אמונת שמואל כח

מדינת וועדרה או שנאמר דהוי כהזכיר מחמת שעל אלו שהיו נושאי' ונותנים במדינות וא"כ כוונתו היה על אלו השנים מועדרה והיה מהני בה חיפוש כמו שאמר המורה מ"מ היה צריך הגוי השמי"ט לומר קברתיו וכמבואר בל' הרמב"ם שמצריך קברתיו ואפי' במנין ובסי' קולר ובסי' נושאים גמלים וכדמסיק מהריב"ל ור' אהרן בן ששון ובש"ת הרא"ם שם בסופו דהסימני' ומנין מועיל שהם בעלים של הנשים אלו אכן מה שצריך לומר קברתיו אינו אלא להברר כדי להודיע בבירור מיתתן דשמא אמרו בדדמי אומדנא דעת וכו' עכ"ל אכן מצד א' י"ל דא"צ קברתיו לתי' הר"י סאגים דגוי השמי"ט הנ"ל לא הי' אבל ההריגה ולא מצריך הרמב"ם לומר קברתיו הגם שאני שדיתי נרגא בזה התירוץ ורשום הוא בספרי תפארת שמואל דאמרינן האי גוי שאמר לישראל קטול אספסתא ואי לא קטלינא לך וכו' ומסיק שם דלמירמ' אימתא קאמר הא אי לאו האי טעמא הוי מועיל עדות הגוי שנהרגו אף דלא אמר קברתיו והוא הרגו בעצמו וקושי' זו יש להקשות ג"כ אתי' כ"י שהביא ב"י דכל היכא דאמר מאן איכא בי' חוואי אז לא מצריך אבל כשאינו מכריז צריך ג"כ וקשה עלי' קושיא הנ"ל דהא התם לא הכריז ומצאתי בש"ת עיגונא דאיתתא דר"ל כשהוא הוא ההורג לא אמרי' בדדמי ואצ"ל קברתיו אכן מסיים שלא מצא חילוק זה בשום ספר ובאמת שהחילוק זה היה מועיל להעדות הרוצח הנ"ל שאצ"ל קברתיו מ"מ כבר הספק שנסתפקנו במקומו עומד דחזינן דטעה להדי'. עו' דש"ת משאת בנימן סי' ס"ח עומד לנגד תי' זה דמצריך אפי' ברוצח עצמו לומר קברתיו ע"ש אכן בש"ת ר"מ לובלין סי' ק"י מבואר דברוצח גופא לא מצריך לומר קברתיו והביא ראי' מגמ' ומש"ת מהר"ח שבש"ת מיימוני ואני תמה עליו דלמא ס"ל להנהו פוסקים דלא כהרמב"ם הנ"ל דמצריך לומר קברתיו אפי' ברוצח עצמו והם ס"ל כהפוסקים שתמהו עליו ואינן מצריכי' בשום עד גוי לומר קברתיו כמו בישראל אם לא בע"א במלחמה ובמים של"ס וא"כ אין ראיה ג"כ מהאי דפיסקי מהרא"י סי' רנ"ג ע"ש. ומה שהביא ראי' עוד מההיא ברייתא דפ"ב דיבמות מעשה בליסטים וכו' אני הרגתי את בעלי בכניסתי ללוד והשיאו את אשתו אע"ג שלא אמר קברתיו והטעם וכו' ע"ש תמה אני אם יצאו דברים אלו מפה קדוש דשם בישראל ליסטים איירי וכשר דרבנן אפי' הוא פסול דאורייתא דפלגינן דבורא ובישראל ע"א כ"ע לא מצריך קברתיו והוי כאלו אמר פלוני הרג את פלוני דוודאי משיאין בלא קברתיו משא"כ בגוי דמצריך הרמב"ם קברתיו מטעם המפרשי' שכתבו טעמו וצריך לעיון רב וכעת אני לא אוכל לעיין מפני שאין לי פנאי לכן המורה יורני לי עוד דעתו בזה כי דעתי לא מתיישב' כעת הזאת

