אמונת שמואל יג

ג"כ ומ"מ אחר העיון האי איתתא שרי' להתנסבא. כתבתי הטרוד אהרן שמואל קאיידנבר ה"ה מווילנא

שאלה ד ראובן נשא בתולה והכניסה לו סך רב ועצום ונתעברה ממנו ומת ראובן בתוך עיבורה ואשתו של ראובן המליטה ולד ולא נתנה מעולם הדד בפי התינוק משעת הלידה רק שכרה לו מניקת ועכשיו בתוך י"ב חודש אחר הלידה רוצה האשה להנשא מאחר שלא הניקה הולד מעולם ומענה עוד בפיה שבני משפחתה אינם רגילי' להניק כלל גם זה שהכניסה לו סך רב ועצום. אי שרי' לאינסובי מחמת טעמים הנ"ל או לאו דהוי בכלל לא ישא אדם מיניקת חבירו וכו' עכ"ל השאלה וזהו תופס הלשון מהרב מהור"ר שמחה לוצאטי מק"ק וויניציאה. וז"ל

תשובה ראה ראיתי השאלה הנ"ל מליאה וגדושה מכמה טעמים מהרב הגאון המובהק מוהר"ר אהרן שמואל מתושבי ק"ק ווילנא אשר נטה להתיר והנה נדרש נדרשתי לחוות דעתי הקלושה בנדון זה אשר ע"כ לא יכולתי להשיב מפני הכבוד פני' ריקם הגם כי היתה דבר זה בעיני המון הלומדים דבר זר כי לא נמצא בשום פוסק שיתיר בפירוש דבר זה ולכן הי' נראה שהדין נותן להשמיט מלהטפל להתיר הלזה מ"מ ראיתי ונתתי אל לבי לדרוש ולחקור עד מקום שידי מגעת ויגעתי ומצאתי דאף אם היתר זה לאו בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר ע"פ השרשים התלמודים יש מקום להתיר את האשה להנשא וכדי לבא אל תמצית זה הענין ראוי לחקור על שני דרכים שמהם יצא לאור משפט היתר זה. החקירה הראשונה להבין אם דעת השר הזקן שהתיר לישא מיניקת חבירו שנתגרשה ומותרת להנשא ראוי לילך אחריו או דעת ר"ת שהי' נראה לו שאסורה להנשא היא אמיתית הן אמת כי זה המחלוקת הובא בהרבה מן הפוסקים בסמ"ג ובתוספות פרק אעפ"י וביבמות פרק החולץ ובהרא"ש ובהגהות מיימוני פי"א מהל' גירושין מ"מ ראוי ונכון להביא דברי המרדכי בפרק אעפ"י כי בדבריו יש איזה פרטיי' מתייחסות בחקירה זו וז"ל פסק ר"ש מפליז"א דגרושה מיניקת מותרת להנשא בתוך כ"ד חודש משום שאינה חייבת להניק את בנה כדתניא נתגרשה אינה כופה אות' ב"ד להניק אלא חל הנדר ולא נשתעבדה ליה אעפ"י שאם מכירה כופה בב"ד להניק את בנה מ"מ אין שיעבודא עליו כל זמן שלא כפה אותה הב"ד ומותרת להנשא ולא דמי' לאלמנה מניקת שמחויבת להניק את בנה ע"כ. לפי דעתי אין כוונתו לומר כמו שהבין הרב מוהר"י מינץ בתשוב' פי' דאם הולד מכירה שתוכל להנשא דזה אינו מפני שמכירת היינו שאינו רוצה להניק מאחרים כמ"ש רש"י להדיא דאם רוצה להניק מאחרים אין הפרש בין מכירה בין שאינו מכירה דלאו בהיכרא תליא מילתא וא"כ אם הברייתא קתני אם מכירה כופין לה ומניקתו איך אפשר לומר שתנשא והלא חמירא סכנתא מאיסורא כנודע וא"כ איך אפשר שהמרדכי כתב דהגרושה אפי' מכירה שתוכל להנשא כמו שהבין הרב ר"י מינץ וז"ל הרי לפנינו שכתב המרדכי בפי' לדעת השר הוא מותרת להנשא במכירה ע"כ ומכירה היינו שאינו רוצה להניק מאחרת כדכתבנו בשם רש"י ז"ל וזה היפוך הברייתא כנ"ל אלא וודאי דעת השר כאשר כתב המרדכי כך הוא דאה"נ שאם מכירה אליבא דר"ש דהיא משתעבדא להניק אלא שלא תאמר שאין הגרושה בהחלט מותרת להנשא כיון דזימנא חל עלי' השעבוד אם מכירה ומ"ה לא פלוג רבנן בין גרושה לאלמנה דבגרושה נמי זמנין שייך שיעבוד ההנקה. (ולזה בא ר"ש לומר דיש הפרש שייך בין גרושה לאלמנה דבגרושה נמי זמנין שיעבוד ההנקה) לזה בא ר"ש לומר דיש הפרש בין גרושה לאלמנה דבגרושה נמי [אף] דזמנין שייך שיעבוד להניק אם הולד מכירה הוא (דברי מקרא) [דבר מקרי] הבא לאחר מכאן ואינו מטעם שיעבוד שיש לה מן הבעל אלא עיקר השיעבוד הוא משום סכנה ולכן מיד שפקע השעבוד הראשון נעשה מותרת להנשא. ואחרי הודיע אלהי' אותי כל זאת צריך לעיין בהבנת הסמ"ג בדעת השר ור"ת בהעשין סי' נ' שהביא דעת השר דהורה דמגורשת מיניקה דמותר להנשא הביא דעת ר"ת וז"ל ר"ת לא הודה לו לחלק בדבר מפני שבמקום שמכירה התינוק כופה להניק ע"כ נראה דר"ת חולק עם השר מקוצי במקום שמכירה אין כופין אות' ומותרת להנשא ודר"י ס"ל דבמקום שמכירה כופין אותה להניק ולא תנשא הא במקום שאינה מכירה אין כופין אותה ותנשא אף לפי דעת ר"ת וזהו היפוך מ"ש לעיל דאיך יסבור השר דבמקום שמכירה שתנשא הא וודאי בורכא הוי אלא בוודאי כך הוא הבנת דברי ר"ת דגם במכירה השר מודה שלא תנשא מ"מ אין ראוי לחלק בין מכירה ללא מכירה אלא לעולם אסורה להנשא דגזרינן הא אטו הא זו דעת ר"ת אמנם צריך חקירה אם דעת ר"ת ראוי לקבלה בזה דנראה דאין להרבות בגזירות וכמו שאמר רב ספרא בפ"ג דיבמות היא גופא גזירה ולא עבדינן גזירה לגזירה וכן מצינו בכמה דוכתי תקנתא לתקנתא לא עבדינן ודי לנו בגזירות ותקנות שתקנו כבר חז"ל.. ומלבד זה הטעם הכולל בפירוש איתמר בזה הענין שאין לנו להרבות בגזירות וראיה מדברי הרא"ש בפרק אעפ"י וז"ל גמלתו בחיי בעלה נראה דמותרת להנשא דליכא למיגזר מידי ולא גזרינן אטו לא גמלתו בחייו ובכה"ג לא גזרינן דא"כ היכי שרי לדברי ר"ג לגזור אטו לא נתנו למניקה אלא לא גזרינן אלא שמא (לא) תחזור בה המניקת או שתמהר לגומלו דוודאי