוף לא מקרי בשר ואי' אמ"ה נוהג בב"נ בו כמו בשר בחלב לרע"ק אבל לישראל מקרי בשר כיון דדמו אסור אבר ובשר ג"כ אסור משא"כ לב"נ אוקמי שכמו קודם מ"ת שלא הי' מקרי בשר ואי' אמ"ה נוהג בו וא"כ כ"ש שיש להקל במדולדל לכ"ע אמנם יש לצדד ולהקל מהא דגרסי' בע"ז שם דלב"נ לא אסור להושיט אלא דקאי בתרי עברי דנהר' כו' וה"ה מלמכור לו בהמה (להקיפ') [להקרבה[ כשאין לו בהמה אחרת אבל כשיש לו אחרת שרי למוכרו לדעה זו (דמשום הקרבה וע"ש כשיש לו בהמ' אחרת) וכתב המרדכי שם דה"ה כשמוציא לקנו' דבר זה או אמ"ה במקום אחר דשרי ומוכרו (ודלא כהש"ג דמסתפק שם) וכך פסק מור"ם בי"ד סימן קנ"א סע"א בהג"ה ע"ש וא"כ הדבר ברור דכיון דהרבה בהמות יכול לקנו' כזו שנשבר אבר המדולדל בה אי' כאן איסור משום לפעלת"מ אע"ג דכתב מור"ם שם דיש מחמי' אין דבריו ברורי' וכמ"ש מחו' מהרש"ך בס' ש"ך עליו ע"ש אכן אי' ההית' הנ"ל ברור אצלי דא"כ למה אמרינן שם נ"מ היכא דיש לו בהמה אחרת ולא אמר דנ"מ היכ' דיכול לקנות בהמה אחרת וכי אי' בכל עיר א' שימכור בהמה או לבונה וא"כ יתבטל הדין של משנתינו אסור למכור להם וכיון דלא אשכחן בגמ' היחר' אחרינ' כי אם יש לו בהמה אחרת לא שרינן בגוונא אחרית' אף דיש לדחוק וליישב עוד יש להקל מאחר דעכשיו כשאני מוכרו או נותנו להגוי לית עלה שום איסור אמ"ה אלא אח כשתמות או ינחור יעשה ניפול וכמש"ל ולדידי' שר אפשר דל"ד למושיט כוס יין לנזיר אף דלדידי' שרי' מ התורה אסרו עליו כשיהי' נזיר אבל באיסור דשר לדידי' ואינו אסור אלא לב"נ שרי' לאשוטי ולא אמרינן בזה לפני עור לא תתן מכשול ואפי' בישראל מצינו דיבמות דב"ש הוי מודה לב"ה ולא נמנעו וכן בחולין חס לי' לאב' דליספי ליה איסור גבי נ"ט בר נ"ט ופלפלו הפוסקים אי צריך להגיד לו מה שהוא היתר לדידי' ולחבירו אסור כ"ש גבי ב"נ דשריא להושיטו מה שהוא שרי' לדידי' ובזה מיושב מה שהקשה בס' ש"ך על הרב הב"ח ופרישה וט"ז בס' ס"ב שכתבו דיש נ"מ דבטמאי' אי' אמ"ה נוהג ושרי' להושיטו לב"נ והקשה עליה' הרב הנ"ל דהא קי"ל דלב"נ אסור אף בטמא' ולמאי שכתבתי א"ש דלהושיט לישראל בטמאי' שרי' לב"נ כיון דלדידי' שרי' אינו מוזהר על לפעלת"מ והא דנקט בפרישה לישנא דמי איכא מידי דלישראל כו' אאיסור הושט' קאי ולא אאיסור אמ"ה בטמאי' לב"נ דוודאי ס"ל לאיסור וכרב גידל פ' ג"ה ולפ"ז נראה להתיר לרופא ישראל ליתן לגוי' זונה משקה שתשתה כדי להפיל ולהמית עוברה אף דס"ל ב"נ מצוו' על העוברים וישראל אינו מצוו' כדאי' פ"ד מיתות אף דהתו' כתבו שם ובחולין דף ל"ג דיש איסור בדבר מ"מ אי' בו מית' לישראל ושרי בעוברי' וליכא כאן משום לפעלת"מ כיון דהאי איסור לדידי' שרי בעוברי' שאין בו איסור דאורייתא אלא קצת איסור דרבנן דהא שרינן לכתחיל' בחי' ודוחי' נפש מפני נפש כשלא הוציא עובר את ראשו א"כ ליכא שום איסור בהושט' לגוי אף שהי' מצוו' על העוברי' כנ"ל אכן כמדומה ראיתי פילפול בזה בחלק א' לש"ת ר"י מטראני הנדפסי' בתורגמ' ולא ידעתי להיכן דעתו נוטה

עוד יש לצדד ולהקל דכיון שאין הגוי עוש' איסור מיד ויכול ליתן לשחוט לישראל ולא יהא אמ"ה לדעת הרשב"א וכמ"ש שם הפוסקי' וכמש"ל ואפי' בבהמות גוי א"כ אף כשנחר או מתה אח"כ אין הישראל מכשילו אלא הוא מכשיל את עצמו שלא הניחו לשחוט ושרי' למכור לו וליתן. ומה"ט צ"ל דלא חזינן לרבנן קשישי דחיישי לאיסור זה הנה ערכתי לפניך כעת כל הצדדים וכל מה שיש לישא וליתן בזה בדברי התלמוד והפוס' (עוד נ"ל לצדד לתלות שהגוי ימכור לגוי אחר ואלפני דלפני לא מפקדינן) הנלע"ד כתבתי וחתמתי את שמי הטרוד אהרן שמואל מווילנא

שאלה ט"ו נשאלתי מאת אוהבי דבק לי מאת הרב המופלא מהר"ר משה אב"ד דמדינות העסין וז"ל אהו' מ"ו הגאון המופלא הרב הכולל פ"ה אב"ד ור"מ נר המערבי מהר"ר אהרן שמואל נר"י יבאר לי מ"ר פי' פסקים וכתבים סימן רנ"ד