אמונת שמואל כה

גיצייג אויף צעהן רייכשטלר אן געלד נעמין העלפין אונד אלס צו הלב פארט ביקומין וואר ער דאס געלד זיך גיווענט אונד פאר טון דען ער ווער פאר פירט מארדין אונד ער איין פאר שטרימפא אן זיין לייב ניטראגין וואר דאס פיינטליך בקלאגטיר איין טייל מן זאלכין יודין ווארין אין איינם רולין בוים פאר שטעקט גיהאט דא נאך קארצליך גיפונדין ווארדין ורדאס ער זאלכי איין בוים פר שטעקט אונד גיפונדיני זאכין זעלכיס ווידר גיזעהן אונד פאר דיא רעכטי ארקענטי הבן וואר דער יוד דער יונגיר פון דען ערשטין שלאגין ניט זא באלד טוט וואר בליבן וואר דאס פיינטליך ביקלאגטיר מיט זיינם קאמראטין טינויש קראן דען דונערשטיק ווידר ער נאך הין קומין דא אישט דער יודין יונג נאך גילעבט אונד צו איינם נאך גזאגט איר זייט טייבל אלש איזטין זיא אהין גנגין אונד דען יודין נאך איין שלאק גיגעבין אונד אין טיפר אין דער ערד וואר שארט עכ"ל ( (אורטייל מה שצריך לעניינו). אין פיינליכן זאכין קושטיט ווירטין פריגליכן אן גילעקטר וואר גוטלין יודין צו שטיין פארט וכו' זהו הנ"ל הועתיק אות באות מגוף הכתב שכתבו ב' סופרים השר המדינה (והרצחנים נהרגו) ועוד קבלנו עוד עדות וז"ל במותב תלתא כד הווינא ואתא לקדמנא כמר יקותיאל קויפמן בר אלחנן מהדמי"ר והעיד בת"ע בעונש חרם וז"ל באלי"וע שמעתי דאס ב' יהודים זיין גילעגין אין כפר דילהויזן פר אירם ניטל אונד האבין וועלין איר סחורה פאר האנדלין דהיינו א' ב"ב ומשרתו אונד דער נאך איזט מען קומין אונד האט גזאגט עס ווערין שני בר ישראלים בגזלת ווארדין דער נאך ווער קומין משה הדמיר עם חתנו אונד יוסף זענין צו שמיד קומין אין יאר מרק אזו האט דער שמיד צו דען יהודים גזאגט ווארום מיר ניט ביגערין קיינם קיין אום גילעגין הייט צו מאכין דא האט דער שמיט ווידר אן גיהובין מנגלטי אייך ניט ב' יהודים דיא אייך פאר לארין זיין ווארדין איך ווייס ניט אויב איך גיהערט הב דאס ער זעלט גזאגט האבין צווייא יהודים אויס דער וועדירה דא האבן דיא יהודים גזאגט יוא דא האט דער שמיט גזאגט זיא זענין דער שאסין ווארין אין קלאמיר אין דען וואלד פין דען יעגירס זיין זון אונד פין דען וועביר אויס לעלמא הויזן דיא יודין האבין אלי צייט הער גיהנדלט אונד דאס איז דער וואך דאס איזט גיפונדין גווארין אין דען וואלד ווען איין קלאג קעמט ווערין זיא איין גאנגין זיין ביקס האט דער שעלים אין דער קעריך אן גיהאט עכ"ל הועד לפנינו יום פלוני נאום הצעיר בנימין וואלף עפשטיין ונאום הקטן קלונימוס בן החבר רבי נפתלי סג"ל ז"ל ה"ה מווילנא ונאום מנחם מניש בן כהר"ר ירוחם ז"ל. והנה האשה מרת גיטלה אשת דוד שטיין פורט צעקתה באה אלי היש לה פתח תקוה שיהא לה היתר שתנשא לאיש אחר מאחר שאני קרוב אל החלל והוא שייכה להרבנות שלי לק"ק פרידבורג על כן אעפ"י שראוי להרחיק בכל מה דאפשר ומיראי מורה הוראה אני עכ"פ מוכרח אני לשמוע צעקתה ולהציע דברים לפני מורי הגאון מוהר"ר אהרן שמואל אבד"ק ורנקפורט ונתחיל בעדות הא' שהעיד הגוי הנ"ל ע"י עינוי ולכאורה יש לדקדק דהא קי"ל דאין אשה מותרת ע"י גוי אלא א"כ מסיח לפי תומו מה שאינו כן כאן דהודה ע"י קובלנא שאשה גיטליין קבלה לפני השר המדינה כמבואר באורטיל שלא זאת ועוד אחרת דילמא מצער העינוי הודה דברים אשר לא נעשים ואפשר מעולם לא הרג אותם ג' איכא לספוקי אף את"ל שנהרגו ב' יהודים דלמא אחריני הוי והרוצח לא הכיר אותם ואף שנזכר דוד שטיין פורט דלמא ע"פ קובלנא של האשה השיב כן אף גם זאת שלא הזכיר שם אביו של דוד כלל ובמה דסיימנהו פתח מה שלא נזכר שם אביו מבואר בכל הפוסקי' דסגי' בשמו ושם עירו אכן ג' ספיקו' הראשוני' בדוכתייהו קיימי ונלע"ד דכד מעיינינן שפיר כולהו ג' ספיקו' הנ"ל חדא מילתא נינהו ושורשם דלא הוי מסיח לפ"ת אלא ע"י שאלה ושמא משום אמתלא של העינוי העיד לאשה שנהרג בעלה דוד שטיין פארט אכן מה שהודה הגוי שנמצא עדיין סחורה וע"י חיפוש מצאו כדבריו. והאשה הנ"ל הכיר' בט"ע בענדיר ברושט גיצייג המבורגיר שטרימפא וגם ווילן פלאר וארבע כנפות שלו ושאר סחורות שהי' אצל בעלה וגם הארבע כנפות שלו וגם התפילין שהחזיר השמי"ד הנ"ל נלע"ד שהוא דומה ממש לנ"ד מש"ת [משאת] בנימין סי' ס"ח ואותו הנדון ממש הביא נמי הרב ר"מ מק"ק לובלין בש"ת דשניהם לדבר א' נתכוונו ומוכחו' בראיות דהיכא דחזינן וידעינן דקושטא קאמר ולא מכוין לשום דבר לא בעינן מסיח לפ"ת והכי נמי כיון שכמ' דוד הלך באותו דרך ומצא אצלו מסחורות וטלית קטן שלו (אין הוי) איפוא הוא אם לא הרגוהו כמו שהביא שם ש"ת משאת בנימן א"כ אפי' לא הסיח לפ"ת משגחינן שפיר בעדותו. ואע"ג דשם בתשובה מיירי שהלך היהודי עם הרוצח מה שאינו כן כאן מכל מקום המעיין בתשובה יראה דהעיקר הוא סומך על פי עדות הגוי רק על פי אותו אומדנא מצרף שנסמוך על זה אע"ג דלא הוי מסיח לפי תומו והכי נמי דכוותייהו ואף דהר' בעל משאת בנימין מסיק דאם הוד' מחמת עינוי הוי אמתלא גמורה רק דשם התיר לפי שהודה קודם הענוי ממש נראה פשוט זה לא כתב הרב אלא לרווחא דמילתא לומר דלא הוי אמתלא כלל ואם כן לפי סברתו לשם דלאו במסיח לפי תומו תלי' מילתא אלא באם י"ל דלא הוי לגוי אמתלא למה אמר