אמונת שמואל יב

הש"ג בגרושה ומכירה משום שהוא ע"י כפייה ודמיא לאשה מניקת אחרת ששכרה להניק כמ"ש פרק החולץ די"ל דגם באלמנה זו מאחר שלא נשתעבדו אלא ע"י כפייה לכך שריא לאינסובי אלא דאי תלי בזה לא ה"ל להניח בצ"ע דה"ל לכתוב כשתי הסברות שכתוב בפרק החולץ ודו"ק). אמנם לפי מ"ש א"ש דבעל הש"ג שראה להקל כעין עובדא דידן ראה היינו במקום שאין כופין אותו ואף אם תאמר דכולהו ראה להקל כשלא התחיל להניק א"כ בנ"ד וודאי לא צריך לעיין דשרי בפשיטות כיון דאינה יכול לכופה לגרושה שאינה מכירה דמי' גם הב"ח דאוסר באלמנה שלא התחילה להניק בכה"ג איירי היכא דיכולין לכופה בשכר כסתם אלמנות אבל היכא דהכניסה לו ב' שפחות או שבני משפחתה או משפחתו אין רגילין להניק תו לא מקרי מניקת חבירו ושריא לאנסובי כיון דלא ס"ל גזירה (ומיהו בהא בוודאי החמירו אלמנה מגרושה לדעת הרשב"א היאך שמת בעלה והיא התחילה להניק ואינה מכירה אסורה בכל אופנים שבעולם אפילו היכא דהכניסו ב' שפחות וטעם דהיא קרי' מניקת חבירו בשעת מיתתו ושוב יכול לכופה להניק ולכן בי ריש גלותא אסרינן להו בס"ד דגמרא אפי' באינה מכירה וכמ"ש ריב"ש לפ' שכבר התחילה להניק וגלי דעת' דרוצה להניק כמו שכתב ב"י בשם תשובת הרשב"א. משא"כ בגרושה לדעתו לא מיקרי מינקת כיון דאינה יכול לכופה באינה מכירה ודו"ק משא"כ בלא התחילה מעולם והוא בדין לא יכול לכופה שריא לאינסובי דלא הי' עליה שם מיניקת חבירו ודו"ק בש"ת הרשב"א שהביא הרב ב"י) וטעם דהרא"ש וריב"ש נתבאר היטב. להרשב"א ודעמי' בנדון דידן כ"ע מודו דשרי וכל כי ה"ג יש לסמוך אסהדותא דב"י וב"ח ובעל שלטי גבורים דראו להקל אף באלמנות שלא התחילה להניק וכ"ש היכא דאית בי' הני טעמא דנ"ד וכ"ש דמידי דרבנן הוא כמ"ש ב"י דאיתתא הנ"ל שרי' לאינסבוי לכל גבר די תצביין. אכן באשר שמיראי הוראה אני והוא מילתא חדתא וכדי דלא לקריי' ב"ד דשרי תרבא נגד הני פוסקים דאסרי לא אסמוך על דעתי עד שיסכימו עמי עוד שני גדולי רבנים המובהקים ואז אהי' סניף לאריות כי היכי דנמטי' שיבא מכשורה פי המדבר הטרוד אהרן שמואל בלא"א הקצין הר"ר ישראל ז"ל ה"ה קאיידנבר מווילנא

