אמונת שמואל לד
Emunat Shmuelr 34 · אמונת שמואל · free full Hebrew text
Open in the reader →למישכח שום צד היתר על זה עכ"ל השאלה
תשובה הא מילתא לא שמעתי מרבותי ולא חזיני לרבני קשישי דעבידי הכי גם לא מצאנו בשום פוסק שהי' מפקפק לאיסור כזה אלא שמקרוב שמעתי בשם גדול א' שהי' בזמנינו ובימינו שהי' מורה לאיסור על כן צריכין אנו לברר ולעמוד על עיקרא דמילתא מתוך דברי התלמוד ופוסקים בזה ומתוכם יתלבן ויתברר שאלתינו כשמש בצהריים גרסינן פ' בהמה המקשה דף ע"ו ע"א נשבר העצם אם הרוב בשר קיים שחיטתו מטהרתו ואם לאו אין שחיטתו מטהרתו ובגמ' אמר רב למעלה מן הארכובה אם רוב בשר קיים זה וזה מותר ואם לאו זה וזה אסור למטה מן הארכובה אם רוב בשר קיים זה זה מותר ואם לאו הבשר קיים האבר אסור והבהמה מותרת ומסיק דאף שמואל ס"ל כרב ופריך שם לרב נמי יאמרו בלמטה מן הארכובה אבר ממנה מוטל באשפה ומותרת א"ל הכי קאמינא לשמואל יאמרו אבר שחייה ממנה מוטל באשפה ומותרת שלחו מתם הלכתא כוותי' דרב ואבר הפורש מטמא במשא ופירש"י דשחיטה עושה ניפול ומתיב רב חסדא לא אם אמרה טיהר' שחיטה טריפה אותה ואת האבר המדולדל בה דבר שגופא וכו', א"ל דבא הדורי פירכא ל"ל אותיב ממתניתי' נשחטה בהמה הוכשרה בדמיה כו' א"ל מתניתי' איכא לדחוי' כדדחינן עכ"ל וע"ש בפירש"י ז"ל נתבאר מזה דאבר שנשבר אפי' במקום שעושה טריפה ונשחט' אח"כ דאין האבר מטמא במשא משום אמ"ה דשחיטה אינו עושה ניפול ומועיל לטהרה מידי נבילה ומידי אמ"ה דהא קי"ל כאתקפת' דרב חסדא ובהדיא פסקינן לה לעיל דף ע"ג ע"ב דשחיטה אין עושה ניפול דתני' ובשר בשדה טריפה לא תאכלו להביא אבר ובשר המדולדלין בבהמה חי' ועוף ושחטן שהן אסורין וא' רבב"ח א' ר"י אין בהן אלא מצות פרישה בלבד ומבואר דאם הוא מדולדל במקום שעושה טריפה אסורה משום טריפה אבל לא משום אמ"ה כשנשחטה ובאם הוא במקום שאינו עושה טריפה כגון מארכובה ולמטה האבר מותר משום טריפה ואסור מדרבנן משום אמ"ה משום ובשר בשדה טריפה וגו' ומצות פרישה אבל לב"נ שרי לעולם דאלת"ה אלא דרבב"ח אמר ר"י לא קאי אלא אאבר שאינו במקום שעושה טריפה אף דמהני שחיטה לטהרתו מידי נבלה מ"מ לא מהני לאיסור אמ"ה ואסור מדאורייתא דהא ליתא דא"כ מאי פריך רב חסדא אהא דשלחו ליה מתם ואבר עצמו מטמא במשא מהא דתני' אם טיהרה שחיט' וכו' הא ע"כ דשלחו מתם איירי בדבר שעושה טריפ' דזה וזה אסור כרב והברייתא דילמא איירי בארכובה ולמטה וכרבב"ח משום ר"י ועוד דהא אמרינן בריש דף ע"ד יתיב ר"י וכו' אמר