עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאמונת שמואל

אמונת שמואל טז

Emunat Shmuelr 16 · אמונת שמואל · free full Hebrew text

Open in the reader →

לוצאטו ז"ל חותם פה ק"ק וויניציאה

אמר אהרן שמואל המחבר ראיתי גם העתק תשובה ארוכה מני ים מהחכם השלם והחכם הכולל מהר"ר משה בכמר אברהם פרווינציאל שהתיר באלמנה שלא התחילה להניק ושכבר הורה בימיו הרב הגדול כמהור"ר נתן איגירא מקרימונא ועשה מעשה להלכה נגד החולקים עליו והתיר לארס ולהינשא תוך כ"ד חודש וא"כ כ"ש בנדון דידן וכמו שכתבתי לעיל דשרי' ההיא איתתא להנשא לכל גבר די תצביין הנלע"ד כתבתי הטרוד אהרן שמואל בלא"א הר"ר ישראל קאיידנבר ז"ל ה"ה מווילנא

שאלה ה על ראובן שקידש אשה אלמנה בלשון אשכנז בפני עידים וז"ל הב"ד במותב תלתא בי דינא כד הוינא ואתא קדמנא הנעלה כמר יצחק בר משה כהן והגיד בת"ע באם לא יגיד ונשא עונו ואיימנו עליו ואחר האיום הגיד וז"ל בלשון אשכנז וויא איך אזו פיר בין גיגאנגין אונד הב איין מדה שכר וועלין טרינקן בבית האושפז וויא מיר זיינן דרינן אין בית האושפיז גיזעסין אזו הוט כמר ראובן איין טבעת אן גיהט האט האלמנה שרה בת אברהם גיזאגט ציא כמר ראובן תן לי במתנה זה הטבעת אזו האט כמר ראובן דאס טבעת גיגעבין אונ הייבט אן כמר ראובן ציא האלמנה דא שענק איך דיר דאס טבעת זהב איר זאלט ציא לואן מיין זיין (ר"ל שהוא הלשון הרי אתה תהיה שלי) איין מולט (ר"ל פעם אחת) אזו האט האלמנה גינומין פין כמר ראובן דאס טבעת אין גיזאגט גרוסין דאנק איך וויל דאס פינגרליין טראגין פון דיין גיזונט ווענין. אבר איך ווייס ניט אוב האלמנה הנ"ל האט גיהערט דאס דער כמר ראובן האט גיזאגט איהר זאלט מיין זיין עד כאן לשונו של העד הנ"ל

ועוד בא כמר שמעון בן יעקב והעיד בעונש הנ"ל וז"ל בליו"ע וויא מיר זענין גיזעסין בבית האושפיז אזו האט כמר ראובן דאס טבעת אין זיין יד גיהאט אזו האט האלמנה גיזאגט ווייז מיר דאס פינגריל אזו האט כמר ראובן לידה גיגעבין הטבעת אין זיא האט דאס פינגריל וואל אן גיזעהן אונ האט ווידר גיגעבין לכמר ראובן הנ"ל לידו אונד הייבט אן שענק מיר דאס טבעת אזו האט כמר ראובן לידה ווידר גיגעבין אונ' גיזאגט איהר זאלט ציא לואן מיין זיין איין מאלט פר דען טבעת אבר קען ניט ווישן אוב האלמנה האט גיהערט דיא ווארט פון כמר ראובן אודר ניט דאס לשון איהר זאלט מיין זיין עכ"ל העדות השני הנ"ל הוגבה יום ג' לחודש פלוני והכל שריר וקיים נאום דוד בן משה. ונאום שלמה בן יעקב ונאום יוסף בן אליעזר ועתה יורנו רבינו אי שרי' האי איתתא לשוק או לא אי חיישינן לקדושין הנ"ל או לא

תשובה נשאלתי לעיין בשריותא דהאי איתתא מרת שרה הנ"ל אי יש לחוש בקידושין האלו או לאו הנה אף שחכמינו ז"ל אמרו כל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין וכו' והיה ראוי למי שאינו מוטל עליו להורות להרחיק מדינים האלו כבורח מן הנחש מ"א לרוב הפצרות הב"ד הנ"ל לא אמנע עצמי מלחוות דעתי הקלושה כפי הנלע"ד וחזרתי על כל צידי צדדים בדברי הש"ע והפוסקים ולא מצאתי שריותא לפוטרה בלא גט מקידושין וודאי וכ"ש שיש בה עכ"פ קידושי ספק. אכן אקצר בראיות מאחר שהכל מבואר בדברי פוסקים ראשונים ואחרונים בדפוס וישנם ביד כל המעיין והנה איתא בפ"ק דקידושין וז"ל הרי את שלי ה"ז מקודש' וכ"כ הטור וש"ע סי' כ"ז סעיף ב' וכ' הרא"ש שם וז"ל ת"ש חרופתי (ביו"ד) (את) מקודשת וכו' וכן בכל הלשונות של קידושין שבכל מקום ומקום אבל הני לישנא דברירי לן דהוי לשון קידושין לאו כל כמינה למימר דלא הוי ידעינן דהוי לשון קדושין וכו' והב"י העתיק לאו כל כמיניה ביוד והאריך ליישב ל' הטור בזה וליתא וכן מצאתי בגמ' ישינה מוגה כמ"ש לאו כל כמינה בלא יו"ד וכך מצאתי בש"ת ר"י טראני בהלכות קידושין דף ו' ע"א ע"ש. מוכח מזה דבלישני דהן ברורים בתלמוד שהם לשון קידושין לא מהימנא האשה לומר שלא הבינה וא"כ מ"ש הטור ובלבד שתבין שהוא ל' קידושין קאי דווקא אלישני דאיבעי' להו בש"ס ופשטו שהן לשון קידושין כגון לקוחתי או חרופתי ביו"ד אז צריך שתבין וכך פי' שם בש"ת הנ"ל. ול"נ עוד דכוונת הטור קאי דווקא אלשונות קידושין שיש באותו מקום ולא בכל העולם כגון חרופתי באותו מקום דוקא שהוא לשון קידושין משא"כ שהוא לשון קדושין בכל העולם כגון הני לישני דברירי לן וודאי לא מהימנא לומר שלא הבינה וכך מצאתי בדרישה ופרישה שפי' כן ושמחתי ונכון הוא אכן דברי ב"י ואחריו נמשך מור"ם ז"ל הן דחוקים עוד אפשר לומר שע"ש מור"ם אם הבינה וכו' א [קאי[ אלקוחתי שהוא בעי' דאיפשיטא ובזה י"ל שלא הבינה כמו שהי' מסופק להש"ס וכמ"ש בשם ר"י טראני ובר מן דין כיון שהוא אומר בלשון אשכנז איהר זאלט איין מאהל מיין זיין הוא לשון ברור יותר שהוא אשתו ולשון תרי את מקודשת שיותר היא עבינה הלשון מיי"ן זיי"ן מלשון מקודשת ולכל הפחות הלשון זה הוא שקול כלשון מקודשת שבש"ס ואפשר לדעת הב"ח שלסברתו דברי הרא"ש הן דלא כדברי הטור מ"מ מידי ספק קדושין לא נפקי וכמ"ש שם להדיא וכל שכן שלשון מיי"ן זיי"ן הוא שקול כלשון קידושין וודאי גם להב"ח ע"ש אכן העיקר הוא כמ"ש ומי ירים ראשו להקל נגד הרא"ש וטור לפרוש מה שכתבתי ולפי מ"ש ר"י טראני ודרישה ופרישה כי הוא