ג' ואגב בעיוני בדין זה אעורר הערה אחת מה שהוא תמוה בעיני על הרב ב"י וז"ל והוא דלפי מ"ש הרא"ש וריב"ש ובעל הש"ג דייק לה מדברי הטור ג"כ דס"ל לאסור אף בגרושה אף שאינה מכירה משום לא פלוג כמבואר בלשון הרא"ש דפרק החולץ דאשה בעצמה תחוס וכו' א"כ היאך כתב הטא"ה סי' פ"א וז"ל כתב הרמב"ם רצתה להניק בן חברתה עם בן בעלה הבעל מעכב ונ"ל דאפי' בנה שיש לה מאיש אחר מעכב דתניא וכו' ע"ש והב"י כתב שם ומשמע לי דגם הרמב"ם אפשר דס"ל דגם על בנה יכול לעכב אלא שנמשך אחר לשון ירושלמי כו' והירושלמי שלא הזכיר שיכול לעכב על בנה איכא למימר דטעמא משום דמילתא דלא שכיחא היא דהא מיניקת חבירו אסור' להנשא ולא משכחת לה אלא כשגרשה בעלה קודם שיכירנה הולד שאינה חייבת להניק ונשאת ונתעברה וילדה ואח"כ רצתה לחזור ולהניק את בנה הראשון עכ"ל ודבריו תמוהי' שהרי כבר כתב בסי' י"ג דלהרא"ש גם להטור דבגרושה ואינה מכירה אסורה להנשא תוך ך"ד חדש וא"כ יהיו דברי הטור דלא כדברי הרא"ש וגם יהיו סותרין זה את זה וביותר יש להקשות לדברי ר"מ יפה בלבוש סי' פ"א סעיף י"ד שנמשך אחר הב"י ע"ש (ולעיל סעיף י"ב כתב כדעת הרא"ש וריב"ש לאסור עיין שם). אכן דברי הב"י מעיקרן ליתנהו דלא ק' מידי דאיירי שנתנו למיניקת ג' חדשים בחיי בעלה ומת הבעל וא"כ היא שרי' לאינסובי לשני (וכמ"ש הרא"ש והתוס' סי' י"ג) ונשאת לשני אחר ג' חדשים למיתת בעלה וילדה לז' או לט' שהוא בין הכל ט"ו חדשים מלידת הולד הא' ואח"כ רצתה לחזור ולהניק את בנה אי נמי משכחת לה דנתנה בנה להניקו וקי"ל דהולד יונק והולך ד' וה' שנים ואחר ך"ד חודש נשאת לשני ובוודאי לא הצריכו להמתין יותר מך"ד חודש אף דהולד יונק אצל המניקה וילדה משני וכו' וכ"ש לפי מה שכתבתי לדעת הרשב"א ודעימי' ולדעת שלטי הגיבורים. דראה להתיר באשה שלא התחילה להניק מעולם. וכ"ש בנדון דידן לפי מ"ש וודאי לפ"ז דברי הטור אתי' ומבוארי' כפשוטן דלפי דעת הטור שס"ל לאסור ע"פ דברי שלטי גבורים לא משכחת לה אלא בהנהו אנפי שכתבתי כגון שנתנו בחיי בעלה ג' חדשים למינק' או שינק אצל המניקה יותר מכ"ד חודש ומ"מ נפקא מיני' ממאי דכתיבכא דלדעת ב"י ורמ"י והב"ח מבואר ג"כ דס"ל דהרמב"ם וסמ"ג ס"ל להתיר בגרושה שאינ' מכירה להנשא תוך ך"ד חדש וא"כ נרא' דה"ה באלמנות בנדון דידן במקום שאינה יכול לכפותה כגון שהכניסה לו ממון הראוי' לקנות ב' שפחות וכמ"ש הב"י בשם הרשב"א להחמיר באלמנות היינו באלמנות שיכולי' הבעל או הב"ד לכפותה להניק אפילו בשכר ואפי' באינה מכירה או כבר התחילה להניקו ומת משא"כ בנ"ד וכ"ש לפי מה שהעיד הרב הש"ג להתיר בסתם אלמנות שלא התחילה להניק כלל ע"ש כנ"ל איברא דש"ת מהר"ם פאדווא כעת הזאת אינם תחת ידי ולא ידעתי באיזה אלמנות הוא אוסר אם הוא אלמנות שלא התחילה להניק וגם בחייו לא הי' יכול לכפותה ואפ"ה אסור ועפ"י השיטת הרא"ש וריב"ש. או בסתם אלמנה ובנדון דידן אפשר דמודה