רב אכלו לזה לוקה אמר ההוא מרבנן לא תציתו וכי אכלו לזה אינו לוקה א"ל רב הונא אמאן נסמך אהדרי' ר"י לאפיה וכו' ואפי' וכו' כי אמרינן א במיתה שעושה ניפול כי אמר איהו בשחיט' שאינו עושה ניפול כו' ואם איתא דיש לחלק בין מקום שעושה טריפה דלא מהני שחיטה ובין במקום שאינו עושה דא הל"ל דילמא כי אמרינן אנן דלוקה באבר המדולדל במקום שעושה טריפ' ורבה ב"ח וההוא מרבנן איירי במקום שאין עושה טריפ' והא עדיף לתרץ דקאי כולה אשחיטה ולא אמיתה ואין לומר דדייק מלישנא דר' יוסף דקאמר אכלו לזה ש"מ דאדברי רבה ב"ח בשם ר"י קאי דאיירי במקום שאינו עושה טריפה וקאמר דלוקה וע"ז קאמ' לא תציתו ליה דזה אינו דהא אכתי קשה דאכלו לזה לוקה איירי במיתה ורבב"ח בשם ר"י איירי בשחיטה אלא ע"כ דלזה לאו דווקא אלא אסתם אבר מדולדל קאי ולא בגוונא דר"ב ב"ח בשם ר"י איירי ולזה דייק רש"י וכתב אכלו לזה האבר המדולדל עכ"ל ור"ל דאיירי בכל גוונא אפי' בלאו דשחיט' וא"כ הדר' קושי' לדוכתי' אלא בע"כ צ"ל דאין חילוק ולעולם אין בו משום אמ"ה כשנשחט דאין ניפול מטהר' מידי טומאה ואיסור אמ"ה ואי' בו אלא משום פריש' במקום שעושה טריפ' משום אבר מן החי ובמקום שאין עושה טריפ' אפי' באכילה. ועוד ראי' מדברי התו' דף ע"ג ע"ב ד"ה, מ"ט דר"י כו' קצת קשה דשאני אבר בהמה דמדאורייתא שרי אף באכילה כדאמרינן לקמן דאין להם אלא מצות פרישה וכו' עכ"ל והא ע"כ ר' מאיר דמטמא באבר דעובר שהוציא אפי' במקום שעושה אותן טריפה איירי וא"כ אסור אפי' באכילה אפי' אבר דבהמה וא"כ פריך שפיר מ"ט דכשם שמטהר ר' מאיר באבר דבהמה ומהני שחיטתו לטהרה אפי' במקום שאסור האבר אפי' באכילה כגון במקום שעושה טריפה א"כ ליטהר נמי באבר דעובר ג"כ אף שאסור באכילה כשחתכ' אחר כך ולא מהני שחיט' אמו אלא ודאי דלרבה ב"ח אבר המדולדל לעולם נית' בשחיטה לטהרו מידי טומא' ואיסור אבמ"ה ואי' בו אלא מצות פרישה ולכך הקשו שפיר התו' דהא טובא איכא לחלק כנ"ל והוא ברור. וכן כתב בסמ"ק בסי' ר"א להדי' וז"ל למטה מן הארכובה דהאבר שהוא אסור יש לו דין אמ"ה מדרבנן ואסור למולחו עם הבשר ולהושיטו לבני נח מדרבנן ונ"מ דאם יש ספיקות אזלי' לקולא אבל מן התורה אין לו דין אמ"ה אפי' למעל' מן הארכוב' כי אם משום טריפה עכ"ל מבואר להדי' דאם נשחט' הבהמה ועוף באבר המדולדל אפי' במקום שעושה אות' טריפ' דאין אסור דאורייתא משום אמ"ה כ"א מדרבנן משום מצות פרישה לחוד ומשום טריפה. ואף שהרמב"ם בפ"ה מה' מאכלות אסורות דין (תורה) [טית] כתב דבשר בשדה טריפה