אמונת שמואל כד
Emunat Shmuelr 24 · אמונת שמואל · free full Hebrew text
Open in the reader →וכו' חייב לשלם מ"מ לא נוציא מיד הבעל שיכול לומר קים לי כהרשב"א דמאי דלא תפסה לא יהבינן לה כו' נמצא שחוזר הדין לכלתי' דר"ז דאיפסקי' וכו' ובעיקר כתובה ותו' מה שנתן הבעל אין לה כלום ובנ"מ הכל שלה כו' עכ"ל הרי דאין ביד הרב להוכיח ולהכריע וממנו אנו למדין מה שיש לנו לספק בדיני דמתיבת' ג"כ מי שבידו אין להוציא ממנו ומודינא נא היכא דתפס הוא מנדן שבידו אין מוציאין ממנו לסברת הב"ח ודינא דמתיבתא וכ"ש לרש"ל אבל מה שבידה משל בעלה צריכ' להחזיר ולא תוכל לתפוס עבור הנדן שבידו וכמו שאמר הרב ראב"ש הנ"ל גם מדברי הרא"ש והטור מבואר דכל שלא תפסה מנצ"ב אפי' תחת ידה משל בעלה צריך להחזיר שכתב וז"ל אפי' בגדים שקנו לה יפשוט מעליה דאדעתא למשקל וכו' ונצ"ב וכו' אם הם מטלטלי' מה שתפסה מהם אין מוציאין וכו' ומה שלא תפסה אין מוציאין מהבעל כו' עכ"ל הרי במה שלא תפסה אין מוציאין מהבעל ולא מהני לה מה שיש בידה הבגדים שקנו לה שעליה וק"ל וז"ל הגהות מיימוני והגהות מרדכי דכתובות עוד כתב מהר"ם כו' והטוענת מאיס עלי בלא טענה אין לה לא מזונות ולא נדוניא ואפי' מה שהכניסה לו ואפי' איתא בעיני' אבל מה שתפסה ממה שהכניסה לו לא מפקינן מינה עכ"ל הרי כל תפיסה דמהני לא מהני אלא בתפיסה ממה שהכניסה לו וא"כ ה"ה בנ"ד במעות נדן לא מהני תפיסה אפי' לדינא דמתיבתא במבררת אלא בתפסה מעות הנדן או הבא מחמתו בעיסקא אבל לא מה שתחת ידה בעין משלו וברור וכ"כ הריב"ש בש"ת סי' שס"ה וז"ל אמנם אם נשאלה שאלה זו לענין שומרת יבם האומר' מאיס עלי אין תפיסה מועלת בש"ח שביד אביה אא"כ היו השטרות האלו מנדוניית' ר"ל שהכניסה לו אלו השטרות עצמם לבעלה שהרי אין תפיסה מועלת בבלאות קיימים אבל במה שנאבד מנדונייתה שאינו בעי' אעפ"י שהבעל קיבל עליו אחריות אין תפיסתה מועלת בנכסיו ע"ז עכ"ל והרי זה ת"ל מסכים עם דברינו מ"ש לעיל ועיין עוד בסי' שס"ח בפי' בלאות הקיימי' ותראה האמת ובסי' שס"ד כתב דאין חילוק בין תפיסה אלו אלא בין תפיסה בעדים או שלא בעדים מאחר שנסתפק לנו הדין אין יתרון לתפיסה שלא בעדים מתפיסה בעדים שאין כאן מגו וע"ש