שוב ראיתי שנית בההיא תשובת ר"מ מלובלין וחוזרני בי וטעות הוא בידי דהרב קאי לסתור דעת השואל שעלה ע"ד להחמיר ברוצח גופא לומר קברתיו אפי' למאן דלא צריך בעדו' גוי לומר קברתיו וא"כ לפי סברתו של השואל ה"ה בישראל רוצח אף דבשאר ישראל אצ"ל קברתיו שמא בישראל רוצח בעינן לומר מטעם השואל ע"ז מביא הרב ראייותיו דאין חילוק בין רוצח לשאר ע"א ודו"ק ואעפ"כ ראייתו מפ"ב דיבמות אינו ראי' ברורה דהתם לא הוי רוצח כלל דפלגינן דיבורי' ולא הוי הוא רוצח כלל אפי' אמרי כן בשעת מיתה כמבואר טעם רבנן ומשום הכי תינשא לאחר ע"ש וק"ל ואפשר לומר דהרב דייק לתי' רב יוסף ע"ש וא"כ לפ"ז גם דעת הרב בש"ת מ"ב דלרמב"ם בעי קברתיו כשאין מזכיר שמו או טלטולו או שאר התי' שבב"י ובש"ת ראב"ש סי' י"ד ובכ"מ ע"ש

כלל העולה דלדעת הרמב"ם יש כאן מקום עיון בנדון דידן על עדות קברתיו וכך מצאתי להדיא בש"ת מהרמ"א איסר"ל סי' ק"א ע"ש שלא סמך אתי' דהכירא כ"א שצריך להזכיר את שמו ועיין שם ולכשאפנה עוד אשנה לעיי' בדינים אלו וכעת אני טרוד הנלע"ד כתבתי אהרן שמואל בלא"א הר"ר ישראל ז"ל ה"ה מווילנא

שאלה י מי כהחכם יודע פשר דבר א' לדור הוד והדר סיני ועוקר הרים הרב הגאון הגדול נ"י ע"ה ע"י כב' מוהר"ר אהרן שמואל נ"י כאור בהיר. עתה באתי לפני הוד רום מכ"ת לשאוב באר מים חיים בעסק הידוע למר שמקרוב הי' אצל רום מכ"ת משולח מק"ק קראקא ובידו חתימות אלופי' ק"ק הנ"ל כאשר העיד הרב המופלג מוהר"ר שמעון מק"ק פראג יצ"ו גם מכ"ת כתב לכפות את כהר"ר ראובן בר אברהם א' משני דברים לכנוס או לפטור ובא לכאן ע"י כפי' ודעתו שמע לרחק ולא לקרב ואין בידו מאומה לשלם לה כתובת' ואפי' שכר הוצאה אין לו רק מעט מן הסיפוק שכר לימוד שם בעיר זולמוס ואין ידו משגת לשלוח שליח להולכה מכאן כ"ש כעת שהמדינות משובשות בגייסות והיה בדעתו שאותו המשולח יהא שליח להולכה ואמר לי בעל הנ"ל שזה האיש שמעון בן יוסף הוא זה עשרים שנה מומר הגם שלע"ע הוא בין יהודים ולא נראה מאתו שום דבר רע ואמר השליח שחמיו של הבעל קרא ללומדי קראקא בעסק שליחות זה ועלתה הסכמה נצבה וגם קמה שהוא לא יהא רק כמעשה קוף בעלמא ואני מסופק מאחר שהרמ"א ז"ל סי' קמ"א העיד שלא ראה לעשות כן וכן כתב הלבוש א"כ מאן יימר דכאן הואיל והוא אינו גוי ממש והוא בתורת גיטין וקדושין נוהגין לעשותו ע"י מעשה קוף הגם פשיטות לשון הטור לאותו דעה דאוסר משמע