אמונת שמואל ל

זאת מ"מ לא ידענו אם זה הגט שצוה לכתוב אותו המגרש והשליח לא יוכל להעיד ע"ז כי לא נכתב ג"כ בפניו ואף היהודי שהביא לידו לא יוכל לומר דבר כי לא שייך בגוי' ולא הוי אלא מעשה קוף בעלמא וכו' מ"מ יכול לתקן שיראו כתיבה וחתימה עדי שטר השליחות ויכתבו ענין מינוי השליחות אשר בקנדיאה ויכתבו תוך השטר השליחות שגט זה שממנה פ' שליח ליתנו לאשתו שבקנדיא' הוא בסגנון זה תיבה זו מתחלת בשורה ב' וזו בשורה ג' ושאר סימני הגט ויעידו שגט זה בפניהם נכתב ונחתם לשמה כדין ויקיימו באשרת' שטר השליחות עכ"ל והעתקתי ללמוד ג"כ לנ"ד וא"כ מבואר להדיא דבישראל כשר לכ"ע במעשה קוף וכ"כ הרא"ש ואף שבש"ת רא"ן חיי' סי' ל"ב חושש דשמא יאבד השליח הגט ויכתוב אחר עם כל הסימנים להחליף מחשש הריב"ש שחושש רמ"א מ"מ הגט והרשאה כתובים בנייר א' וקשורים בקשר של קיימא ונחתם בשתי חותמות באופן שלא יוכל להזדייף ולהתיר הקשר ולסתור החתימות וע"כ נייר הכרוכות שכתבו ב"ד של ג' וחתמו שהגט שבתוך הקשר ושטר השליחות נקשרו ונחתמו על ידם ויוכלו החתימות לקיים במקום הנתינות יצאנו מידי כל החששות שבעולם והנה מדברי מור"ם ורמ"י סי' קמ"א בסעיף ל"ג משמע דס"ל בפשיטות דמומר דינו כגוי לשליחות דפסול דאורייתא להרמב"ם אפי' בנתקיים ולשאר פוסקים בלא נתקיים כ"א על פיו וכתב במראה מקום שבצדו שכן משמע מהגהות אלפסי ועיינתי בשלטי גיבורים והן דברי' תמוהי' דהעתיק שם דף תקס"ה ע"א דברי הרמב"ם דמשומד לחלל שבתות כו' דינו כגוי והוא בסי' קכ"ג סעיף ב' בשלחן ערוך וסיים וכבר ביארנו בראיות שקידושיו קדושין וגיטו גט כשר וכשם שהוא פוטר את אשתו בגט אעפ"י שנשאה כשהי' ישראל כשר כן יכול להביא שליחות הגט לאשת ישראל כשר עכ"ל ולעיל מיני' העתיק דברי הרמב"ם וטור והרא"ש לפסול בשליחות ישראל פסול מד"ת והן הדברים מסותרים דאטו מי עדיף ישראל משומד מישראל כשר שהוא פסול מד"ת באחד מהאסורי' גם מור"ם נראה שהשמיטו מטעם זה ופסק כהרמב"ם ודבריו צ"ע ומ"מ מוכח מדבריו דעכ"פ למעשה קוף שרי במומר וכ"ש ישראל פסול לעבירה כיון שהם בני כריתות ולענין מעשה טוב לעשות להמשולח מעשה קוף שימסור הגט והרשאה קשורים בנייר א' וחתומים ב"ב חתימות וכנ"ל ולכתוב מעשה ב"ד כנ"ל ובהרשאה ג"כ יקיימו עדים הרשאה ויכתבו ג"כ סימני הגט בתוך הרשא' ולרווח' דמילתא יקבל השליח עליו בפני מכ"ת לעשות תשובה שלימה וכמבואר ג"כ כל זה בש"ת מהר"מ מלובלין סי' כ"ה ע"ש כי הוא חשש עיגון לפי כתב כ"ת

אכן הועד לפני שהמגרש הוא רמאי וערום כי יש לו הרבה מעות שכבר עסק בעסק מקרי דר כמו שנה וחצי באמשטרדם וסולמו"ז ועל זה הנ לפני איש תם וישר וא"כ אין כאן שום שעת תד ויכול לשכור שליח הכשר בכל עניין בלי שום פו כי שמא יפקפקו איזה חכמים בפולין ע"ז ולא יא רמי' צדו וישלם למר שכר פעולתו ושכרו בגט זה ובענין שום וחניכה הדבר ברור כמ"ש מכ"ת והוא פשוט בגיטים הנשלחים מהתם להכא ומהכא להתם שם פעריל אי יכולין לברר האיך הי' חתימת' הי' לכתוב בגט אכן כל שאינו יכולין לברר יש לכתוב פעריל כמו סעריל או פעסיל בפולין ובסדרי גיטין נמצא שיש לכתוב פערילן וסדרי גיטין משתנים לפי לשון המדינות וק"ל הנלע"ד כתבתי אהרן שמואל בהר"ר ישראל קאיידנבר ז"ל ה"ה מווילנא

שאלה יא שאלה ראובן אלמן עשיר נשא בתולה בת שמעון והכניסה לו משל אביה שני ש"ח ולא יותר ובשעת כניסתן לחופה נכתבה הכתובה כמנהג המדינה לכתוב לבתולה ששה מאות זהובים ריינש גם קבלו ק"ס על תנאים האחרונים ונכתב בתנאים אחרונים באם שיעדר הבעל תוך שנה ראשונה לנשואי' אזי לא תקח האשה כ"א מה שהכניסה לו ולא משלו כלום וכן להיפך כדרך בחור שנושא בתולה ובשנה שני' חצי כנהוג ע"פ תקנת ר"ת ומת הבעל בתוך שנה ראשונה והאשה תובעת כתובת' משלם והיורשים משיבים שהם מתנהגי' ע"פ קישור התנאים אחרונים יורינו רבינו מורינו הדין עם מי

תשובה הואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא ומתוכה נעמוד על נ"ד הנה בתוספות פ' נערה שנתפתתה וברא"ש ושאר פוסקים מבואר שתיקן ר"ת כן להחזיר נדוניא לאבי הבת וקאמר ותם לריק כחכם שהוא עגמת נפש שמתה בתו ושיאבד ממונו שהכניס לו כמבואר בדבריהם אכן מאבי הבן שנתן נדן בנו ומת הבן לא נזכר בתוס' והרא"ש ובמרדכי אם תקן ר"ת ג"כ להחזיר לאבי הבן תוך שנה והחצי' בשנייה ובש"ת מהר"ם ב"ב הארוכות סי' תתקל"ד נשאל ע"ז והשיב דעו בבירור כי לא שמעתי מעול' תקנה היכא דנפטר האיש שיש להחזיר ולהפסידה כתובתה כ"א ר' יודקינד כהן א"ל שכך מצא בס' הנ"ל ותמי' הרבה על הדבר הואיל ולא שמעתי ואם הלכה רפופה בידכם כו' אבל פליא' בעיני אם הפקיעו הכתוב' לגמרי ע"כ נמצא כל הבעילות דומין לבעילות זנות ולכל זונות יתנו נדה ואתנן לא נתן לה ותהא להיפך ואפשר אם הפקיעו תוס' אבל ק' ומאתיים לנדוניא לא כו' עכ"ל והנה בהגהות מרדכי דף תס"ד ע"א סי' תקנ"א כתב ראובן השיא בנו ונתן ב' ליטרות לנדוני' ומת בתוך שנתו