ונראה דאם מתה האשה קודם שנתגרשה דבעלה יורשה כמבואר בפוסקים דחייב בקבורתה כיון דנצ"ב ונ"מ הן שלה לדינה דמתיבתא אפי' לא תפסה צריך הבעל להחזיר ועכשיו יורשה חייב בקבורתה תחת ירושת נדונייתא שהיא צ"ב שהוא שלה לגמרי אפי' לא תפסה ודמי למי שטוענת בעינ' ליה ומצערנא לי' דתוך י"ב חודש חייב בקבורתה מאחר שחייב בכתובת' וצ"ב כשרוצה לגרשה אבל כשמ תה לאחר י"ב חודש דכבר איבדה כתובתה ולא מהני לה אא"כ תפסה בנצ"ב משום ספיקא דדינ' ומאחר שיש להסתפק מא הוא כולו שלו אין לחייבו בקבורתה כמבואר ב"ס ב"ח בסעיף ח' בספרו ע"ש. מוכח בטענת מאיס עלי במבוררת לדינא דמתיבת' דנצ"ב הן שלה אפי' כשהן ביד הבעל מדינא א"כ כשמתה ויורשה חייב בקבורתה וכנ"ל ק"ל ודו"ק הטרוד אהרן שמואל בלא"א הקצין מוהר"ר ישראל ז"ל היה מווילנא:
שאלה ט מהרב ר' וואלף אבד"ק ורידבורג מעשה בחורף תיו כ"ט לפ"ק קודם חנוכה שהלך כמר דוד שטיין פארט עם נער משרת שלו ושמו של המשרת ברוך בר מאיר וילכו שניהם יחדיו עם סחורה ולפי דברי אשת של כמר דוד הנ"ל היה דעתו של כמר דוד לשבות בשבת שאחריו בכפר טר"י דאר"ף הלכו וסבבו ולביתם לא חזרו ואשתו קשת רוח יושבת בדד שלא ידעה האיך הוא ומשרתו וסחורתו ויהי אך יצא יצא הקול ענות איך שנהרגו שניהם לסמוך לעיר די"ץ ותמונת עדות אינם רואים אח"כ השתדלו הפרנסי' ע"י שנראה אומדנא דמוכח דגוי א' שראוהו הולך בא' מבגדיו של כמר דוד הנ"ל והביאוהו לבית הסוהר מקום אשר חייבי מיתות אסורי' שמה והגוי הנ"ל הודה על העינוי איך הוא וחבירו גוי יעגיר א' הרגו אותם דהיינו שאשת כמר דוד בא' אלי והביא' העתק מערכאותיהם והנה זה לשון העתק מערכאותיהם ויצא דינו להריגה וכן עשו לו (וואר דאס געגין ווערטיגר פיינטליך בקלאגטיר יודין ענדרנבך מיט דען אויס גטרענטן יודין גטרענטין טינוש קראן אוביטיג זעלכין הווייזן ביראט שלאכט דען גוועזין יודין דוד פון שטיין פארט זאמט זיין יונגין טוט צו שלאגין וואר דאס דיזר יוהן ענדרש בך צו זמפט טינוש קרא"ן זעלכי יודין אך צו טוט גישלאגין הבן וואס דאס זולכיס אויף זונטג פיר דען נייאן קונש טאג נעהכשט פאר גאכגין זעכצעהן הונדרט אונד אכט אונד זעכציגסטין יאר דאס מורגנש דא עס גינעבלט האט פור גאנגין וואר דאס עס אם קאלטין בערג נאהנט בייא דער שנייד מיל גישעהן וארדאס זיין גיזעל טינוס קראן דוד דען אלטין יוד דורך זיין לייב גישאסין דאס זיין אין גיווייט הראב אויף דיא ביין גיפאלין וואר דאס ער זיין בנאמטיר טינוש דען צווייאן יודין דען יונגין אך טוט גישלאגין וואר דאס זיא דעם אלטין יודין בייא איינם אייך באם דען יונגין אבר ניט ווייט דער פון עטוואס אין דער ערט פאר שארט אונד דען יונגין יודין איין קליפל האלץ אויף דען גראב גיליגט פאר דאס ער דיזן יודין צווייא גיפאק שטרימפא אונ ווילן פלאר אויך ווייסי הויבן זייד קנעפף שניר אונד עטוואס געלד