אמונת שמואל כט

דווקא בגוי מ"מ לשון רמ"א שכתב סתם שלא ראה שליחות בכתב לא משמע כן ואעפ"כ נלע"ד עגון כזה ובמעשה כזה כולם מודה דמותר כן אכן עכ"פ מסתמא צריך להיות מתקיים ומסופק אני האיך מקיימין אותו לפי מה שמסיק סי' קמ"ב דאעפ"י שיש עדים על ההרשאה מ"מ השליח שיאמר בפ"נ ובפ"נ א"כ במעשה קוף שאין שליח אומר כלום צריך קיום ממש והאיך מקיימין את אם הוא על הגט מצד השני או בכתב מיוחד סימן מובהק ולהעיד שאותו הגט שיש לו נקב הגליון מצד אות פלונית הוא חתום באלו החתימות ובקשתי שימחול רום כת"ר לכתוב דעתו הרמה ואין להקשות אף אם נתקיים הא בסעיף ל"ג כתב שני דיעות בזה צ"ל דשאני התם דהוא שליח ממש דאל"כ קשה האיך מביא בש"ע סתם הך מעשה דקוף: שנית נסתפקתי אם צריך הבעל ליתן להשליח בפני עדים ולומר להשליח תן [גט] זה לפלוני שיתן אשתי ולכאורה מלשון הרא"ש והש"ע משמע שיותר טוב שלא יהא כלל שליח הגט רק כמעשה קוף ואינו צריך ליתנו בפני עדים דלא משמע [כן[ מב"ח או די"ל דגם הב"ח לא כתב זה לדעת הרא"ש אף גם זאת צריך אני להודיע מאחר שכפי הנשמע דמשולח הנ"ל דעתו לעשות תשובה ולפעמים מסגף עצמו א"כ אף שלא עשה עדיין תשובה כשר הוא כמבואר בח"מ סי' ל"ד או נאמר דזה דווקא לענין עדות ממון ודוקא בדקבל עליו תשובה ונקבע לו מפי ב"ד ואם הדבר הזה מעכב היה מקבל עליו אכן נראין הדברים שחכמי פולין הנ"ל לא הסכימו זה מחמת חשש סכנה כידוע למר שנית ידוע למר במדינה זו כותבין וכל שום וחניכה משא"כ במדינות פולין אין כותבין איך לנהוג בזה באמת נדפס ספר חדש וכתב שלא לכתוב וכל שום וחניכה וכתב הסכים עמו גדול א' אכן לענ"ד נראה דכותבין בזה עו במקום הכתיבה וראי' לע"ד מרש"י על משנת ראשונה הי' משנה שמו ושמה כתב רש"י ז"ל שהיו כותבין מקום הכתיבה משמע דלענין השם כותבין מקום כתיבה כיון שהוא במקום הכתיבה ואף שר"ג תיקן כתוב וכל שום לא מפני זה תיקן ועוד עכ"פ מנ"ל לרש"י שהיו כותבין שם מקום הכתיבה דלמא איפכא אלא לענין השם כותבין מקום הכתיבה כיון שהבעל שם וצ"ע עכ"ת) [עכ"פ] נראה שהמנהג שכל הגיטין הנשלחים וארץ אשכנז למדינות פולין כותבין וכל שום. שארי דברים בגט זה נראין פשוטים שם האשה פערל נראה כתוב יו"ד בין רי"ש ללמ"ד (כזה פעריל) שם אביה משה זאב וואלף כותבין משה דמתקריא זאב המכונה וואלף ובקשתי מאוד מאחר שהשליח נחוץ לדרכו והדבר נחוץ ע"כ אל יעכב מר ציר הלז ויודיע לי כל הדברים והעיקר מחמת הקיום האיך מקיימין אותו אם על גב הגט או בדרך סי' כנ"ל. גם מסתמא יש רשות להמשולח הנ"ל שעושה מעשה קוף לפתוח השק שנותנים לו ולראות שיקויים חתימתינו ע"י יודעי' ומכירים ח"י ובזה רום מכ"ת כס ישיבתו יעלה עד שמים וכסאו יהא נכון כצאת השמש בצהרים כ"ע הדום רגלו הצעיר בנימין וואלף סג"ל עפשטיין

תשובה לרוב הטרדות שמוטל עלי לעת הזאת אין בידי להשיב ולעיין כראוי ונכון בפרט בחומר דא"א וק"ו מחשש למדינת אחרת מ"מ לאהבתו דמר אשיבנו (השגתי) מה שנלע"ד כזה להלכה על ראשון ראשון פיהו פתח בחכמה אם יש להתיר ע"י מעשה קוף ע"י מומר לדעת רמ"א ורמ"י ולמנות שליח בקראקא שיתן ליד האשה נראה ברור דע"י מעשה קוף לית דינא ולית דייני דשרי לעשות ע"י ישראל וק"ו במקום עיגון כנ"ד שא"א בעניין אחר וזה מבואר בלשון הפוסקים ראשונים ובש"ת תומת ישרים סי' ק"ב להדיא וז"ל נערה נשואה בקנדיאה ובא בעלה פה קושטונטינא והניחה עגונה בערום וכו' וכתבו לקושטנטינא שיפייסו את בעלה לשלוח לה גט ונתרצה לשלוח אלא שיהודים ההולכים מקושטנטינא לקנדיא' יש ניחוש ביניהם שלא לעשות שליח בגט וחכמי קושטנטינא סוברים שלא לשלוח ע"י עכו"ם הודיענו איזה דרך וכו' תשובה בענין זה יכול לעשות למנות א' מיודים הנמצאים בקנדיא' ואעפ"י שהשליח בקנדיא' והבעל בקושטנטינא דבשליח לא בעינן שמיעת קולו ואפי' השליח במקום אחר יכול למנות שליח שלא בפניו וכ"כ הרא"ש בהדיא סוף המקבל וז"ל דגבי האיש יכול למנות שליח לגרש במקום אחר וא"צ השליח שישמע קולו וכו' וכן הוא בהדיא סוף כל הגט דמסיק דממנין בין בפניו בין שלא בפניו וכתב הר"ן ומינה דוודאי דהבעל יכול לשווי' שליח שלא בפניו ואף אותן הגדולים דפסלי ע"י גוי (ע"פ) [ע"כ] בממנה ישראל שלא בפניו קא מיירי ולא פסלי אלא משום דשייך גוי בגוי' ואף המכשירי' ע"י גוי לדידהו נמי בממנה ישראל שלא בפניו קא מיירי וגוי מעשה קוף בעלמא עביד וכיון שהדבר כן יכול המגרש למנות השליח בקנדיא' ויכתוב שטר שליחות והרשאה וישלחו הגט והרשאה ביד א' מיודים ההולכים מקנדיא' דכשיגיע לקנדיאה יתן הגט והרשאה ליד השליח וצריך שידקדקו פה קושטנטינא שיהיו חתימת העדים החותמי' ניכרים בשטר השליחות בקנדיא באופן שיוכלו לקיימו או יעשו קיום בשטר הרשאה באופן שיוכלו לקיים הקיום שם או ימנה הבעל וכו' ולענין ששליח זה שבקנדיאה אינו שליח שנכתב ונחתם לפניו הגט עד שיוכל לומר בפ"נ ובפ"נ ואינו ג"כ שליח שנתמנה מפי ב"ד וכו' וא"כ אעפ"י שנתברר לנו שהוא שליח הבעל לגרש את אשתו